פרשת בלק לילדים – עם ישראל ברוך ומבורך לנצח

יום רביעי י״ב תמוז ה׳תשע״ג
בִּלְעָם הָרָשָׁע לֹא מֵבִין שֶׁהַשֵּׁם אֵינוֹ מְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ, ואכן הַשֵּׁם הוֹפֵך אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, וּבְעַל כָּרְחוֹ בִּלְעָם רַק מְבָרֵך…
מאת שולמית שמידע

 

 

בָּלָק וּבִלְעָם שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל

יְלָדִים יְּקָרִים, בואו נִחְיֶה עִם פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת בָּלָק.

אַחֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר מַגִּיעַ עַם יִשְׂרָאֵל לְסוֹף מַסְעוֹתָיו,

וּמִתְכּוֹנֵן לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

עַכְשָׁו עַמֵּי כְּנַעַן מְבֹהָלִים וּמַתְחִילִים לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

בָּלָק בֶּן צִפּוֹר רָאָה שֶׁמְּלָכִים גְּדוֹלִים לֹא הִצְלִיחוּ בְּמִלְחַמְתָּם וְהוּא מְפַחֵד מְאֹד.

הוּא לֹא מֵעֵז לְהִלָּחֵם אִתָּם בְּחֶרֶב וַחֲנִית אֶלָּא בּוֹחֵר לְהִלָּחֵם בִּקְסָמִים וּכְשָׁפִים.

וְאָז הוּא פּוֹנֶה לְבִלְעָם הָרָשָׁע קוֹסֵם וְנָבִיא גָּדוֹל, לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל בְּפִיו.

 

בִּלְעָם הָרָשָׁע גַּם הוּא שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל הוּא רוֹצֶה לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבָּלָק.

בָּלָק רַק רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצו, אֲבָל בִּלְעָם רוֹצֶה לְסַלֵּק אוֹתָם מִן הָעוֹלָם.

הַשֵּׁם נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָלֶכֶת עִם שָׂרֵי מוֹאָב,

וּמֵרֹב שִׂנְאָה הוּא מַשְׁכִּים מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, חוֹבֵשׁ אֶת אֲתוֹנוֹ וְהוֹלֵך עִם שָׂרֵי מוֹאָב…

בְּחֻצְפָּה גְדוֹלָה הוּא רוֹצֶה לָצֵאת לַמִּלְחָמָה בְּצִבְאוֹת הַשֵּׁם.

 

הָאָתוֹן מַפְרִיעָה לְבִלְעָם לְהִתְקַדֵּם

פִּתְאֹם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶך נִצָּב מַלְאַך הַשֵּׁם כְּשֶׁחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ.

רַק הָאָתוֹן מַבְחִינָה בַּמַּלְאַך, הִיא נוֹטֶה מִן הַדֶּרֶך לְהָגֵן עַל בִּלְעָם,

אֲבָל בִּלְעָם עֲדַיִן אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַמַּלְאָך וְהוּא מַכֶּה אֶת הָאָתוֹן מַכָּה אַחַר מַכָּה…

בַּמַּעֲבָר הַצָּר שֶׁהָיָה בֵּין שְׁנֵי גְּדֵרוֹת בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים נִלְחֶצֶת רֶגֶל בִּלְעָם,

וּמַלְאַך הַשֵּׁם עוֹמֵד בְּמָקוֹם צַר כָּל כָּך שֶׁאֵין דֶּרֶך לִפְנוֹת יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה,

אֲבָל בִּלְעָם מַכֶּה שׁוּב אֶת הָאָתוֹן -בְּהֵמָה מִסְכֵּנָה וְנֶאֱמָנָה שֶׁמְּנַסָּה לְהַצִּיל אוֹתוֹ.

אֵיזֶה טִפֵּשׁ בִּלְעָם הָרָשָׁע! הוּא אֵינוֹ מֵבִין שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לְהִלָּחֵם אֲפִילּוּ עִם אָתוֹן,

וְהוּא מַשְׁלֶה אֶת עַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁמִיד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בִּקְלָלוֹת.

 

הַשֵּׁם חָנַן אֶת בִּלְעָם בְּשֶׂכֶל וְגַם בְּרוּחַ נְבוּאָה, אֲבָל בִּלְעָם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת,

כִּי יֵשׁ לוֹ מִדּוֹת רָעוֹת – הוּא בַּעַל גַּאֲוָה שֶׁאוֹהֵב כָּבוֹד וְכֶסֶף.

הַשֵּׁם פּוֹתֵחַ אֶת פִּי הָאָתוֹן וּבְהֵמָה עֲלוּבָה מוֹכִיחָה אֶת בִּלְעָם:

מֶה עָשִׂיתִי לְךָ שֶׁאַתָּה מַכֶּה אוֹתִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים?…

וְהוּא עוֹנֶה לָהּ: אֶת מִתְעַלֶּלֶת בִּי, לוּ הָיָה לִי חֶרֶב, הָיִיתִי הוֹרֵג אוֹתָך.

וְהִיא מְשִׁיבָה :אֵיזֶה כְּפוּי טוֹבָה אַתָּה! תָּמִיד שֵׁרַתִּי אוֹתְךָ בְּנֶאֱמָנוּת.

הַאִם קָרָה אֵי פַּעַם שֶׁאִכְזַבְתִּי אוֹתְךָ?…

בִּלְעָם מוֹדֶה שֶׁתָּמִיד הָאָתוֹן הָיְתָה בְּסֵדֶר אִתּוֹ… פִּתְאֹם הַשֵּׁם מְגַלֶּה אֶת עֵינַי בִּלְעָם,

וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַמַּלְאָך עוֹמֵד כְּשֶׁחַרְבּוֹ מכוונֶת אֵלָיו.

אָז הוּא נִתְקַף בְּפַחַד אֵימִים…

מַלְאַך הַשֵּׁם מוֹכִיחַ אוֹתוֹ וּבִלְעָם מוֹדֶה שֶׁחָטָא,

עַכְשָׁו הוּא כְּבָר מוּכָן לַחֲזוֹר מִדַּרְכּוֹ הַבַּיְתָה…

הַמַּלְאָך אוֹמֵר לוֹ, שֶׁהוּא יָכוֹל לָלֶכֶת עִם בָּלָק וְהַשָּׂרִים שֶׁלּוֹ,

אֲבָל מַזְהִיר אוֹתוֹ לוֹמַר רַק אֶת דְּבַר הַשֵּׁם.

 

הַשֵּׁם הוֹפֵך אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה

בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם לֹא רוֹצֶה לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.

לַמְרוֹת הַכֹּל הוּא עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת,

כְּדֵי שֶׁהַשֵּׁם יְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ וְיַסְכִּים לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל,

הוּא בּוֹנֶה מִזְבְּחוֹת וּמְחַפֵּשׂ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת הַחֲטָאִים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל,

שׁוּם דָּבָר לֹא עוֹזֵר לוֹ.

הוּא לֹא מֵבִין שֶׁהַשֵּׁם אֵינוֹ מְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ,

וּלְעוֹלָם לֹא יַרְשֶׁה לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.

בְּכָל פַּעַם שֶׁהַשֵּׁם מִתְגַּלֶה אֵלָיו וְשָׂם בְּפִיו דִּבְרֵי נְבוּאָה,

יוֹצְאוֹת מִפִּיו רַק בְּרָכוֹת וּנְבוּאוֹת גְּאוּלָה לְעַם יִשְׂרָאֵל.

הַשֵּׁם הוֹפֵך אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, וּבְעַל כָּרְחוֹ בִּלְעָם רַק מְבָרֵך…

עַם יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ

יְלָדִים יְקָרִים, דְּעוּ לָכֶם שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מְבֹרָך וּבָרוּך יִהְיֶה.

בְּסִפּוּר זֶה רָצָה הַשֵּׁם לְהַרְאוֹת לָעוֹלָם כֻּלּוֹ,

שֶׁאֵין קְלָלוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶלָּא רַק בְּרָכוֹת,

וְאַף אֶחָד לֹא יוּכַל לְשַׁנּוֹת אֶת זֶה וּלְהִלָּחֵם בָּזֶה.

עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם הַשֵּׁם, הָעָם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, "עַם קְרוֹבוֹ".

וּמַה שֶׁנִּרְאֶה לָנוּ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבֵל בַּגָּלוּת זֶה רַק בִּשְׁבִיל הַנִּסָּיוֹן.

הַגָּלוּת וְהַנִּסְיוֹנוֹת מַטְרָתָם רַק כְּדֵי לַהֲפוֹך אֶת הַחשֶׁך לְאוֹר וְאֶת הַמַּר לְמָתֹק.

וּבְקָרוֹב מַמָּשׁ נִרְאֶה אֶת הַגְּאוּלָה הָאֲמִתִּית וְהַשְׁלֵמָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.

פרסום תגובה חדשה

test email