גישת החיים של "ההיגיינה הטבעית" דוגלת בכוח הריפוי העצמי. כוח זה הוטבע בנו מיום היוולדנו על-ידי ה' יתברך.

–          מתבקש מאתנו לגלות את המתנה הזאת

–          מתבקש מאתנו לקחת אחריות על שמירת בריאותנו

–          מתבקש מאתנו לציית לחוקי החיים אשר בורכנו בהם.

"והיה אם שמוע תשמעו" (דברים יא, יג) – הובטח לנו שנתברך בכל הברכות. עלינו לזכור שהשמירה על בריאותנו היא צו אלוקי ממדרגה ראשונה, ו"נפש בריאה בגוף בריא" (הרמב"ם).

עשרות שנים של בריאות איתנה, בחסדי ה', הביאוני לתובנה החד-משמעית שהבריאות היא בידי כל אחד מאתנו וכל אחד יכול להשיגה – אם רק נלמד לקחת אחריות על הזנת חיינו.

לשום אדם בעולם אין הכוח לרפא אותנו, שום טיפול חיצוני לא יביא לנו מזור. כוח המרפא קיים בתוכנו, ואל לנו להפריע לו על-ידי התערבותנו המזיקה. המסקנה היא: חינוך עצמי עד להשגת הבריאות, בע"ה.

האויב הגדול ביותר של בריאותנו הוא חוסר הידע. הגיע הזמן לעורר את כוחות הריפוי שלנו באמצעות כוח הרצון, משום שאין דרך אחרת. הפכנו לעם מסכן ותלותי. כל כאב מקפיץ אותנו ושולח אותנו לחפש מישהו מבחוץ שירפא אותנו; אנו רצים מרופא לרופא, ומרפא – אין.

לכאב ולחולי יש תפקיד: הם באים לעורר אותנו לעצור את אורח חיינו השגוי ולפתח מודעות לבריאותנו. המחלה מביאה איתה בשורה: לצאת מן האדישות, לשים קץ להרגלינו הנלוזים ולהתחבר לרצון הבורא, הקורא לנו לציית לחוקי החיים הנצחיים והבלתי-משתנים.

חיים של חולי ומכאוב איננה גזירה משמים. החכם מכל אדם אמר: "שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו" (משלי כא, כג). אבותינו ידעו היטב ש"צדיק אוכל לשובע נפשו" (שם יג, כה). ריבוי האכילה וחיים של מותרות הם-הם המביאים לנו את כל החוליים וייסורי הנפש.

הבה נשיב לעצמנו את גאוותנו, גאוותו של "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט); הבה נחזיר לעצמנו את המורשת עתיקת היומין של "אין עוד מלבדו" (דברים ד, לה) ונשתחרר מכל הפחדים, התסכולים והעצב המיותרים המחלחלים בנו. שהרי אנו מאמינים בני מאמינים, בני אברהם, יצחק ויעקב. ה' תמיד עמנו, שומר עלינו ודואג לנו, "לא ינום ולא יישן" (תהלים קכא, ד).

עם ישראל סומך על רפואת ה' יתברך, הכל יכול, ועל השגחתו הפרטית עלינו. אנו מתפללים מעומק הלב, באמונה שלמה, לקבל עלינו את כוחו של ה' יתברך, כדי שנצליח להשתחרר מן ההתמכרות שלנו לטיפולים חיצוניים.

ניצוץ הגאולה קיים בכל אחד מישראל, וגאולתנו מתחילה בראש ובראשונה באמונה בכך שנשמתנו קורצה ממקור עליון, ולכן גם הזנתה צריכה לבוא ממקור זה. ולעומת זאת הגוף הפיזי, משכנה של הנשמה, נוצר מן האדמה, וגם הזנתו צריכה לבוא מן האדמה. איך יכול גוף חי להיזון מדבר מת?! הגוף אמור להיות ניזון ממזון חי: פירות, ירקות, זרעים, אגוזים וכו'.

רק כך יוכל עם ישראל להביא את גופו ונפשו לגאולה ולשחרור, לחיים נטולי חולי ומלאי שמחה.

בברכת חיים בריאים ומתוקנים, חיי אמת גדושים באהבה לבורא ולברואיו

שלכם באהבת אחים.