מַעֲשֶׂה נוֹרָא וְנִפְלָא זֶה בּוֹ הַיֵּצֶר הַטּוֹב הִצְלִיחַ לְרַמּוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, וְאַבְרֵכִים מְצֻיָּנִים וּמְפֻרְסָמִים שֶׁהָיוּ קַנָּאִים נֶגֶד הַתַּנְיָא וְשִׁיטַת חַבַּ”ד הָפְכוּ גִּישָׁתָם מִקָּצֶה לְקָצֶה, עָשָׂה רַעַשׁ וְרֹשֶׁם גָּדוֹל בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַסְּמוּכוֹת. אָמְנָם הָיוּ כַּמָּה מִזִּקְנֵי הַקַּנָּאִים שֶׁנִּסּוּ לְהַשְׁקִיט אֶת הָעִנְיָן, אוּלָם לֹא עָלְתָה בְּיָדָם.

כאשר ילמדו בכל יום פרשה חומש עם רש”י, ביום ראשון עד שני, ביום שני עד שלישי וכו’, וילמדו בכל יום גם את השיעור תניא כפי שנחלק לימות השנה על-ידי כ”ק מו”ח אדמו”ר, ויאמרו בכל יום אחרי התפלה את התהלים היומי כפי שנחלק לימי החודש, יקויים העניין ד”ויהי חתת אלקים על הערים”, ויהיה “ויסעו”, שיסעו מתוך מנוחה לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלימה.