חשש וסת הדילוג

א. יש וסתות שאין חוששין להם בפעם אחת או שתיים כשאר וסת שאינו קבוע אלא רק אם נקבעו שלש פעמים חוששין להם והם וסת הדילוג ווסת הסירוג, כדלהלן[1].

ב. וסת הדילוג הוא וסת שמשתנה כל פעם באופן שווה. לדוגמא: א׳ ניסן, ב׳ אייר, ג׳ סיון, ד׳ תמוז, הרי כשנקבע ע״י ראיות הנ״ל – חוששת רק לוסת זו, דהיינו לה׳ מנחם-אב, ו׳ אלול, ז׳ תשרי ואינה חוששת לשאר חששות, כגון הפלגה, עונה בינונית וגם לא ליום החודש אלא ליום שלאחריו, כנ״ל[2].

ג. וכן אם היה הדילוג באופן אחר אך שהוא שווה שלש פעמים, כגון, שראתה בא׳ ניסן, ג׳ אייר, ה׳ סיון, ז׳ תמוז; וכן דילוג למעט, כגון בל׳ ניסן, כ״ח אייר, כ״ו סיון, כ״ד תמוז – הרי קבעה וסת ותחשוש לדילוג באופן הנ״ל בחודשים הבאים[3].

ד. יש גם דילוג שנקבע ע״י חודשיים או שלשה חודשים וכו׳, כגון שראתה בא׳ ניסן, ב׳ אייר, א׳ סיון, ב׳ תמוז, א׳ אב, ב׳ אלול, א׳ תשרי, ב׳ חשון וכיו״ב – הכלל הוא שאם היה שלש פעמים באופן שווה קובעת וסת ואז חוששת שלש פעמים נוספות [במקרה זה לשישה חודשים][4].

ה. וכן יש דילוג להפלגות, כגון 40 עונות, 41 ואחר-כך 42, 43 וכו׳ וכן בכל אופן קביעות, כמו שנזכר בענין וסת החודש[5].

ו. בוסת החודש בדילוג הנ״ל, אם הגיע לסוף החודש, כגון שכבר חששה ליום ל׳ בחודש והרי אין חודש של ל״א יום – הרי נתבטל חשש זה וכן אם דילגה למעט והגיעה ליום א׳ בחודש, הרי שבחודש שלאחריו אין שייך לחשוש לזה, כי אין פחות מאחד [ותשאל רב][6].

חשש וסת הסיווג

ז. כן יש וסת לסירוג שרואה פעם בב׳ חודשים באותו יום, כגון שראתה בא׳ ניסן, א׳ סיון, א׳ מנחם-אב, א׳ תשרי – קבעה וסתה לסירוג ותחשוש רק לחשש זה. אבל כל זמן שלא קבעה – חוששת רק לחששות הקבועים, יום החודש [בחודש הסמוך בלבד], עונה בינונית ווסת ההפלגה[7].

ח. כן יש וסת בסירוג בשבוע, כגון שרואה פעם ב-4 שבועות ביום א׳ בעונת היום [תמיד באותה העונה], הרי אחר שנקבע תחשוש רק לזה, אבל קודם שנקבע – אינה חוששת לוסת הסירוג ואינה חוששת לימי השבוע אלא ליום החודש, עונה בינונית והפלגה [ואם נקבע בסירוג והפלגה ביחד, לכאורה, לדעת שוע״ר תחשוש רק להפלגה, ע״ד שיתבאר להלן בפרק ז הלכה יט, ע״ש][8].

חשש דילוג וסיווג יחד

ט. וסת שנקבע בדילוג וסירוג ביחד, כגון כל חודשיים בתוספת יום – א׳ ניסן, ב׳ סיון, ג׳ מנחם-אב, ד׳ תשרי – אינו וסת ותחשוש כרגיל, לחשש עונת החודש, עונה בינונית והפלגה.

וכן אם היה פעם ב-4 שבועות בתוספת יום – אינה חוששת לקביעות זו אלא חוששת כרגיל, ליום החודש ועונה בינונית והפלגה[9].

מדיני וסת קבוע

י. אם ראתה בשלש פעמים ראיות מתאימות, כגון א׳ ניסן, ב׳ אייר, ג׳ סיון, יש ספק האם יכולה עתה לקבוע וסת או לא, כיון שמצד אחד, היו כאן שלש פעמים, אך מצד שני, מספר הדילוגים היה רק שניים, מא׳ ניסן לב׳ אייר ומב׳ אייר לג׳ סיון, ועל כן חוששת גם לדילוג, דהיינו ד׳ תמוז וכו׳ וגם ליום החודש, עונה בינונית והפלגה.

וכן הדין בדילוג בהפלגה באופן הנ״ל, כגון 40, ו4, 42, כך שיש זמנים תואמים, אבל הדילוג הוא רק פעמיים – חוששת גם לדילוג וגם לחששות הרגילים של וסת שאינו קבוע.

וכן הדין בכל החששות הנזכרים אם היו באופן הנ״ל, כגון שלש פעמים באותו יום פעם בארבעה שבועות וכיו״ב[10].

יא. אם היו לה שלש ראיות באופן הנ״ל הלכה י׳, אך ראייה ראשונה הייתה בהמשך לקביעות וסתה, כגון שראתה וסת קבוע בא׳ בחודש ואחר-כך ראתה חודש אחריו בב׳ בחודש וחודש אחריו בג׳ בחודש – אז ודאי לא קבעה וסת לדילוג, כי תולים את הראייה הראשונה בקביעות וסתה הקודם.

וכן הדין בדילוג הפלגה, כגון שקבעה בהפלגת 25 יום ואחר-כך ראתה בהפלגת 26 יום ואחר-כך בהפלגת 27 יום, אז ודאי לא קבעה וסת הפלגה לדילוג וחוששת לקביעותה הקודמת [עד שתיעקר שלש פעמים] וכן לחשש החדש של הפלגה וחודש. אך לא תחשוש לעונה בינונית ולא לדילוג, מאחר שלא נקבע. ואם תראה פעם נוספת בדילוג – לכל הדעות קבעה וסת לדילוג ואינה חוששת לשאר וסתות[11].

נספח לפרק ה

1. יש שחששו לדילוג גם אם כלו ימי החודש, כגון: שראתה בכ״ז ואח״כ בכ״ח ואח״כ בכ״ט ואח״כ בל׳, תחשוש ל-א׳ שהוא חודש ויום [או יומיים אח״כ]. וכן מדלגת למעט, כגון ד, ג, ב, א, תחשוש אח״כ לסוף החודש והובאו בספר נטעי גבריאל הלכות נדה פצ״ט ס״ז.

2. יש שחששו לקביעות אם היה סירוג ודילוג כאחד, כגון א׳ ניסן, ג׳ סיון, ה׳ אב, ז׳ תשרי [ראה במסגרת השולחן על הקצשו״ע סי׳ קנה סע׳ לג].