דלכאורה הרי הוא לא פעל מאומה על עצמו, הוא לא עשה תשובה, לא קיים תומ״צ, וחסר אצלו לכאורה הענין דמעשינו ועבודתינו בזמן הזה? אלא שכאן רואים איך שהגילוי דלעתיד יהי׳ למעלה מכל הענין דתומ״צ, ואז יתגלה העצם של היהודי הקשור לעצמות ומהות ושהוא למעלה מכל התומ׳׳צ – ולכן גם לו תהי׳ שייכות לזה.

מבואר בחסידות (ד"ה החודש תרס"ו, זאת חוקת עטר"ת ועוד) שענינו של דוד המלך הוא "ב"ן", ספירת המלכות, היורדת מטה מטה. כדי שהתיקון לא יהי' רק ע"י גילוי האור והטוב, שאז אין תיקון לחושך ולשפלות עצמם אלא רק התעלות והתרוממות מעליהם וביטולם. תפקיד "נשמות דב"ן", לרדת מטה מטה ולהתעסק דווקא עם התחתון שאין תחתון למטה הימנו, ולהעלותו, שיעלה גם מצד עצמו למעלה.