הגמרא במסכת ברכות (דף ז ע"א) מספרת לנו שהקב"ה מתפלל:

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל?

שנאמר: "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי",(ישעיהו נ"ו) 

"תפלתם" לא נאמר אלא "תפלתי", מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל.

מאי מצלי? (מה הוא מתפלל?)

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי,

ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין.

ובהמשך לכך מובאת "תניא" וזה לשונה:

תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע:

פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים,

וראיתי אכתריאל י-ה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא,

ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני!

אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך,

ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין,

ונענע לי בראשו (רש"י: כמודה בברכתי ועונה אמן).

וקא משמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך.

*  *   *

מה למדים מסיפור תלמודי זה?

ראשית עלינו לדעת ולהבין, מי הוא ר' ישמעאל זה שזכה להתגלות נפלאה אלוקית זו?

ר' ישמעאל בן אלישע היה בעל כתר כהונה, שהיה כוהן גדול.

ובעל כתר תורה, שהיה תלמיד חכם גדול, מיושבי הסנהדרין ביבנה (לאחר שגלתה מירושלים).

חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא, ואחד מעשרה הרוגי מלכות הקדושים.

ר' ישמעאל הוא שקבע את שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן,

והשתמש בהן במדרשי ההלכה שלו.

ואכן באחת הפעמים שנכנס להקטיר קטורת והגיע למדרגה של "לפני ולפנים" בקרבתו לה',

הגיע עד עולם האצילות אם לא למעלה מזה ושרתה עליו רוח הקודש,

זכה לראות אלוקות בפשיטות – "ה' צבאות היושב על כסא, רם ונישא".

אב ובנו נפגשים. ומה מבקש האב מבנו? ישמעאל בני, ברכני!…

הבן שהגיע בעבודת ה' שלו לעבודה הפנימית ביותר "לפני ולפנים",

ומתאחד עם אביו ומתכלל בו בתכלית ההתאחדות. איזו ברכה הוא מברך?

הוא אומר את התפילה שאביו שבשמים הכוסף למעשה ידיו מתפלל ובדיוק באותו הנוסח.

אבינו שבשמים באהבתו אלינו רוצה לנהוג עמנו במידת הרחמים ולפנים משורת הדין.

וכשרבי ישמעאל מבקש בקשה עבור עם ישראל נחשב לו כאילו מבקש טובה להקב"ה כביכול,

לכן ביקש הקב"ה בלשון: ברכני, כי הבקשה שר' ישמעאל מבקש עבור עם ישראל,

מעלה עליו הקב"ה כאלו הוא מברך אותו.

והחי יתן אל לבו.

מזה יכול ללמוד כל יהודי לקח.

כי כל יהודי הוא פרט ב"בני בכורי ישראל"!…

וכידוע, כל עם ישראל יהיו לעתיד לבוא בדרגת כוהנים גדולים בגילוי,

וכבר עכשיו יש בנו כוחות של כוהנים,

שהרי בכל יום אנו פותחים (כבר בברכות השחר) בברכת כוהנים.

אם כן גם לנו יש לנו הכח להיות שותפים לקב"ה בתפילתו ולבקש,

שהקב"ה יתנהג עמנו במידת הרחמים ולפנים משורת הדין.

וכשם שהקב"ה נענע בראשו לר' ישמעאל לאות הסכמה ולאות המשכת השפע,

גם לנו הוא ינענע בראשו יסכים וימשיך לנו שפע רב.

ומאחר שכבר עברו הרבה דורות של עבודת ה' רצופה בתורה ותפילה,

הרי שצריך לדרוש מה' שינהג אתנו במידת הרחמים,

ויגאל אותנו גאולה אמיתית ושלימה מיד ממש,

ונזכה לראותו ניצב מולנו ומנענע ראשו עם כל המשמעויות שבדבר. 

ואכן תפלה זו חביבה על הקב"ה ביותר וכיון בה רבי ישמעאל ברוח הקודש,

שמסתמא כיוון לתפילה שהקב"ה מתפלל.

ומכיון שחביבה עליו ביותר היא חביבה עליו כשנשמעת על ידי בניו כולם.

ואל תהא ברכת הדיוט קלה בעינינו.