חודש אלול הוא  חודש התשובה, הרחמים והסליחות, ובאופן טבעי בחודש זה אנו מרגישים מחוברים יותר לקדוש ברוך הוא.

לכן הפעם אני רוצה לדבר איתכם על תזונה ואמונה.

הבריאות הטבעית מתבססת על כמה עקרונות שקשורים לטבע הסובב אותנו, כגון:

אכילת מזון מהטבע (תוצרת הקדוש ברוך הוא, פעילות גופנית, שינה מספקת ובאיכות טובה, חשיפה נכונה ומספקת לשמש, אנרגיה עצבית תקינה ועוד.

אך מעל הטבע – יש הקדוש ברוך הוא , ועלינו לזכור כי הוא הוא רופא כל בשר ומפליא לעשות.

אנו עושים את ההשתדלות שלנו על פי העקרונות שפרטתי לעיל, ויוצרים את הכלי לברכת השם, והקדוש ברוך הוא  הוא זה שמחייה אותנו ונותן לנו את הרפואה.

אסור לנו לשכוח את זה. בעיניי – התעסקות בבריאות טבעית והשתדלות בתזונה ללא הכרה זו גובלת ממש בעבודה זרה.

אחד מעקרונות הבריאות הטבעית הוא לשמור על אנרגיה עצבית תקינה – לכן חשוב לשמור על איזון נפשי-רגשי. דאגות, חרדות ומתח מהוות הפרעה לבריאות המערכת. כשאדם אינו שליו – בהכרח הוא חרד, אך אדם שבוטח בהשם הוא רגוע. זהו עוד הסבר שעוזר לנו להבין שאמונה ובטחון בקדוש ברוך הוא הם הבסיס לבריאותנו, הן הנפשית והן הגופנית.

מתוך האמונה בקדוש ברוך הוא יש לנו את האמונה בכח הריפוי, בכח העצמי שחננו בורא עולם ובבחירה בדרך חיים המובילה לבריאות וכיוצא בזה.

האמונה עצמה היא כח המשפיע על כוחות הנפש וכוחות הריפוי.

בספרה "לבריאות", רחל יהלום מיטיבה לתאר את המצב מבחינה מדעית-אמונית/שכלית-אמונית:

לעיתים אנו נתקלים במצב של אדם שנכנס למצב של סבל נפשי, צער גדול או אבל כבד – אך הוא מתפקד בצורה מדהימה.

דבר זה, שנראה מפליא לכאורה מעיד על כך שמערכת החיסון מושפעת ממצבים רגשיים. (מבחינה ביוכימית: הגוף מפריש בזמנים מיוחדים חומרים כימיים וביניהם האנדורפין שמשפיע על מצב הרוח).

הבנה זו גורמת לנו להבין מבחינה שכלית לפחות, מדוע "שליחי מצווה אינם ניזוקים". כשאדם מרגיש שהוא שליח – יש לו איזו "הגנה".

עדויות ממגיפות באירופה ציינו שמתנדבים שבאו במגע עם חולים נדבקו הרבה פחות מאלה שבאו אתם במגע בתור עובדים.

אפשר להבין מכך שכשאדם מרגיש תחושת שליחות ועושה את הדברים לשם שמיים, הוא מקבל הרגשה חיובית שמחזקת אצלו את המערכת החיסונית, ולכן אינו ניזוק.

כאשר אנו למדים את עקרונות הבריאות הטבעית, אנו למדים כי הגוף תמיד שואף להגיע לבריאות, או כפי שהקדים וניסח זאת הרמב"ם: "היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא" (הלכות דעות ד א). לכן אנו מבינים שכאשר מתחוללת "מחלה" בגוף – זהו בעצם משבר החלמה שנועד לנקות את הגוף על מנת להחזירו לבריאות.

לכן בזמן שאנו חולים – אם אנו מצויידים באמונה זו שהמחלה היא בעצם חלק  מתהליך ההחלמה, ושכל זה הוא תהליך טוב וחיובי – מערכות הגוף גם הן מתגייסות טוב יותר למען הריפוי.

הרמב"ם מוסיף: "כמו כן, ראוי שירחיב נפשו בבטחון השם יתברך, ובזאת ההסכמה אפשר שיבוא ההיפך ממה שפחד שיבוא עליו" (הנהגת הבריאות, שער ב כ).

עד כאן בענייני אמונה רוחנית.

עוד זווית של נושא האמונה היא אמונות רווחות בענייני בריאות וחולי:

במסגרת עיסוקי בנושא הבריאות, אני נתקלת רבות באמונות שגויות בנושא זה.

אתייחס כאן לשתיים מהן:

1. "על מנת לקבל ויטמין 12B – חייבים לאכול בשר. לכן טבעונים/צמחונים סובלים מערכים נמוכים של 12B.

הרשו לי להפריך אמונה זו:

12B מיוצר על ידי חיידקים במעי הגס, בסיוע מרכיב בשם קובלט, שמצוי בעיקר במזונות צמחיים.

(לא אלאה אתכם בהסברים ביוכימיים).

החיידקים שמייצרים את ה12B נמצאים אצל בעלי חיים צמחונים (בשונה מחיות טורפות שמשיגות את ה12B ע"י טריפת בעלי חיים שייצרו את ה12B במעיים שלהם), ואצל בני אדם בעלי מערכת עיכול תקינה ובריאה.

ה12B יכול להיווצר גם מחוץ לגוף האדם או החיה – ע"י בקטריה שנמצאת על המזון.

הסיבה שיש חוסר בויטמין זה היא מכיון שיש הפרעה לגוף לייצר אותו. מדוע? בשל הפרעות שונות במערכות העיכול, הרעלות וניתוחי קיבה. גם נוגדי חומצה משבשים את ספיגתו.

נהוג לחשוב שחייבים לאכול בשר בקר כי הוא הכי עשיר ב12B.

אבל אם תחשבו על כך – הפרה היא בעל חיים צמחוני. היא לא אוכלת בשר. אז מאיפה מגיע ה12B שלה?

התשובה היא – כי גופה ייצר אותו.

הערה קטנה וחשובה: כשאדם עובר לתזונה צמחית, יכול להיות שבחודשים הראשונים למעבר זה יהיה לו מחסור ב12B. זאת מכיון שמצד אחד – הוא כבר לא מקבל את ה12B ממקור חיצוני, ומצד שני – מערכת העיכול שלו עדיין לא הגיינית, ולכן הספיגה בה משובשת.

לאחר כחצי שנה של התמדה בתזונה טבעית ובריאה – נוכל כבר לראות עלייה בערכים של ה12B.

מסקנה: דוקא אם תצרכו מזון צמחי – תהיה לכם כמות מספקת של 12B.

2. על מנת לקבל סידן – חייבים לצרוך חלב ומוצריו:

בניגוד לגישת הרפואה הקונבנציונלית שגורסת כי הסיבה לחוסר סידן היא משום שלא צרכנו אותו במזון (ובעיקר במוצרי חלב), גישתה של הרפואה הטבעית מציעה הסבר אחר:

יש בעיקר 3  סיבות למחסור בסידן בגוף:

1. חוסר ספיגה של הסידן. דבר זה קורה בגלל בעיות במערכת העיכול כגון: דלקות, עצירויות או שלשול, ניתוחים וכו' או צריכת מזונות וחומרים לא רצויים, שמשבשים את הספיגה.
2. היחס בין סידן לזרחן:

בתוך הדם היחס בין סידן לזרחן הוא 1:2 לטובת הסידן.

אם אוכלים מזונות שעשירים בזרחן – (הגוף יפרק סידן מהעצמות לתוך זרם הדם כדי שיחס זה יישמר.

מוצרי הסידן עשירים בזרחן (למרות שכן מכילים סידן), ואז בעצם – במקום להוסיף סידן לגוף – הגוף מפרק סידן כשאנו צורכים אותם.

מעניין לדעת שדווקא אוסטאופרוזיס היא מחלה שאופיינית אצל עמים שצורכים חלב (עד לא מזמן מחלה זו היתה נדירה ביפאן ובסין).

3. צריכת מזונות חומציים (כגון חלבונים מן החי):

ואז הגוף יפרק סידן על מנת לסתור את החומציות ולהבסיס את הדם.

לכן על מנת לקבל מספיק סידן נדאג לכך שהספיגה תהיה טובה. אם יש בעיות בספיגה – נחפש את הסיבות לכך שהספיגה נפגעה.

נשאף לאכול מזון שיש בו יחס טוב בין סידן לזרחן

ונקפיד על צירופי מזון ועל כללי אכילה נכונים, על מנת שלא יווצרו רעלים שיפריעו בספיגה.

ותכל'ס:

נצרוך פירות, ירקות, עמילנים בעלי תגובה בסיסית (כגון: תפו"א, בטטה ותירס וכמה שפחות דגנים –בגלל שהם חומציים). מעט חלבונים מן הצומח, ובעיקר: שקדים, אגוזים ושומשום.

ונשתדל להימנע מחלבונים מן החי.

בברכת הבריאות הנכונה,

עינת הלבפינגר , יועצת בריאות טבעית

לתגובות: inosagi73@gmail.com

• לכתיבת הכתבה נעזרתי בספרים:

תזונת האדם ובריאותו/יצחק בן אורי

תזונת 80/10/10/ד"ר דגלאס גראהם

לבריאות/רחל יהלום

עקרונות הבריאות ע"פ חוקי הטבע/הרברט מ. שלטון