פרשת יתרו לילדים – כה תאמר לבית יעקב – מעלת הנשים

יום חמישי ט״ז שבט ה׳תשע״ה
בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ מֻדְגֶּשֶׁת מַעֲלַת הַנָּשִׁים. מַעֲלַת הַנָּשִׁים שֶׁהִתְגַּלְּתָה בִּמְיֻחָד בְּמִצְרַיִם, מִתְגַּלָּה בְּכָל דּוֹר בְּחִזּוּק הַבַּיִת הַיְּהוּדִי, וְתִתְגַּלֶּה בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.
מאת שולמית שמידע

 

 

כֹּה תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל

לִקְרַאת מַתַּן תּוֹרָה פּוֹנֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְאוֹמֵר לוֹ:

"כֹּה תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל".

"בֵּית יַעֲקֹב" אֵלּוּ הַנָּשִׁים וּ"בְנֵי יִשְׂרָאֵל" אֵלּוּ הַגְּבָרִים.

הִקְדִּים נָשִׁים לַגְּבָרִים!…

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעִם הַנָּשִׁים צִוָּה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן אֲמִירָה, בְּלָשׁוֹן רַכָּה,

וְאֵלּוּ עִם הַגְּבָרִים לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַגָּדָה, בְּלָשׁוֹן קָשָׁה.

וּמַה לִּמְסֹר לַנָּשִׁים? רַק אֶת "רָאשֵׁי הַדְּבָרִים",

אֶת כְּלָלֵי הַתּוֹרָה וִיסוֹדוֹתֶיהָ, שֶׁהֵם מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה.

וְאִלּוּ לַגְּבָרִים לִמְסֹר אֶת כָּל פְּרָטֵי הַפְּרָטִים שֶׁל הַדְּבָרִים לְדִקְדּוּקֵיהֶם.

 

מַעֲלָתָן שֶׁל הַנָּשִׁים עַל הָאֲנָשִׁים

אֵצֶל הַנָּשִׁים מְאִירָה הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה וְיִרְאַת הַשָּׁמַיִם שֶׁלָּהֶם גְּלוּיָה.

וְכַאֲשֶׁר הָאֱמוּנָה הִיא טְהוֹרָה,

אֵין בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל הַנָּחוּת מִן הָאֱמוּנָה לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָאָדָם.

לָכֵן לֹא יִפָּלֵא שֶׁנָּשִׁים דַּוְקָא קְשׁוּרוֹת לְעֶצֶם הַתּוֹרָה.

זְכוּת גְּדוֹלָה זוֹ עוֹמֶדֶת לָאִשָּׁה עַד שֶׁקָּבְעָה הַתּוֹרָה,

שֶׁכַּאֲשֶׁר בֵּן נוֹלַד לְהוֹרִים מְעֹרָבִים – יְהוּדִים עִם גּוֹיִים –

זֶהוּתוֹ נִקְבַּעַת עַל פִּי הָאֵם שֶׁדַּוְקָא מִמֶּנָּה מְקַבֵּל הַבֵּן אֶת כֹּחַ אֱמוּנָתוֹ.

 

יָכֹלְנוּ לַחְשֹׁב שֶׁנָּשִׁים שֶׁאֵינָן חַיָּבוֹת בְּלִמּוּד תּוֹרָה,

וּפְטוּרוֹת מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָן,

נְחוּתוֹת מִגְּבָרִים.

וְאִלּוּ הַתּוֹרָה בָּאָה וּמַדְגִּישָׁה כָּאן אֶת מַעֲלָתָן שֶׁקְּרוֹבוֹת לִשְׁלֵמוּת!

שֶׁמֵּעֶצֶם בְּרִיָּתָן הֵן עֲדִינוֹת וְזַכּוֹת יוֹתֵר מִן הַגְּבָרִים,

וְיֵשׁ לָהֶן חִבָּה טִבְעִית יְתֵרָה לְמִצְווֹת וְהִתְלַהֲבוּת קְדוֹשָׁה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא,

וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵינָן מַרְבּוֹת לַחְטֹא, אֵינָן צְרִיכוֹת הַרְבֵּה מִצְווֹת.

וַאֲפִלּוּ בְּסִיּוּעַ קָטָן שֶׁמְּסַיְּעוֹת לַגְּבָרִים בְּלִמּוּד תּוֹרָה, שְׂכָרָן רַב.

וּמָה הַפֶּלֶא שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּרָא הַשֵּׁם אֶת הָאִשָּׁה לֹא הִתְיַעֵץ עִם הַמַּלְאָכִים?!…

 

עֲבוֹדַת הַגְּבָרִים

בְּנִגּוּד לְכָךְ הַגְּבָרִים חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת.

הֵם חַיָּבִים לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל מְנַת לְהִזְדַּכֵּךְ.

קָשֶׁה לָהֶם לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת הַחַיִּים,

לָכֵן זְקוּקִים לְתִזְכּוֹרוֹת בְּמִצְווֹת שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָן.

 

בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאַלְנוּ וּבִזְכוּתָן נִגָּאֵל

בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם,

מֶה עָשׂוּ נָשִׁים בְּמִצְרַיִם שֶׁבִּזְכוּתָן נִגְאַלְנוּ?

הֵן הָיוּ יוֹצְאוֹת מְקֻשָּׁטוֹת לִפְנֵי בַּעֲלֵיהֶן הַמְּשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם

כְּדֵי לְעוֹדֵד אֶת רוּחָם.  

תָּמִיד הָיוּ חֲזָקוֹת בֶּאֱמוּנָתָן וּבְבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם שֶׁיִּגָּאֲלוּ מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם,

לָכֵן הֵכִינוּ אֶת הַתֻּפִּים וּשְׁאַר כְּלֵי שִׁיר עוֹד קֹדֶם הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם.

הֵן גַּם לֹא חָטְאוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל וְחִבְּבוּ מְאֹד אֶת הָאָרֶץ.

בְּנוֹת צְלָפְחָד בִּקְּשׁוּ: "תְּנָה לָנוּ אֲחֻזָּה"

וְאִלּוּ הַגְּבָרִים אָמְרוּ: "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה".

 

מַעֲלַת הַנָּשִׁים שֶׁהִתְגַּלְּתָה בִּמְיֻחָד בְּמִצְרַיִם,

מִתְגַּלָּה בְּכָל דּוֹר בְּחִזּוּק הַבַּיִת הַיְּהוּדִי,

וְתִתְגַּלֶּה בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה –

"כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" –

שֶׁגַּם הִיא תָּבֹא בִּזְכוּת הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת.

בִּזְכוּתָן נִזְכֶּה לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,

וּלְלִמּוּד תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיְּגַלֶּה לָנוּ אֶת מַהוּת וְעַצְמוּת הַתּוֹרָה,

אֶת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה וְנִשְׁמָתָהּ מִיָּד מַמָּשׁ.

פרסום תגובה חדשה

test email