נמואל הרוש, ומנדי ג'רופי שרים בדביקות את ההמנון של קמפ צבאות השם שנכתב על ניגון הצמח צדק, הקרוי בפי כל הניגון האבוד.

מנין הכוח להקים בית חסידי לתפארת? בית שיושבים בסעודת המלך ליד שולחן המלך, בית שהכל נעשה בו מתוך קבלת עול ומתוך שמחה ואהבה? הכוח הוא כוח ההתקשרות לרבי!

סיפורים רבים על כוח של חסיד לשנות סדרי בראשית. אך יש לזכור, שהכל הוא כוח של הרבי, כי ״עומק חסיד – רבי״. רק יש לגלות זאת.

האמת היא בריאה, טהורה, ברה וזכה ובאה בענווה, בדברי נחת ובשקט. עם זאת יש לה עצמה רבה, וגם השקרן ועז הפנים יכרע ברך בפניה. בפני האמת כולם מתבטלים.

סמכות הורית דורשת את שני הקווים – יראה ואהבה! הן אהבה, דאגה, חיבוק, נתינה, והן לדעת להציב גבולות, כך שסמכות ההורים תישאר איתנה.

חודש שבו מאירים י״ג מידות הרחמים, והמלך נמצא בשדה – הוא חודש שיש לנצל בו כל זמן פנוי, לחוש ולהרגיש את המיוחד שבו. וממילא אנו בוחרים ב"סור מרע".

איך נחנך לעלייה מתמדת? מאמר על חינוך חסידי לכבוד כ' מנחם־אב – יום ההילולא של ר' לוי יצחק.

כיצד ניתן ליצור מצב שנהיה חדורים בקשר עם הקב״ה בתורה ומצוות, באופן שלא רק הנשמה תהנה מזיו השכינה, אלא שנחוש זאת גם בגוף הגשמי? שבת נחמו עונה על כך.

אין להתרשם מכל בלבול ומניעה ועיכוב, ואם לפעמים נדמה כאילו אי אפשר לקיים מצוה, יש לבטוח בה' שסיבב ויסבב סיבות, כדי יוכל לקיים המצוות בשלימותן.

בחינוך הילדים על כל אשה יהודיה להשתמש ביד על מנת לבנות את ביתה כבית ה׳. השימוש ב״יד״ מתבצע במספר אופנים: א. היד המלטפת – המעצבת. ב. היד המלטפת – המשפיעה. ג. שילוב של היד המלטפת עם היד התקיפה.

נשות ישראל תרמו לבנין בית ה׳ את הטבעת – התכשיט שעל האצבע. וכך כל אשה יהודיה, עליה להשתמש באצבע על מנת לבנות את ביתה כבית לה', אצבע במספר משמעויות: א. אצבע על הדופק. ב. האצבע המכוונת. ג. להראות באצבע את אצבע אלוקים.

על האשה מוטל תפקיד ניהול הבית וחינוך הילדים על ידי יצירת אוירה טובה. לצורך זה עליה להקדיש חלק ניכר מזמנה לדברים שאינם קשורים כלל, לכאורה עם עבודת ה׳. אולם כאשר היא עוסקת בהם אלה, בידיעה ובהרגשה, שזהו חלק מהתפקיד שהטיל עליה הקדוש ברוך הוא – הרי זו עבודת ה׳.

על האשה להפעיל את חוש השמיעה שלה ולהיות אוזן קשבת במטרה לסלול את דרך חינוכם של ילדיה.

מצוות חינוך מוטלת על ההורים. החינוך היהודי אינו רק תפקיד טבעי של ההורים, אלא התורה מגדירה אותו כמצוה בין תרי״ג המצוות שהקדוש ברוך הוא מצוה את עמו.

ה"מודה אני" קאי על ה"יחידה שבנפש", אבל עוד לפני כן ישנו "כשניעור משנתו", שזהו התגלות עצם הנשמה שלמעלה גם מ"יחידה", שזוהי עצם המציאות של יהודי. "מודה אני" הוא כבר תנועה של דיבור (או אפילו מחשבה) שבאה אחרי עצם מציאותו. אך עוד לפני כן ישנה ההתגלות של עצם מציאותו, ורק העצם, בכך שניעור משנתו, וכבר בנשימת האוויר הוא מרגיש מיד, עוד לפני ה"מודה אני", את עצם הנשמה, שהיהודי הוא דבר אחד עם הקב"ה.