סודם של נרות השבת

הקראת כתבה
יום רביעי ו׳ מרחשון ה׳תשע״ה
יהודי מצפה לשבת כל ימי השבוע. כאשר הוא קורא את המזמור שאותו היו קוראים הלויים בבית המקדש הוא אומר: היום יום ראשון בשבת, היום יום שני בשבת וכו', כי כל יום הוא חי את השבת, וכל מה שהוא עושה בימי החול הוא עושה בשביל השבת.
מאת שולמית שמידע
שני מקלות צהובים

 

 

הציפיה לשבת

יהודי מצפה לשבת כל ימי השבוע. כאשר הוא קורא את המזמור שאותו היו קוראים הלויים בבית המקדש הוא אומר: היום יום ראשון בשבת, היום יום שני בשבת וכו', כי כל יום הוא חי את השבת, וכל מה שהוא עושה בימי החול הוא עושה בשביל השבת.

 

מכיון שיהודי אוהב את השבת, כל השבוע הוא מתגעגע לשבת ומתכונן אליה. במיוחד בערב שבת הוא נחפז לסיים את הכנותיו האחרונות עד שמגיע זמן הדלקת נרות, זמן סיום כל העבודות. כך לאחר שכל ערב שבת עסקנו בדברים גשמיים בניקיון הבית ובהכנת מעדנים ושאר דברים גשמיים, אנו נכנסים לשבת עם אור הנר. ואכן שיא ההכנות לשבת הוא הדלקת נרות שבת שעל ידי זה אנו מקבלים את השבת.

 

הדלקת הנרות מצות האשה

זכתה האשה עקרת הבית במצוות הדלקת נרות, בה היא מכניסה את השבת, ומכיון שזמן זה הוא עת רצון היא מנצלת את זה להתפלל ולבקש על עצמה ועל משפחתה ועל כלל ישראל.

 

אשה נשואה מדליקה שני נרות, וסוד יש בדבר שלאיש יש רמ"ח איברים ולאשה רנ"ב איברים, ביחד חמש מאות, שהם סכום גימטריא של שני נרות, ("נר" בגימטריא מאתים וחמישים). ומכאן ששני הנרות מכוונים כנגד האיש וכנגד האשה, שתכלית הדלקת הנרות היא שלום בית.

 

יחודו של אור הנר

כל הדברים בעולם הם בעלי משקל, אפילו לאויר יש משקל אולם לאור הנר אין משקל. כל דבר גשמי שמחלקים לאחרים אזל בסופו של דבר, אולם נר אחד יכול להדליק מאה נרות ויותר ולא עוד אלא שאדם מדליק נר מנר והנר מוסיף להאיר. כי ככה זה בעולם הרוחני, ככל שנותנים יותר מתעצמים יותר. כך כאשר נותנים חום של אהבה מוסיפים ומגדילים את חום האהבה. ועוד דבר מיוחד יש באור הנר, שהוא שואף תמיד למעלה, גם כאשר מטים אותו כלפי מטה האש עולה למעלה, בניגוד לכל הדברים הגשמיים בעולם כמו אבנים ועפר יורדים למטה. נר הוא סמל לנשמת האדם – נר ה' נשמת אדם. הנשמה תמיד שואפת לעלות למעלה.

 

להדליק את אור הנשמה

כמובן אנו מדליקים את נרות השבת למען שלום הבית כדי להאיר את הבית כדי לחמם את האוירה בבית ובעיקר כדי לכבד את השבת. אולם יכולנו אולי להסתפק באור החשמל הנדלק מאליו.

 

אלא שההלכה אומרת לנו, שלא נסתפק באור החשמל אלא נדליק נרות. הקדוש ברוך הוא כאומר, הא לכם גפרורים והדליקו את הנרות בעצמכם. הוא חפץ שנדליק את האור שנטע בנשמותינו. כל יהודי הוא עולם מלא שיכול להאיר את העולם. כל יהודי הוא אור אין סוף, הוא רק צריך לגלותו ולהאירו. כל יהודי הוא נר להאיר וכל עם ישראל ביחד הם אור לגויים.

 

כך כאשר אנו נכנסים לשבת בהדלקת שני הנרות להאיר את השבת ולהאיר את הנשמה. ומהשבת נמשך לנו הכח להמשיך פעולה זו במשך כל ימי השבוע, שכל תפקידנו בעולם הוא להאיר את החושך, עד לגאולה האמיתית והשלמה בה נזכה לאור חדש אורו של משיח.             

פרסום תגובה חדשה

test email