תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת האזינו – הקדוש ברוך הוא נוהג עמנו ברחמים
הקראת כתבה
בס״ד, ש״פ האזינו, י״ב תשרי ה׳תשמ״ב
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף גו׳[1], הנה מה כתיב לעיל מיני׳[2] ימצאהו בארץ מדבר, ואח״ז מסיים[3] הוי׳ בדד ינחנו. הנה הפירוש הפשוט בזה הוא, שהקב״ה נוהג עם בנ״י ברחמים כמו הנשר המרחף על גוזליו (וכפרש״י), כלומר, שיש רחמי נשר כפשוטם, ויש רחמים שהם כמו נשר ולמעלה הימנו. והנה כל הענינים שבתורה ישנם בכל העולמות עד למעלה מעלה, ומזה מובן, דכשם שיש ב׳ בחינות אלו בעוה״ז הגשמי (נשר וכמו נשר), כך הוא בעולמות שלמעלה ממנו, עולמות בי״ע, עד לעולם האצילות, דאף שיש בו ע״ס הרי הוא עולם האחדות, ומ״מ גם בו יש בחי׳ נשר והיא מדת הרחמים דאצי׳, ויש בו בחי׳ כנשר, היינו רחמים שלמעלה ממדת הרחמים[4]. אמנם אעפ״כ הרי עיקר התורה היא למטה כמאמר[5] תורה לא בשמים היא, וכתורת הה״מ[6] על מארז״ל[7] דע מה למעלה ממך, שכל הענינים שלמעלה תלויים בך, בעבודת האדם הנמצא למטה, ובפרט אחרי מ״ת שאז ניתנה התורה למטה ולא בשמים היא (כנ״ל). ועוד זאת, דכל הגבוה יותר יורד למטה יותר[8], היינו דהענין הכי נעלה (שבתורה) נמצא דוקא למטה, ומזה מובן גם בענין הנשר, שפסוק זה כולל את ב׳ הקצוות, דהרחמים הכי עליונים נמשכים דוקא למטה במקום שבו רחמי נשר כפשוטו.
והענין הוא, דהנה כתיב[9] שלשה המה נפלאו ממני גו׳ דרך הנשר בשמים גו׳, ומבואר במ״א[10] דהפלא הוא איך יש פני נשר שהוא עוף טמא במרכבה העליונה. וצריך להבין[11], שהרי יש במרכבה גם פני ארי׳ ואל הימין[12] שהוא חי׳ טמאה, ומדוע הפליאה היא על הנשר דוקא. והביאור בזה, ע״פ המבואר במ״א[13] שדרך הנשר (פני נשר שבמרכבה) הו״ע קו האמצעי. וזהו מה שתמה על פני נשר דוקא[14], כי פני ארי׳ אל הימין, דפני ארי׳ שבמרכבה הם בקו הימין העולה בחיצוניות הכתר בלבד, ואין זה פלא כ״כ, משא״כ פני נשר שהם בקו האמצעי העולה בפנימיות הכתר[15], יפלא מאד איך יש פני עוף טמא בפנימיות הכתר.
וביאור הענין, דהנה דוקא להיות מדת הרחמים מושרשת בפנימיות הכתר, לפיכך נפלה למטה מטה, וזהו שנק׳ נשר מלשון נשירה ונפילה[16], דנפיל מן דרגי׳, עד לעוף טמא שמחוץ למקום הקדושה. ובזה יובן המשך הפסוקים, דכתיב לעיל מיני׳ ימצאהו בארץ מדבר גו׳, דמדבר הוא מקום אשר לא ישב אדם שם[17], היינו שהוא מחוץ למושב האדם העליון[18], ועד״ז מחוץ למושב בנ״י הקרויים אדם[19] אדמה לעליון[20], כי בכל ישראל יש נפש הקדושה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש[21], וכדכתיב לפנ״ז[22] כי חלק הוי׳ עמו גו׳, ולפיכך אין להם שום שייכות למקום המדבר (שמחוץ לקדושה), ולא זו בלבד שלא ישב אדם (היינו ישראל) שם, אלא שלא עבר שם, היינו שאין לישראל כל שייכות למקום זה. וזהו שממשיך כנשר יעיר קנו גו׳, כי למקום זה נפלה בחי׳ נשר.
אמנם[23] גם על מקום זה נאמר ימצאהו בארץ מדבר גו׳, דגם משם יקבצך ה׳ אלקיך ומשם יקחך[24]. וההעלאה והתשובה ממקום זה היא ע״י גילוי בחי׳ כנשר בדרגא הכי עליונה, בחי׳ פנימיות הכתר, כי מיני׳ ובי׳ אבא לישדי׳ בי׳ נרגא[25], ועי״ז עולים לפנימיות הכתר. דכיון שכל הגבוה יותר יורד למטה ביותר הרי דוקא ע״י שעולים ממקום רחוק כזה, העלי׳ היא למעלה ביותר. וע״ד המבואר בכ״מ[26] (מל״ת להאריז״ל[27]) בפי׳ הכתוב[28] כי לא על הלחם לבדו יחי׳ האדם כי על כל מוצא פי הוי׳ יחי׳ האדם, שהמדבר צריך למוצא פי הוי׳ שבדצ״ח, משום שמזה שנפלו הניצוצות למטה ביותר (בדצ״ח שלמטה ממדבר) מוכח ששרשם למעלה יותר, ולכן בכחם דוקא להחיות את המוצא פי הוי׳ שבמדבר. ועד״ז יובן למטה מזה, בבחי׳ נשר שענינה הנפילה מחוץ למקום הקדושה, דדוקא ע״י העלי׳ ממקום זה עולים עד לפנימיות הכתר. וזהו טעם ירידת הנשמה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא[29], מבחי׳ נשמה שנתת בי עד לנפחת בי[30] בעוה״ז התחתון, כדי שבעולם זה תהי׳ העלי׳ מלמטה ביותר, בסולם המוצב ארצה[31] דוקא, ועי״ז ראשו מגיע השמימה31, למעלה ביותר, עד שהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה[32]. וזהו[33] מה שממשיך יצרנהו כאישון עינו, דאישון הוא השחור שבעין כמארז״ל[34] אין אדם רואה מתוך הלבן שבעין אלא מתוך השחור שבעין, דענין השחור שבעין היינו השחרות וההעלם והריחוק וכו׳. דע״י ההתבוננות בזה שנמצא במקום ההעלם, במקום רחוק, ורע ומר עזבך את ה׳, עי״ז בא לתשובה מעומקא דליבא עד שזדונות נעשו לו כזכיות וזכיות.
וזהו כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף גו׳, דהריחוף על גוזליו מורה על הרחמים של נשר כפשוטו, דע״י עבודת התשובה מבחי׳ נשר למטה עולים לבחי׳ כנשר יעיר קנו שלמעלה מעלה. וע״ד מ״ש במ״א[35] דאית רצון ואית רצון, דהרצון התחתון כלי וממשיך את הרצון העליון. ועד״ז יראה תתאה היא כלי ליראה עילאה וחכמה תתאה היא כלי לחכמה עילאה. הרי עד״ז ע״י בחי׳ נשר עולים למדת הרחמים שלמעלה עד לרחמים שלמעלה מעלה ממדה. וזהו ימצאהו בארץ מדבר גו׳, דמציאה שייך בדבר שנאבד, היינו שגם אלה שנאבדו בארץ הרי משם יקבצך גו׳, ועד שהיא בחי׳ מציאה, ענין שלא לפי ערך היגיעה, כי הקב״ה לא שיער כביכול בעצמו (האָט זיך ניט געריכט) שימצא את החלק אלוקה בשלימותו במדבר, שהרי הכל בידי שמים חוץ מיר״ש[36]. ומשום זה הקב״ה הוא בהתפעלות מעבודת ישראל. ועד שזה מביא לידי תענוג גדול, וכפשטות הענין, דאינו דומה התענוג של מי שהרויח לפי ערך עבודתו (כמ״ש[37] עובד אדמתו ישבע לחם) למי שמוצא מציאה שזהו לא לפי ערך היגיעה. וזהו שממשיך ישאהו על אברתו, לפי שע״י עבודת התשובה עולים למעלה מעלה, עד למעלה מבחי׳ אברתו, היינו למעלה מרמ״ח אברין דמלכא[38], כי ישראל קדמו לתורה ומצוות כדאי׳ בתד״א[39] ואני אומר ישראל קדמו שנאמר (בתורה) דבר אל בנ״י אמור אל בנ״י כו׳. ועד שעולים למקום זה שנאמר עליו הוי׳ בדד ינחנו גו׳, ישראל ומלכא בלחודוהי[40], שישראל ועצומ״ה ית׳ כולא חד.
והנה ע״י שענינים אלו נלמדים בתושב״כ ואח״כ בתושבע״פ ועד לתורת חב״ד שענינה הוא ההסברה ועד שיתפרנסון מיני׳[41], הרי התבוננות זו מביאה לידי מעשה, חיפוש ובירור הניצוצות בכל מקום, ובפרט כשפוגש ניצוצות אלו בהשגחה פרטית, ועי״ז באים לקיום היעוד הוי׳ בדד ינחנו גו׳, כמ״ש[42] וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, במהרה בימינו ממש.
מקורות והערות
[1]פרשתנו לב, יא.
[2]שם, י.
[3]שם, יב.
[4]ראה אוה״ת פרשתנו ע׳ א׳תרפג ואילך. וראה לקו״ת פרשתנו עח, ג.
[5]נצבים ל, יב. ב״מ נט, ב.
[6]לקוטי אמרים (הוצאת קה״ת) סקצ״ח (נ, סע״ג).
[7]אבות פ״ב מ״א.
[8]הובא ונתבאר בשערי אורה ע׳ נח ואילך.
[9]משלי ל, יח-יט.
[10]ל״ת להאריז״ל עה״פ משלי שם.
[11]אוה״ת שם ע׳ א׳תרפט. ד״ה כנשר יעיר קנו תרע״ה (המשך תער״ב ח״ב ע׳ עתר). תרע״ח (סה״מ תרע״ח ע׳ ל). תשכ״ט (קונטרס מאמרים ע׳ פט [לעיל ע׳ רסא]).
[12]יחזקאל א, י.
[13]אוה״ת שם ע׳ א׳תרפה ואילך. סה״מ תרע״ח שם ע׳ כד ואילך.
[14]ראה אוה״ת שם ע׳ א׳תרצ. המשך תער״ב שם. קונטרס מאמרים שם.
[15]המשך תער״ב ח״א ע׳ רכ ואילך. סה״מ תרע״ח שם ע׳ כה. סה״מ תש״ז ע׳ 152.
[16]לקו״ת פרשתנו שם, א. סה״מ תקס״ד ע׳ רכא. וראה קהלת יעקב בערכו.
[17]ירמי׳ ב, ו.
[18]לקו״ת נשא כ, ג. ראה לב, סע״ב ואילך. ועוד.
[19]יבמות סא, רע״א.
[20]של״ה כ, ב. רסח, ב. שא, ב. עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח״ב סל״ג.
[21]תניא רפ״ב.
[22]פרשתנו שם, ט.
[23]בהבא לקמן – ראה לקו״ת פרשתנו שם, א ואילך. סה״מ תקס״ד ע׳ רכ ואילך. וראה גם אוה״ת פרשתנו ע׳ א׳תרפג ואילך. א׳תרפה ואילך. סה״מ תרע״ח שם ע׳ כד ואילך.
[24]נצבים ל, ד.
[25]כ״ה בתניא רפל״א. וראה סנהדרין לט, ב.
[26]לקו״ת צו יג, סע״ב ואילך. ועוד.
[27]עה״פ עקב ח, ג.
[28]עקב שם.
[29]לשון חז״ל – חגיגה ה, ב.
[30]נוסח ברכת השחר (ברכות ס, ב).
[31]ויצא כח, יב.
[32]קהלת יב, ז.
[33]ראה סה״מ תקס״ד שם ע׳ רכו. אוה״ת פרשתנו שם ע׳ א׳תרפח.
[34]ויק״ר פל״א, ח.
[35]ראה תו״א ויקהל פז, ד. דרמ״צ פח, א (מזהר).
[36]ברכות לג, ב.
[37]משלי יב, יא. כח, יט.
[38]וראה ד״ה כנשר יעיר קנו תרמ״א (המשך יונתי תר״מ ע׳ מד). קונטרס מאמרים שם ע׳ פז [לעיל ע׳ רנט].
[39]רבה – פי״ד. וראה סה״מ תש״ד ע׳ 129 ובהערה שם. ובכ״מ.
[40]ראה זח״ג לב, א.
[41]תקו״ז ת״ו בסופו. וראה כסא מלך שם (הועתק בלקו״ש ח״ז ע׳ 206 הערה 3. חט״ו ע׳ 42 הערה 9. ועוד). הקדמת מקדש מלך לזהר.
[42]ברכה לג, כח.
פרסום תגובה חדשה