עכבר הבית ועכבר השדה

יום שני כ״ז שבט ה׳תשע״ד
“נָכוֹן, הַמָּזוֹן יִהְיֶה פָּשׁוּט”, אָמַר עַכְבַּר הַשָּׂדֶה, “אֲבָל נֵהָנֶה מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵאֲרוּחָתְךָ הַשְּׁמֵנָה”. “וּמַדּוּעַ זֶה?” שָׁאַל בִּקְרִירוּת עַכְבַּר הַבַּיִת. “מִפְּנֵי שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶט וּלְלֹא כָּל פַּחַד”. הֵשִׁיב עַכְבַּר הַשָּׂדֶה.
מאת אזופוס ולפונטין
העיר

 

הָיֹה הָיוּ שְׁנֵי עַכְבָּרִים, חֲבֵרִים יְדִידִים. יַחַד גָּדְלוּ, יַחַד שָׁחֲקוּ, יַחַד טִיְּלוּ, יַחַד אָכְלוּ. הָאֶחָד נִשְׁאַר בַּשָּׂדֶה, וַחֲבֵרוֹ הָלַךְ הָעִירָה. שֵׁם עָלָה לִגְדֻלָּה וְהָפַךְ לְ"בָּחוּר חֶמֶד" גַּנְדְּרָן.

 

יָשַׁב לוֹ עַכְבַּר הַשָּׂדֶה שָׁלֵו וּבוֹטֵחַ בְּחוֹרוֹ הַשָּׁקֵט, יוֹם אֶחָד קִבֵּל הַזְמָנָה לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם אֵצֶל חֲבֵרוֹ, בָּעִיר. שָׂמַח מְאוֹד עַל תְּשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁל חֲבֵרוֹ. לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר. פְּשׁוּטִים הָיוּ, אֲבָל יָפִים.

 

 עַכְבַּר הַבַּיִת קִדֵּם אֶת חֲבֵרוֹ לָבוּשׁ חֲגִיגִית, לְפִי הָאָפְנָה הָאַחֲרוֹנָה. בְּלִבּוֹ נָד לַחֲבֵרוֹ הַכַּפְרִי, שֶׁיַּרְגִּישׁ לֹא בְּנוֹחַ בַּסְּבִיבָה הַהֲדוּרָה.

"הוּא יִפְקַח אֶת עֵינָיו לִרְוָחָה, כְּשֶׁיִּרְאֶה אֶת תַּעֲנוּגוֹת הַחַיִּים בָּעִיר", חָשַׁב הָעַכְבָּר בַּגַּאֲוָה.

 

וְאָמְנָם הֻקְסַם עַכְבַּר הַשָּׂדֶה. "מַה יָּפִים הַשְּׁטִיחִים, הַוִּילוֹנוֹת וְהַכִּסְּאוֹת", נֶאֱנַח בְּהַעֲרָצָה עֲמֻקָּה. "אֵיךְ יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן בְּבֵיתִי בַּשָּׂדֶה?"

 

"הָהּ, לְלֹא סָפֵק יִתְרוֹנוֹת רַבִּים לַחַיִּים , בָּעִיר ", אָמַר עַכְבַּר הַבַּיִת לַחֲבֵרוֹ. "לְמַעַן הָאֱמֶת, חֲבֵרִי הַיָּקָר, מִתְפַּלֵּא אֲנִי כֵּיצַד יָכוֹל אַתָּה לִקְבֹּר עַצְמְךָ בִּכְפָר עָלוּב, מְלֻכְלָךְ וְאֵינְךָ רוֹאֶה סָבִיב, אֶלָּא שָׂדוֹת וְיַעֲרוֹת".

 

 הֵם יָשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה עָרוּךְ בְּכָל טוּב. "הַצַּלָּחוֹת עֲשׂוּיוֹת כֶּסֶף טָהוֹר, הַמַּפּוֹת עוֹלוֹת הוֹן רַב", הִסְבִּיר הַמְּאָרֵחַ. "חַכֵּה עַד שֶׁיַּגִּיעוּ הַדָּגִים. טַעֲמָם – מַעֲדַנֵּי מְלָכִים מַמָּשׁ".

 

עַכְבַּר הַשָּׂדֶה דַּי הָיָה לוֹ בַּמָּנָה הָרִאשׁוֹנָה – הַגְּבִינָה – וּבְשֶׁקֶט יָשַׁב וְכִרְסֵם אוֹתָהּ, מְבֻלְבָּל לְמַרְאֵה הַהוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת.

 

 אַךְ הֻגְּשׁוּ הַדָּגִים, וְהִנֵּה רַעַשׁ וַהֲמֻלָּה. הַבַּיְתָה נִכְנְסָה חֲבוּרַת אֲנָשִׁים וְעִמָּם כֶּלֶב. בְּפַחַד בָּרְחוּ הָעַכְבָּרִים וְהִסְתַּתְּרוּ בַּחוֹר, שָׁם יָשְׁבוּ בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט, עַד שֶׁעָזְבוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַבַּיִת. הֵם יָצְאוּ מֵהַחוֹר וְשׁוּב יָשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן.

 

 עוֹד הַדָּג בְּפִיהֶם וְאֶל הַבַּיִת נִכְנְסוּ הַמְּשָׁרְתִים. שׁוּב בָּרְחוּ הָעַכְבָּרִים וְהִסְתַּתְּרוּ בַּחוֹר. כְּשֶׁהִתְאוֹשְׁשׁוּ מִן הַפַּחַד, לָחַץ עַכְבַּר הַשָּׂדֶה אֶת יַד חֲבֵרוֹ בַּאֲדִיבוּת אַךְ בְּתֹקֶף.

 

"הֵן לֹא תַּעֲזֹב אוֹתִי כָּל כָּךְ מַהֵר?" שָׁאַל עַכְבַּר הַבַּיִת, כְּשֶׁהוּא מְנַגֵּב אֶת מִצְחוֹ.

 

 "הָהּ, כֵּן, מֻכְרָח אֲנִי לַחְזֹר לְבֵיתִי הַקָּט בַּכְּפָר", הֵשִׁיב הֶחָבֵר. "דּוֹמַנִי, שֶׁהַחַיִּים בָּעִיר אֵינָם בִּשְׁבִילִי. מַדּוּעַ, בְּעֶצֶם, לֹא תְּבַקֵּר אֶצְלֵנוּ?"

בִּבְחִילָה זָקַף עַכְבַּר הַבַּיִת אֶת שְׂפָמוֹ. "לַעֲדִין טַעַם שֶׁכְּמוֹתִי מַה תַּצִּיעַ בַּכְּפָר?" חָקַר וְדָרַשׁ. "לֹא לִי לִחְיוֹת עַל עֲשָׂבִים".

 

"נָכוֹן, הַמָּזוֹן יִהְיֶה פָּשׁוּט", אָמַר עַכְבַּר הַשָּׂדֶה, "אֲבָל נֵהָנֶה מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵאֲרוּחָתְךָ הַשְּׁמֵנָה".

 

"וּמַדּוּעַ זֶה?" שָׁאַל בִּקְרִירוּת עַכְבַּר הַבַּיִת.

"מִפְּנֵי שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶט וּלְלֹא כָּל פַּחַד". הֵשִׁיב עַכְבַּר הַשָּׂדֶה.

 

 

מַה לוֹמְדִים מִסִּפּוּר זֶה?

 

בְּנֵי אָדָם מִתְרַשְּׁמִים מֵחַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם זֹהַר וּבָרָק, אוּלָם הָאֹשֶׁר אֵינוֹ נִמְדָּד בָּזֶה. דַּוְקָא חַיִּים פְּשׁוּטִים וּשְׁלֵוִים עֲדִיפִים עַל חַיִּים מְלֵאֵי עֹשֶׁר, כַּאֲשֶׁר הֵם מְלֻוִּים בִּדְאָגוֹת וּפְחָדִים. לָכֵן כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְלִשְׂמוֹחַ בּוֹ.    

פרסום תגובה חדשה

test email