מצות הצדקה שקולה כנגד כל המצוות, ונקראת "מצוה סתם", כי היא עיקר כל המצוות, ו"עולה על כולנה", כי היא "נוגעת" לכללות נפשו הבהמית, שהרי "במעות אלו היה יכול לקנות חיי נפשו החיונית", לכן, כאשר אדם נותן ממון זה לקדוש־ברוך־הוא, הרי הוא "נותן חיי נפשו לה'".

כיצד ניתן ליצור מצב שנהיה חדורים בקשר עם הקב״ה בתורה ומצוות, באופן שלא רק הנשמה תהנה מזיו השכינה, אלא שנחוש זאת גם בגוף הגשמי? שבת נחמו עונה על כך.

איך פועלים על המצוות ש'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים' . שלא יהיו כדיוטגמא (מצוות המלך) ישנה, אלא כל יום עניין חדש? איך להתחדש תמיד?

אין להתרשם מכל בלבול ומניעה ועיכוב, ואם לפעמים נדמה כאילו אי אפשר לקיים מצוה, יש לבטוח בה' שסיבב ויסבב סיבות, כדי יוכל לקיים המצוות בשלימותן.

תרי"ג המצוות מתחלקות לסוגים שונים. מהן מצוות עשה ומהן מצוות לא תעשה. מהן חייבים כל ישראל ומהן חייבים חלק מהעם, כגון כהנים או לויים בלבד, או הסנהדרין, או המלך… לפניכם הגדרות למושגים הקשורים במצוות.

ביאת עם ישראל למצרים היא באופן של "ישרש" – השרשה צורך צמיחה. וככל השרשה וזריעה שבתחילה היא בהעלם ולבסוף מביאה לידי צמיחה – גילוי, כך בירידת ישראל למצרים נשרשת צמיחה וגאולה. לא רק הגאולה ממצרים… אלא גם כל הגאולה שלעתיד לבוא… שאף שעם ישראל בגלות ובירידה עד "עקב" ובמיוחד בעקבתא דמשיחא, הנקודה הפנימית שהיא היו"ד (יו"ד משם הוי') מאירה בהם, ומשורש זה "יציץ ופרח ישראל".

אליעזר עבד אברהם שליח של יצחק מתפלל על מציאת השידוך ליצחק. וכשהוא מגיע למקום שליחותו, הוא מתפלל שה' יעשה חסד עם אברהם ויזמן לפניו את הנערה המתאימה ליצחק… "ויהי הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת"…

מחשבה, דבור ומעשה של תרי"ג מצוות התורה הם ה"לבושין דקדושה" של הנפש האלוקית המורכבת מתרי"ג אברים – הם כלי הביטוי והגילוי למהותה המיוחדת. כשאדם (אותיות אדם מרמזות למחשבה דבור ומעשה) מקיים תרי"ג מצוות במעשה, ולומד תורה, שהיא פירוש התרי"ג מצוות והלכותיהן המתפרטות לאין סוף פרטים בדבור, ומשיג עד כמה שאפשר בפרד"ס התורה במחשבה, אז יש שלימות בלבושים.