וּכְשֶׁהִתְרָאָה רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה לְאַחַר מִכֵּן עִם מוֹרוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, סִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הָעִנְיָן. וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁגַּם אֶת גַּס הָרוּחַ אִישׁ הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לְעוֹרֵר עִם אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל כָּךְ יֵשׁ לְקָרְבוֹ עַד שֶׁהוּא יָחוּשׁ אֶת חֶסְרוֹנוֹ.

פעם אחת נסע רכי ישראל בעל שם טוב עם אחד מתלמידיו למקום מדבר ושממה שאין שם מים. כך המשיכו בדרכם הרב והתלמיד והם הולכים והולכים, התעייף התלמיד וצמא מאד למים עד שהגיע לסכנת מוות מרוב חולשה וצימאון.

סיפור על הבעל שם טוב קודם התגלותו

הבעל שם טוב מספר שעשה עליית נשמה והגיע להיכלו של משיח ושאל את פי משיח: אימתי קאתי מר? והשיב לו המשיח: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך בעולם, ויפוצו מעינותיך חוצה, מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז ייכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.

הרהרו התלמידים בלבם: הייתכן? הם לא יכלו לעורר שמחה אצל רבם, והאיש הפשוט הזה הצליח לעשות זאת?! הרגיש הבעל שם טוב בתמיהתם ושלח את רבי דויד למלא איזו שליחות. לאחר שיצא סיפר לתלמידים את פשר הקירוב המיוחד.

הבעל שם טוב הדגיש שעבודת ה' הנעלית ביותר היא זו הנעשית מתוך שמחה. הוא השיב ליהודים הפשוטים את אמונתם האובדת, ועודדם לבטוח בבורא ללא תנאי. הוא הילל ושיבח את מעלת האמונה הפשוטה והתמימה, והסביר כי אצל הקב"ה אין הבדל בין יהודי פשוט ולא-משכיל, בעל אמונה פשוטה וזכה המקיים מצוות "מכל הלב" – לבין תלמיד חכם מופלג הבקיא בכל חדרי התורה.

מסופר על הבעל שם טוב הקדוש – רבי ישראל בן אליעזר, שיום אחד גילו לו מן השמים שיש יהודי צדיק שעובד את השם יותר ממנו, ואם ירצה יוכל לפגוש אותו ולהיווכח במו עיניו.

על פי הבעל שם טוב הכל בהשגחה פרטית והכל לטובה. לקב"ה יש כל הכלים וכל הדרכים לתת לנו את כל מחסורינו (פרנסה, זיווג, ילדים וכו') מהן גלויות לנו ומהן נסתרות מאתנו, והוא מסבב סיבות ועילות כדי לפעול פעולות לטובתנו. גם מה שלא ברור לנו ונסתר מאתנו הכל בהשגחה פרטי פרטית והכל לטובה.

רבי ישראל בעל שם טוב, מייסדה של תנועת החסידות. בתורתו, הכוללת את עומק פנימיות התורה, נתן מקום ליהודי הפשוט שיש לו אהבת ה' ויראתו, לא פחות מתלמיד חכם.