"וַיְדַבֵּר הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר,

עָלָה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה, הַר נְבוֹ…

וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ"…

שְׁלוֹשָׁה אֵרוּעִים חֲשׁוּבִים נַעֲשׂוּ "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" –

בְּאֶמְצַע הַיּוֹם כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה בִּמְלוֹא עָצְמָתָהּ.

כִּי כָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם לְהוֹדִיעַ כּוֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם,

שֶׁהוּא כָּל יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁבִּרְצוֹנוֹ וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְּיָדוֹ.

נֹחַ נִכְנָס לַתֵּבָה "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".

לְפִי שֶׁבְּנֵי דּוֹרוֹ יָדְעוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר נֹחַ יִכָּנֵס לַתֵּבָה יֵרֵד מַבּוּל שֶׁיִּשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם.

וְהֵם הִתְכַּוְּנוּ לִמְנֹעַ אֶת הַמַּבּוּל עַל יְדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ לְנֹחַ לְהִכָּנֵס לַתֵּבָה,

וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים: אִם נַרְגִּישׁ שֶׁהוּא מִתְקָרֵב לַתֵּבָה לֹא נַנִּיחַ לוֹ.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּטֹּל כַּשִּׁילִין וְקַרְדֻּמּוֹת וְנִבְקָע אֶת הַתֵּבָה.

אוּלָם כַּאֲשֶׁר נֹחַ נִכְנָס לַתֵּבָה אַף אֶחָד לֹא מִחָה.

כָּךְ גַּם יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם לְעֵינֵי כֻּלָּם.

וְגַם שָׁם חָשְׁבוּ הַמִּצְרִים שֶׁאִם הֵם יַרְגִּישׁוּ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לָצֵאת מִמִּצְרִים,

לֹא יַנִּיחוּ לָהֶם לָצֵאת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיֵּצְאוּ לִקְרָאתָם בִּכְלֵי נֶשֶׁק וַיִּלָּחֲמוּ בָּהֶם.

וְשׁוּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה לְמִצְרַיִם אֶת אַפְסוּת כּוֹחָם.

עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים מִמִּצְרִים בְּיַד רָמָה בְּאֶמְצַע הַיּוֹם לְעֵינֵי הַמִּצְרִים,

וְאֵין בְּכֹחַ אִישׁ מֵהֶם לִמְחוֹת כְּנֶגְדּוֹ.

וְהִנֵּה בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְסֻפָּר עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁמֵּת בְּאֶמְצַע הַיּוֹם,

וְגַם עַל כָּךְ לֹא מִחָה אִישׁ…

אַף אֶחָד לֹא יָכֹל לִמְנֹעַ אֶת גְּזֵרַת הַשֵּׁם שֶׁגָּזַר עַל מוֹת מֹשֶׁה.

נֹחַ נִכְנָס לַתֵּבָה! בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים מִמִּצְרִים! וּמֹשֶׁה מֵת!

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אִם בְּנֵי דּוֹר הַמַּבּוּל רָצוּ לְהִנָּצֵל מֵעֹנֶשׁ הַמַּבּוּל,

וְהַמִּצְרִים רָצוּ לִמְנֹעַ אֶת יְצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם,

מָה רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְנֹעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה,

לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִגְזַר עָלָיו מִלְּמַעְלָה?!…

כְּשֵׁם שֶׁבְּנֵי דּוֹרוֹ שֶׁל נֹחַ לֹא רָצוּ לְאַפְשֵׁר לְנֹחַ לַעֲבֹר לַתֵּבָה,

וְהַמִּצְרִים לֹא רָצוּ לָתֵת לְעַם יִשְׂרָאֵל מַעֲבַר יְצִיאָה מִמִּצְרַיִם.

כָּךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא רָצוּ לְאַפְשֵׁר לְמֹשֶׁה לַעֲבֹר לְהַר נְבוֹ,

כִּי יָדְעוּ שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הוּא עוֹבֵר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה לָעוֹלָם הַבָּא.

אֶלָּא שֶׁמְּגַמַּת עַם יִשְׂרָאֵל הָיְתָה רְצוּיָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא.

עַם יִשְׂרָאֵל כִּבֵּד אֶת מֹשֶׁה וְהִכִּיר לוֹ טוֹבָה

עַל שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם.

הוֹרִיד לָהֶם אֶת הַמָּן וְהֵגִיז לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו.

הֶעֱלָה לָהֶם אֶת הַבְּאֵר וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה.

כַּוָּנַת עַם יִשְׂרָאֵל הָיְתָה רַק לִמְנֹעַ מִמֹּשֶׁה לַעֲלוֹת לְהַר נְבוֹ,

צִוּוּי שֶׁנִּתַּן רַק לְמֹשֶׁה עַצְמוֹ:

"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה, הַר נְבוֹ"…

וּבָזֶה שֶׁרָצוּ לְמָנְעוֹ לַעֲלוֹת לָהָר, לֹא פָּגְעוּ בְּצִוּוּי הַשֵּׁם וְלֹא בִּגְזֵרָתוֹ,

אֶלָּא רַק הוֹכִיחוּ עַד כַּמָּה הֵם אוֹהֲבִים וּמְכַבְּדִים אֶת מֹשֶׁה,

וְהָעִקָּר, שֶׁאֵינָם כְּפוּיֵי טוֹבָה.

וְהָעֻבְדָּה שֶׁהַשֵּׁם צִוָּהּ לְמֹשֶׁה לַעֲלוֹת לָהָר כִּתְנַאי לְקִיּוּם הַגְּזֵרָה,

הִיא הָרְאָיָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ נָתַן פֶּתַח לְעַם יִשְׂרָאֵל לְנַסּוֹת לִמְנֹעַ אֶת הַגְּזֵרָה,

וְכָל זֶה רַק כְּדֵי שֶׁיְּבַטְּאוּ אֶת יַחֲסָם אֶל מֹשֶׁה כְּמַחְזִיקֵי טוֹבָה וְלֹא כִּכְפוּיֵי טוֹבָה.