פרשת בלק לילדים – בלק ובלעם

הקראת כתבה
יום שני י״ג תמוז ה׳תשע״ה
בָּלָק בּוֹחֵר בְּבִלְעָם, שֶׁכּוֹחוֹ בְּפִיו לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. וּלְבַסּוֹף בָּלָק מִתְאַכְזֵב מֵהָעֻבְדָּה שֶׁלֹּא רַק לֹא קִלֵּל בִּלְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַף בֵּרֵךְ אוֹתָם.
מאת שולמית שמידע

 

 

מִשְׁלַחַת רִאשׁוֹנָה מַגִּיעָה לְבִלְעָם

לְאַחַר שֶׁנִּצְּחוּ יִשְׂרָאֵל אֶת סִיחוֹן וְעוֹג רָאָה בָּלָק בֶּן צִפּוֹר שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם,

נָטַל עֵצָה מִמִּדְיָן שֶׁשָּׁם נִתְגַּדֵּל מַנְהִיגָם מֹשֶׁה,

אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי מִדְיָן: אֵין כּוֹחוֹ אֶלָּא בְּפִיו.

אָמְרוּ: אַף אָנוּ נָבוֹא עָלָיו בְּאָדָם שֶׁכּוֹחוֹ בְּפִיו. 

 

בָּלָק בּוֹחֵר בְּבִלְעָם, שֶׁכּוֹחוֹ בְּפִיו לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל וְשׁוֹלֵחַ אֵלָיו אֶת זִקְנֵי מִדְיָן וְזִקְנֵי מוֹאָב.

אוּלָם כְּבָר בִּתְחִלָּה מוֹדֶה בִּלְעָם שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לִפְעֹל אֶלָּא רַק בִּרְשׁוּת הַשֵּׁם.

הוּא מְבַקֵּשׁ מֵהַמִּשְׁלַחַת הַמְּכֻבֶּדֶת שֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו לָלוּן בְּבֵיתוֹ,

עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֵלָיו הַשֵּׁם וְיִמְסֹר לוֹ אֶת דְּבָרָיו. 

 

כַּאֲשֶׁר מִתְגַּלֶּה הַשֵּׁם לְבִלְעָם, הוּא שׁוֹאֵל אֶת בִּלְעָם: מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ?

שְׁאֵלָה שֶׁבָּאָה לְהַטְעוֹתוֹ.

וְאָכֵן טָעָה בִּלְעָם וְחָשַׁב: אִם כֵּן, אֵין הַכֹּל גָּלוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם,

אַף אֲנִי אֶמְצָא הִזְדַּמְּנוּת שֶׁאוּכַל לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל וְהוּא לֹא יָבִין.

בִּלְעָם עוֹנֶה לְהַשֵּׁם: בָּלָק שָׁלַח אֵלַי אֲנָשִׁים אֵלֶּה כְּדֵי שֶׁאֲקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל,

הַשֵּׁם עוֹנֶה לוֹ: לֹא תֵּלֵךְ עִמָּהֶם.

בָּלָק מַצִּיעַ: אָז אוּלַי אֲקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹמִי.

הַשֵּׁם אוֹמֵר לוֹ: לֹא תָּאֹר אֶת הָעָם.

מֵשִׁיב בִּלְעָם: אִם כֵּן אֲבָרֵךְ אוֹתָם.

הַשֵּׁם עוֹנֶה לוֹ: אֵין הֵם צְרִיכִים לְבִרְכָתְךָ, כִּי בְּרוּכִים הֵם.

בִּלְעָם מוֹסֵר לִשְׁלִיחֵי בָּלָק אֶת דְּבַר הַשֵּׁם,

הֵם שׁוֹמְעִים זֹאת וְחוֹזְרִים אֶל בָּלָק בְּפַחֵי נֶפֶשׁ.

 

מִשְׁלַחַת שְׁנִיָּה מַגִּיעָה לְבִלְעָם

בָּלָק אֵינוֹ מְוַתֵּר וְהוּא מְנַסֶּה שֵׁנִית.

הוּא שׁוֹלֵחַ אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים יוֹתֵר וְגַם מַבְטִיחַ כָּבוֹד לְבִלְעָם,

בִּלְעָם מֵשִׁיב: אִם יִתֵּן לִי בָּלָק כֶּסֶף וְזָהָב מְלוֹא בֵּיתוֹ,

לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי הַשֵּׁם.

 

וְהִנֵּה גַּם מֵהַמִּשְׁלַחַת הַשְּׁנִיָּה מְבַקֵּשׁ בִּלְעָם לָלוּן בְּבֵיתוֹ.

וְהַפַּעַם הַשֵּׁם נוֹתֵן לוֹ רְשׁוּת לָלֶכֶת עִמָּהֶם,

אֶלָּא שֶׁמַּזְהִיר אוֹתוֹ, שֶׁיַּעֲשֶׂה רַק מַה שֶּׁיּוֹרֶה לוֹ לַעֲשׂוֹת.

 

הָאָתוֹן פּוֹתַחַת אֶת פִּיהָ

מֵרֹב שִׂנְאָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל מַשְׁכִּים בִּלְעָם קוּם, חוֹבֵשׁ אֶת אֲתוֹנוֹ בְּעַצְמוֹ,

וּמִזְדָּרֵז לָצֵאת עִם שְׁלִיחִי בָּלָק.

הַשֵּׁם כּוֹעֵס עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ זוֹ וְשׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ לַחְסֹם לוֹ אֶת דַּרְכּוֹ.

 

וְהִנֵּה מַלְאַךְ הַשֵּׁם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ עוֹמֵד מוּל בִּלְעָם הָרוֹכֵב עַל אֲתוֹנוֹ.

הָאָתוֹן רוֹאָה אֶת הַמַּלְאָךְ וְסוֹטָה מִן הַדֶּרֶךְ, וּבִלְעָם מַכֶּה בָּהּ, כְּדֵי לְהַטּוֹתָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ.

הַמַּלְאָךְ עוֹמֵד בַּשְּׁבִיל שֶׁבֵּין הַכְּרָמִים בְּמָקוֹם צַר מְאוֹד,

הָאָתוֹן רוֹאָה אֶת הַמַּלְאָךְ וְנִלְחֶצֶת אֶל הַקִּיר וְלוֹחֶצֶת אֶת רֶגֶל בִּלְעָם, וְשׁוּב מַכֶּה אוֹתָהּ בִּלְעָם.

עַד שֶׁהַמַּלְאָךְ עוֹבֵר בְּמָקוֹם צַר מְאֹד, שֶׁאֵין מָקוֹם לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל,

בְּלֵית בְּרֵרָה מֵרֹב פַּחַד רוֹבֶצֶת הָאָתוֹן הָרוֹאָה אֶת הַמַּלְאָךְ בִּמְקוֹמָהּ.

בִּלְעָם מִתְמַלֵּא זַעַם וּמַכֶּה אֶת הָאָתוֹן פַּעַם שְׁלִישִׁית.

 

וְהִנֵּה קוֹרֶה נֵס גָּדוֹל, הָאָתוֹן פּוֹתַחַת אֶת פִּיהָ וְאוֹמֶרֶת לְבִלְעָם:

מֶה עָשִׂיתִי לְךָ שֶׁאַתָּה מַכֶּה בִּי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים?

עוֹנֶה לָהּ בִּלְעָם: כִּי הִתְעַלַּלְתָּ בִּי, לוּ הָיָה חֶרֶב בְּיָדִי הָיִיתִי עַכְשָׁו הוֹרֵג אוֹתָךְ.

עוֹנָה לוֹ הָאָתוֹן: אֲנִי הָאָתוֹן שֶׁתָּמִיד מְשַׁמֶּשֶׁת אוֹתְךָ נֶאֱמָנָה,

הַאִם נָהַגְתִּי אִתְּךָ אֵי פַּעַם שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה?

בִּלְעָם מוֹדֶה: לֹא.

 

עַכְשָׁו מְגַלֶּה הַשֵּׁם אֶת עֵינֵי בִּלְעָם וְהוּא רוֹאֶה אֶת הַמַּלְאָךְ כְּשֶׁחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ.

אֵין סָפֵק שֶׁנּוֹפֵל עָלָיו פַּחַד אֵימִים.  

הַמַּלְאָךְ מוֹכִיחַ אֶת בִּלְעָם עַל מַעֲשָׂיו.

בִּלְעָם מִתְגּוֹנֵן וְאוֹמֵר: לֹא רָאִיתִי אוֹתְךָ, אִם רַע בְּעֵינֶיךָ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, אָשׁוּבָה לִי.

הַמַּלְאָךְ אוֹמֵר לוֹ: לְךָ עִם אַנְשֵׁי מוֹאָב,

אוּלָם עָלֶיךָ לִזְכֹּר שֶׁרַק אֶת דְּבַר הַשֵּׁם תִּהְיֶה רַשַּׁאי לְדַבֵּר.

 

בָּלָק וּבִלְעָם נִפְגָּשִׁים

בִּלְעָם מַגִּיעַ לְמוֹאָב וְשָׁם לְיַד גְּבוּל מוֹאָב מַמְתִּין בָּלָק לְבִלְעָם:

מַדּוּעַ לֹא בָּאת אֵלַי? שׁוֹאֵל בָּלָק. 

הַאִם לֹא אוּכַל לָתֵת לְךָ כָּבוֹד הָרָאוּי לְךָ?

בִּלְעָם עוֹנֶה לוֹ: אֵין אֲנִי בִּרְשׁוּת עַצְמִי,

אוּכַל לִמְסֹר רַק אֶת דְּבַר הַשֵּׁם.

 

בִּלְעָם נוֹתֵן הוֹרָאָה לְבָלָק לִבְנוֹת שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת כְּדֵי לְהַעֲלוֹת שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים.

בִּלְעָם מִתְבּוֹדֵד וּמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר הַשֵּׁם,

הַדָּבָר חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וּבְכָל פַּעַם הוּא שָׁב לְבָלָק וּמְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל,

וְאַף מְנַבֵּא נְבוּאוֹת עַל הֶעָתִיד הַמַּזְהִיר הַצָּפוּי לְיִשְׂרָאֵל,

לְצַד הָעֹנֶשׁ הַמַּר הַמְּצַפֶּה לְאוֹיְבֵיהֶם.

הוּא תּוֹלֶה אֶת הַצְלָחַת יִשְׂרָאֵל בַּאֲבוֹתֵיהֶם וְאִמָּהוֹתֵיהֶם, שֶׁהֵם חֲזָקִים כְּצוּרִים וּגְבָעוֹת.

בְּיִחוּדוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכֵן בָּדָד וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחַשָּׁב.

בַּצְּנִיעוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁפִּתְחֵי בָּתֵּיהֶם אֵינָם מְכַוְּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה…

 

בָּלָק מִתְאַכְזֵב מֵהָעֻבְדָּה שֶׁלֹּא רַק לֹא קִלֵּל בִּלְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל,

אֶלָּא אַף בֵּרֵךְ אוֹתָם.

וְהוּא אוֹמֵר לְבִלְעָם שֶׁרָצָה לְכַבְּדוֹ וְהִנֵּה מָנַע הַשֵּׁם אוֹתוֹ מִכָּבוֹד,

בִּלְעָם שׁוּב מִתְנַצֵּל שֶׁאֵין הוּא בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹר אֶת פִּי הַשֵּׁם.

 

בִּלְעָם חוֹזֵר לְבֵיתוֹ וְקֹדֶם לָכֵן הוּא מוֹסִיף וּמִתְנַבֵּא

עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ וְעַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.

 

עֲצַת בִּלְעָם 

בְּסוֹף בִּלְעָם נוֹתֵן לְבָלָק עֵצָה לְהַחְטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל,

שֶׁהֲרֵי כָּל כּוֹחָם שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל נוֹבֵעַ מֵחֵטְאֵי יִשְׂרָאֵל.

וְאָכֵן בַּעֲצַת בִּלְעָם הֵסִיתוּ בְּנוֹת מוֹאָב אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדָה זָרָה.

וְאָז פּוֹרֶצֶת מַגֵּפָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְרַק בִּזְכוּת מַעֲשֵׂה הַקַּנָּאוּת שֶׁל פִּינְחָס,

שֶׁהָרַג אֶת רֹאשׁ שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן שֶׁחָטָא וְאֶת הָאִשָּׁה הַמְּדִינִית שֶׁהֶחְטִיאָה אוֹתוֹ הַמַּגֵּפָה נֶעֶצְרָה.

פרסום תגובה חדשה

test email