תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
הרבי שר צמאה לך נפשי
כשהרבי שר "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי, כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך" והחסידים מצטרפים לשירה, חשים ממש את הצימאון לאלוקות, ומיד מתעוררת אהבת ה' כרשפי אש.