יעקב הלך לדרכו ורחל שמה פעמיה…

יעקב הלך לדרכו. רחל, עקרת הבית, שילחה את הצאן אל מוסדות החינוך ושמה פעמיה אל עבר ערימות הכבסים שהצטברו בחדר האמבטיה במהלך זמן שמחתנו. היא התחילה להעמיס כביסה מלוכלכת לתוך המכונה. הכתמים שעל הבגדים הבהבו לעומתה ככוכבים זוהרים – תזכורת לסעודות החג הנפלאות שחלפו עברו. בין רגע התמלאה מכונת הכביסה. לרגע קט נשכה את שפתיה בקוצר רוח ולאחר מכן נאנחה ונשמה נשימה עמוקה. אחרי הכל ולמרות הרצון הטוב – יש גבול למה שמכונה אחת יכולה להכיל. מה שנכנס נכנס וכל שאר הכבסים יאלצו להמתין בסבלנות לרחל הרועה הנאמנה. ונכון שיותר משרוצה העגל לינוק רוצה הפרה להיניק וד"ל. הדלת העגולה נסגרה, ממש כמו רכבת מלאה עד אפס מקום, לחיצה על הכפתור והנה זה בא: רחש מים וטיפות – משיב הרוח ומוריד הגשם. חודש מרחשוון כבר כאן ויש הרבה עבודה לעשות. כבסני ומשלג אלבין.

משמעות שם החודש מרחשוון

קיימים פירושים רבים לשם מרחשוון.

יש אומרים כי מקורו של השם מרחשון הוא במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח- חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. (החודש השמיני מניסן)

האותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים שלעתים מתחלפות זו בזו. כך "וורחשמן" הפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'.

יש אומרים כי השם מרחשוון מורכב מהמילים מרחש – וון, 

'מרחש' מלשון רחש – מבוע מים ,וון בפרסית – מים. "בחודש זה מעיינות מתגברים"  (ילקוט שמעוני)

יש אומרים כי מר הוא מלשון טיפות כמו שנאמר  "הן גויים כמר מדלי" (ישעיה מ – ט"ו)

השם מרחשוון לא נזכר במקרא. כמו שאר שמות החודשים מקורו מבבל.

מזל החודש עקרב, היסוד מים, השבט מנשה.

חודש מרחשוון מכונה גם חודש "בול"

יש אומרים כי חודש מרחשוון מכונה גם כחודש "בול". לזכר ארבעים ימי המבול המפורסם שהחלו בי"ז בחשוון. למרות הבטחתו של הקב"ה שמדובר היה במבול חד פעמי, בכל שנה ושנה היו יורדים בתקופה זו גשמים עזים במשך ארבעים יום, כמעין רשימו של המבול, עד שעמד שלמה ובנה את בית המקדש ופסקו אותן מ' יום. " וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת, לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו; וַיִּבְנֵהוּ, שֶׁבַע שָׁנִים." מלכים א, ו, לח

לפיכך כתיב בול חסר מ', כנגד אותם מ' ימים שפסקו.

בניית בית המקדש הראשון הסתיימה אמנם בחודש מרחשוון אך חנוכת הבית התקיימה רק בחודש תשרי שלאחריו. כפיצוי על  ההמתנה הארוכה הובטח שבית המקדש השלישי יחנך– תכף ומיד ממש בחודש מר חשוון.

אז מה היה לנו? חגים מאחור, עננים באפור, מבול מאחור ומבול של עניינים מלפנים – וברקע ניצב ועומד במלוא הדרו ותפארתו וממתין להתגלות– בית המקדש השלישי!

חודש מרחשון – צמצום וגבורה

המעבר בין חודש תשרי מרובה המועדות  לחודש חשוון מזכיר קצת צורה של משפך. האור הגדול והחדש של החגים מתחיל לרדת ולטפטף אל הקרקע.

בחודש מרחשוון, הקשור עם יסוד המים, מתחילים לבקש בתפילה "ותן טל ומטר לברכה".

חז"ל משתמשים בביטוי גבורות גשמים" (ברכות כו, ב) ולא 'ירידת גשמים' היות והגשם מבטא במהותו את מידת הגבורה. אין מדובר במבול ההורס ומשחית חיים ללא כל אבחנה, כי אם בשפע שמימי היורד לעולם בצורה מדודה. דווקא הצמצום של השפע האלוקי היורד למטה בצורה מוגבלת – בטיפות קטנות – הוא זה המאפשר את הצמיחה. 

אז מה שנותר לנו בכלל ולנשים בפרט בחודש מרחשוון הוא לא לחשוב ולהתאכזב: אוי, באילו ענייני יום יום אפורים אנו מתעסקים, אלא להתבונן בבית שלנו שהוא בית המקדש הפרטי שלנו ולדאוג שיהיה נעים ומהודר! ולהמתין בקוצר רוח לבניין בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו, בזכות הנשים הצדקניות שבדורנו הבונות את ביתם הפרטי לתפארת ומכינות את העולם לגאולה האמיתית והשלימה.