שמותיו של חודש מרחשוון

להקראת המאמר
יום חמישי ב' חשון ה'תשע"ו
הנקודה שבמאמר
שמות רבים לחודש: החודש השמיני, חשוון או מרחשוון, ירח בול וירח זרע.
מאת הרב ד"ר ש"ז כהנא
שמותיו של חודש מרחשוון

 

 

שמות רבים לחודש: החודש השמיני, חשוון או מרחשוון, ירח בול וירח זרע.

 

ירח בול

שמו הקדום של החודש הוא "ירח בול". שם זה נזכר במקרא פעם אחת בלבד, בקשר לחנוכת בית המקדש הראשון בידי שלמה המלך, כמובא לעיל. יש בשם זה רמזים לסתיו המתקרב. רש"י על הפסוק במלכים[1] מסביר: "שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית", ורד"ק מפענח: "ונקרא   כן מפני הגשמים שמתחילים בו, עניין מבול".

כן מצינו בחז"ל: "בירח בול שבו העלה נבל, והארץ עשויה בולות [מתבקעת מהיובש ונעשית בורות וגושים]; וירח שבו בוללין [מזון] לבהמה מתוך הבית [היינו: מן השמור באוצרות, שהרי יבשה הארץ, וטרם צימחה חדש]"[2]. חכמינו שומעים אפוא בשם "בול" מצד אחר את קולות הגשם, את קולות המבול היורד בחוץ, ומצד שני את קולות העשב שבלה והוא יבש וקמול, וגם את המיית האדמה המתבקעת ביובשה.

כאמור, על פי מסורת עתיקה השם "בול" קשור למבול. לא בכדי הוא ניתן דווקא מפי שלמה לאחר שבנה את בית המקדש, ולא בכדי סיים שלמה את הבניין בחודש זה, שכן על פי מסורת זו לאחר המבול לא סרה אימת המבול מעל בני האדם; בכל שנה התייראו בני האדם בחשוון שמא עלולים השמים להיפתח שוב למשך ארבעים יום וארבעים לילה ולהטביע בזעפם את העולם כולו. רק כשבנה שלמה את בית המקדש על הר הבית נסתלקה אימת המבול. על כן מובא בילקוט שמעוני שהשם בול הוא אותיות "מבול" חסר מ', וזו לשונו: "מהו בירח בול? בירח מבול חסר מ', כנגד ארבעים יום. שאף על פי שנשבע הקדוש ברוך הוא 'כי מי נח זאת לי', אף על פי כן מ' יום בכל שנה היו אותם ימים עושים רושם בעולם, עד שעמד שלמה ובנה את בית המקדש, ופסקו אותם מ' ימים. לפיכך כתיב חסר מ', כנגד ארבעים יום שפסקו"[3].

 

מרחשוון, חשוון

השם "מרחשוון" אינו עברי, אלא גלגול בהגייה עברית של "מרח שוואן" - או, לפי גרסה אחרת, "ירחי שמנו", שפירושם בבבלית או באכדית "החודש השמיני". מרחשוון ידוע ומקובל בפי העם גם בשמו המקוצר, חשוון.

יש מי שנתנו לשם חשוון משמעות עברית.

לפי דעות שונות השם חשוון מעורר באוזן את רחש התפילות. שכן התפילות עדיין רוחשות בפיות בני ישראל מאז חודש תשרי.

אחרים רואים בשם את "חשרת העבים", היינו את התעבות המים והצטברותם בענני הברכה, שברצות ה' את תפילות עמו יחלו להוריד את טיפות הגשם שלהם על האדמה בחודש חשוון. בשם "חשוון" מובלעת, אם כן, תפילה לגשמים בעתם, גשמים שלא יהיו גשמי זעם וקללה אלא גשמי ברכה.

 

מר: טיפת מים

הוא הדין למילה "מר". אף שהמילה "מר" היא חלק משם החודש בבבלית, היו מן החכמים שביקשו לראות בה רמז למהות החודש.

חכמים אחדים ביקשו למצוא בשם "מר" רמז לגשמים ולמים. ראיה לדבר בפסוק "הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו"[4], שבו משמעות "מר" היא טיפה אחת של מים.

 

מר שהוא רע ומר

המשמיטים מ"מרחשוון" את ה''מר" שבו וקוראים לו "חשוון" טוענים כי "מר" - כמשמעו - הוא רע ומר, שהרי לא זכה חודש מרחשוון לחגים משלו, והוא שומם ומשמים באין שמחה.

לא די בכך שהחודש הזה לא זכה לחג ולמועד, אלא גם רבו בו הצרות והפורענויות שבאו לעולם.

בחודש זה החריב המבול את העולם; בחודש זה מתו מתושלח הצדיק[5] וכן שרה ורחל אמותינו[6]; ירבעם בן נבט קבע בחודש זה לדיראון עולם חגא, יום שבדה מלבו, כדי לקרוע את מלכות בית דוד, להפר את אחדות העם ולהטותו לדרך של עבודה זרה[7].

בחשוון החלה גלות עשרת השבטים. בגלויות ספרד ואשכנז רבו בו הצרות, והצוררים העלו על המוקד יהודים ואנוסים, ספרי תורה וספרי קודש; את תחילת השואה האיומה מסמלת שרפת בתי הכנסת בגרמניה ובאוסטריה ב"ליל הבדולח", שהייתה ביום ט"ז בחשוון תרצ"ט (1939).

מסורת עתיקה בידינו, העוברת מאב לבן: הבית השלישי ייבנה דווקא בחודש מרחשוון, כשם שנחנך בו הבית הראשון, ואז תיעלמנה האותיות "מר" משמו, והוא ייקרא בישראל "חשוון".

 

החודש השמיני

טעמו המר של חודש מרחשוון בא לידי ביטוי גם בהיותו החודש הח' על פי סדר החודשים שבמקרא. האות חי"ת נשמעת כמו חטא, ויודעי הרזים גילו כי יש בה צד של רוע ופגע. לא בכדי האות ח' היא לבו של הנחש. בתרבות היהודית המקורית הנחש מסמל את הרוע והזוהמה, את הפיתוי לחטא ואת העונש הנורא גם יחד. הנחש הוא יצר הרע והשטן, והוא אותו צד באדם העלול לדרדר אותו לתהומות.

יעקב אבינו והאמהות הקפידו שלא יימצא כל פגם או רבב בשמות השבטים, לכן אין האות חי"ת מופיעה באף אחד משמותיהם.

תבניתה של האות ח' מלמדת על מהותה: אטומה וחתומה היא מכל עבריה, ואין מנוס ממנה אלא רק כלפי מטה, לתהום. מי שמצוי בתוך החי"ת שרוי בחטא, ונידון לחרם ולנידוי.

היפוכה של ח' היא האות ב', שפתוחה היא לעולם ומוכנה לכנוס לתוכה את הבאים אליה ולגונן עליהם. האות בי"ת מסמלת את הבית בישראל; אולם אם יפקוד אותה חטא, אם תפשע ותאשם - מיד תיטה על צדה, תתייצב על פתחה ותהיה לחי"ת.

 

ירח זרע

בלוח גזר, שהוא לוח חקלאי, החודש השמיני נקרא בשם "ירח זרע"[8].

 

 

מקורות והערות

 


[1] מלכים א שם.

[2] עיין רד"ק למלכים א שם.

[3] ילקוט שמעוני, מלכים, רמז קפד.

[4] ישעיהו מ, טו.

[5] מתושלח נפטר אף הוא (כמו רחל, להלן) ביום י"א בחשוון. כשמת נעשה העולם קודר, הספידו אותו למעלה והספידו למטה, והשמש לא יצאה לעולם, והמזלות הפסיקו לשמש, והעולם כולו ישב שבעה ימים באבלות, ובכו אחריו מספד מר שרישומו על החודש נשאר עד היום (ראה ספר ייטב לב). יש מספרים שלמתושלח הייתה חרב מיוחדת, "שלח", ובה היה מפיל אלף מזיקין. החרב הזו עברה בירושה לנח ומנח לאברהם ומאברהם ליצחק ומיצחק ליעקב ויעקב מסרו לעשיו תמורת הבכורה, ומאז חי עשו על החרב והעולם קודר ומר לו.

[6] רחל אמנו נפטרה, לפי המסורת, בי''א בחשוון, ונקברה על אם הדרך מפני "שצפה יעקב אבינו שהגלויות עתידות לעבור שם, לפיכך קברה שם, כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים, זהו שנאמר 'קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה'" (בראשית רבה פי"א).

[7] מלכים א יב, לג.

[8] לוח גזר הוא לוח אבן, כתוב בכתב עברי קדום. הלוח התגלה בשנת 1908 בחפירות בגזר, וזמנו כנראה מזמן דוד ושלמה. בלוח שבע שורות, ובהן רשימה של חודשים ושל העבודות החקלאיות הנעשות בהם.

 

, ,
עוד באותו נושא
תגובות

פרסום תגובה חדשה

הפתגם היומי
שכינה מדברת מגרונו של המתפלל

כְּשֶׁהַמִּתְפַּלֵּל אוֹמֵר: "הַשֵּׁם שְׂפָתַי תִּפְתַּח", מִיַּד מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ הַשְּׁכִינָה וּמְדַבֶּרֶת מִגְּרוֹנוֹ אֶת הַתְּפִלָּה. וְכַאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וּמַאֲמִין בָּזֶה, נוֹפֶלֶת עָלָיו יִרְאָה וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַמְצֵם עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ (עַל פִּי כֶּתֶר שֵׁם טוֹב קצ"ח).   

אוצר פתגמים
צחוק בצד
חידה
קרעו אותו לחתיכות, סלקו אותו מהבית, שרפו אותו עד שהפך לאפר, ביקשו להופכו לעפרא דארעא... בקיצור, הפכו אותו לאין ואפס. אולם הוא צחק ואמר: חכו רק שבוע אחד, ותראו איך שתתחננו שאחזור אליכם. ניחשתם מי אני? ...חמץ...
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
מרדכי ברוצקי בניגון התוועדות ישן מליובאוויטש
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אור אין סוף ברוך הוא
הממלא כל עלמין
היה הוה ויהיה בשוה
גם במקום זה
שאני עליו
צפה בוידאו
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.