תניא לעם – פרק ז בקונטרס אחרון

יום ראשון ב׳ כסלו ה׳תשע״ה
בפרק זה יתבאר הפסוק "צדקה כנחל איתן" מהו הדימוי של הצדקה לנחל איתן. שה"איתן" הוא נקודה פנימית מאד בנפש האדם ועל ידי מצוות הצדקה מגלים את ה,איתן" שבנפש.
מאת הרב שלמה יצחק במהרי"ל פראנק

 

 

מבוא לפרק

 

בפרק זה יתבאר הפסוק "צדקה כנחל איתן" מהו הדימוי של הצדקה לנחל איתן. שה"איתן" הוא נקודה פנימית מאד בנפש האדם ועל ידי מצוות הצדקה מגלים את ה,איתן" שבנפש. וכדלהלן: 

 

ביאור הפסוק "צדקה כנחל איתן"

 

וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן: (בעמוס סוף סימן ה'(עמוס פרק ה' פסוק כד)). פירוש כמו שנחל איתן הוא המשכה הנמשכת מבחינת איתן שהיא בחינת נקודה בהיכלא ותרין ריעין וכו' ואותיות איתן משמשות לעתיד פירוש אנא עתיד לאתגליא כמו שכתוב: (ישעיה פרק נב' פסוק יג) הפסוק בשלמותו המדבר על זמן לעתיד לבוא בימות המשיח: הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי וגו' יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד: והיינו שיתגלה אז אור אין סוף ברוך הוא  ויחודו יתברך תוך פנימית נקודת הלב על ידי המשכת "נחל איתן", הוא הארת חכמה עילאה שיאיר בפנימיות הלב ליבטל ביחודו יתברך בתכלית מעומקא דלבא אחרי הסרת הערלה מתאוות הגשמיות וכו'.

והנה עתה בגלות החל הזה יש גם כן עצה יעוצה להאיר קצת אור השם מבחינת "איתן" לתוך נקודה פנימיות הלב כעין לעתיד והיינו על ידי שמעורר על ניצוץ אלקות שבנפשו בחינת רחמים רבים העליונים. כי באמת, כל זמן שאין האדם זוכה שיתגלה אור השם מבחינת "איתן" בנקודת פנימית לבבו, ליבטל ביחודו יתברך מעומקא דלבא עד כלות הנפש ממש, אזי באמת יש רחמנות גדולה על הניצוץ שבנפשו, כי הניצוץ נמשך מבחינת חכמה עילאה ממש, וכשאינו יכול להאיר מבחינתו לתוך פנימיות הלב ששם מקום גילוי הארה זו, הרי זה בבחינת גלות ממש. ועל ידי רחמים רבים העליונים, יוצא מהגלות והשביה, ומאיר לתוך נקודה פנימיות הלב, בחינת אהבה רבה זו.

כנודע ממה שכתוב: (ישעיה פרק כט' פסוק כב') "ליעקב אשר פדה את אברהם" הפסוק בשלמותו לָכֵן כֹּה אָמַר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ: וכמו שנתבאר בליקוטי אמרים פרק מה'.

ומודעת זאת, כי אתערותא דלעילא באתערותא דלתתא דוקא תליא מלתא, דהיינו על ידי התעוררות רחמים רבים בלב רחמנים וגומלי חסדים להשפיע למטה השפעה גשמיית זהב וכסף וכו'. ולכן פעולת הצדקה היא פעולת "נחל איתן" ממש.

והנה מודעת זאת מה שכתוב (איוב פרק ב' פסוק ד') וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהֹוָה וַיֹּאמַר (כי) עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ: האלקית להאירה באור החיים אין סוף ברוך הוא: "נחל" ענינו הוא המשכה ממקור המים חיים הלאה, ו"איתן" ענינו הוא נקודה פנימית המזכירה את הנקודה הפנימית שיש בנקודת הלב. וגם מורה על אותיות העתיד. נקודת פנימיות הלב נמצאת בגלות ושביה ללא יכולת להאיר ולהתגלות ואין לך צער גדול מזה שאדם לא יכול לעשות את יעודו ותפקידו ועל ידי צדקה מעוררים רחמים עליונים להוציאה ממסגר ולגרום לה לפועל את פעולתה.

 

סיכום הפרק

 

הפסוק מדמה את הצדקה לנחל איתן ובפשטות הבקשה שהצדקה תפעל את פעולתה כ"נחל איתן" שנחל ענינו המשכה של מים ממקורם ושורשם ובאופן תמידי ונצחי ועד לעתיד. אך רבנו מבאר זאת בפנימיות העניינים והוא מסביר שנחל ספירת הבינה שמקורו מהחכמה "איתן", והם שני רעים שלא נפרדים. וגם איתן הוא אותיות עתיד כלומר ההמשכה של הצדקה מביאה לעתיד לבוא. והוא היציאה מן הגלות כי עתה בגלות אין נקודת הלב באה לידי ביטוי בהיותה שבויה תוך הגוף אך לעתיד יתגלה אור נקודת הלב. ואיך יהיה הגאולה הזו הרי היא תהיה על ידי צדקה כי צדקה באה מצד הרחמים שהיא מידת התפארת וכמו שיעקב מידת הרחמים והתפארת פודה את אברהם מידת החסד כך כדי שיתגלה החכמה בגלוי ובהמשכת דרך הבינה, יכול להתבצע רק על ידי הרחמים והתפארת. וזאת בתנאי שהאדם נותן צדקה בלי הגבלה להצלת נפשו האלוהית השבויה בתוך הגוף כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו.  

 

סיפור חסידי לפרק

 

שמעתי פעם סיפור מופלא שהרבי הורה לאחד משלוחיו באחד ממדינות אירופה לצאת בימי ערב פסח ולתת ליהודי בעיר רחוקה ממקום מגוריו שלוש מצות לליל הסדר החסיד יצא לדרכו כחסיד אמיתי מבלי לשואל שאלות מיותרות, נסע לאותה העיר וחיפש יהודים שם. כולם אמרו לו שאין כאן יהודים בכללאך הוא ביודעו את ראייתו הרחוקה והזכה של הרבי ידע שחייב להיות כאן יהודי וכך הוא מתעקש ועובר ושואל עוברי אורח אם הם יהודים או מכירים יהודים הגרים בעיר. רק אחרי מסע ארוך הוא הצליח למצוא איזה מסעדה שבה עובד במטבח אדם המכונה יהודי. הוא פנה למסעדה פגש את העובד מטבח ופנה אליו ושאל אם הוא יהודי הלה השיב כך אומרים! ואז הוא הסביר לו כי הרבי שליט"א מלך המשיח שהוא הראש של כל בני ישראל שלח אותו לתת לו שלוש מצות לליל הסדר. הנ"ל לא ידע מהומה על יהדות ויהודים ומכאן התפתחה שיחה ערה בנושא יהדות עד להתקרבותו ממש לתורה ומצוות. לאחר מכאן הוא סיפר כי די נמאס לו מהיותו זר ומנוכר לחבריו בשעה שאין לו וליהדותו כל קשר משמעותי והיה בדעתו כבר להתנצר וכפסע היה בינו לבין תהליך מסוכן זה ורק עכשיו שבאת אלי והסברתי לי איזה עבר מפואר עבר עמנו ומה המשמעות של היות יהודי החלטתי לא לוותר על יהדותי ולהישאר יהודי נאמן לנצח נצחים.   

פרסום תגובה חדשה

test email