תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
הניגון "הופ קוזק" הקשור עם הסבא משפולי
בקרב החסידים מקובל שניגון וריקוד ה"הופ קוזאק" מיוחס לסבא משפולי.
הסבא משפולי שנדד ממקום למקום באוקראינה ורוסיה הלבנה
כדי לאסוף כספים עבור פדיון שבויים וקירוב ישראל לאביהם שבשמים,
היה שומע ניגונים של איכרי השדה,
וכשהיה מגיע לאזניו ניגון מיוחד,
היה "משכלל" אותו והופכו לניגון חסידי.
ה"הופ קוזאק" הוא אחד מהם.
ניגון זה הוא ניגון כ"ד בספר הניגונים.
ואכן ה"הופ קוזאק" (באידיש האפ קאזאק) הוא ניגון חב"די,
שהסבא משפולי נהג לשיר אותו,
וכאשר היה מתרגש ורוצה לעורר את החסידים להתגבר כארי בעבודת ה',
היה קורא "הופ קוזק",
(כי הקוזקים הצטיינו בגבורה ואומץ ליבם, והיו חיילים בשורה הראשונה).
ניגון זה שרים החסידים בסעודת שמחת תורה ובסעודת אחרון של פסח,
והרבי ביקש כמה פעמים שינגנו אותו בהתוועדויות של פורים.
ובעצם ניגון סוער ועליץ זה קשור במעשה חסד במסירות נפש של הסבא משפולי,
שניגן אותו על מנת להציל חיי יהודי מסכן.
והרי לפניכם סיפור המעשה,
הסבא משפולי הגיע באחד מנדודיו לכפר, שבו משל פריץ רע לב ואכזר,
באחוזת הפריץ דר חוכר יהודי עני מרוד,
שבקושי הצליח לשלם לפריץ את דמי חכירתו מדי שנה בשנה.
באותה שנה איתרע מזלו ולא היה לו כסף לשלם לפריץ.
הפריץ הרשע לא התחשב במצבו והשליכו לבור כלא.
הפריץ האכזר שמח לצוד נפשות כאלה,
וביום הולדתו היה נוהג לערוך מסיבה גדולה לכל מרעיו,
ובעיצומה של המסיבה כשליבו גס עליו ושאף להתהולל,
היה מזמין לאולם הנשפים את האסיר שהיה בבור הכלא לבוש בעור של דב,
הפריץ היה אוחז שרשרת הקשורה לצווארו של האסיר האומלל,
והיה מכריח אותו לרקוד עימו ריקוד הולל וסוער היאה לשיכורים.
והיה, אם ריקוד האסיר מצא חן בעיני הפריץ וניצח את הפריץ,
היה זוכה האסיר לשחרור מן הכלא, ואם לא, היתה נגזרת עליו מיתה.
כך נידונו אסירים רבים חלשים ומעונים למוות.
בהגיע הסבא משפולי לכפר נודע לו שיש יהודי נמק בבור הכלא,
הוא מיהר לחדור לבור ושמע מהיהודי האסיר על מנהג הפריץ לרקוד עם ה"דב".
היהודי שלא ידע לרקוד ריקודי נכרים וגם כוחותיו לא היו עמו בכה והתחנן על נפשו.
הסבא משפולי הרגיע אותו והבטיח לו שיעזור לו.
הוא הציע שבערב המסיבה הוא יכנס אליו שוב לבור הכלא,
ועוד קודם שיקראו לו לרקוד הוא יחלץ אותו מן הבור וימלא את מקומו,
בתחילה סרב האסיר היהודי כי פחד שהסבא משפולי רוצה להקריב עצמו עבורו,
אך הסבא משפולי שכנע אותו שכוחותיו במותניו והוא מיטיב לרקוד והיהודי הסכים.
אך באמת כשיצא הסבא משפולי מבור הכלא החל לחשוש כי אין הוא בקי בריקודי הנוכרים.
עוד הוא תפוס במחשבותיו נגלה לפניו אליהו הנביא שלימדו את כל רזי הריקוד.
כך בערב המיועד למסיבת הפריץ וחבריו ההוללים חדר הסבא לבור הכלא,
וכשהשומרים באו לקחת את האסיר למסיבה,
הוא כבר היה במקום האסיר לבוש בעור הדב,
הוא פסע עם השומרים לעבר אולם הנשף,
ובאותה עת האסיר היהודי חמק מבעד לשערי הכלא הפתוחים.
באולם הנשפים המתין קהל פריצים הוללים ושתויים לסבא משפולי המחופש בעור דב.
כשניתן האות פצחה התזמורת בניגון סוער,
הפריץ הרשע נטל את השרשרת הקשורה לצווארו של הסבא משפולי והחל מרקד.
להפתעת כולם האסיר בעור הדב היטיב לרקוד בריקוד נאה הגובר על ריקוד הפריץ. התזמורת ניסתה לשנות מנגינות וקצבים כדי לבלבל את הדב הרקדן,
אך הדב המשיך לרקוד ריקוד נאה מבלי להתעייף.
הפריץ השיכור החל להתעייף מרוב ריקודים עד שכשלו רגליו והשתטח על הרצפה.
הסבא משפולי ניגש לפריץ והיכה בו מכות נפלאות כיאה לשונא ישראל.
לבסוף עזב הסבא את אחוזת הפריץ והלך לדרכו כשהפריץ שכוב על הארץ פצוע וחבול.
בקרב החסידים מקובל, שתחרות הריקוד – בה ניצח הסבא משפולי – נערכה לצלילי השיר הופ קוזאק'
זהו הסבא משפולי עליו מסופר ב"היום יום" שהבעל שם טוב הניח ידו על לבו,
וכפי שהעיד על עצמו מאז חם לו.
זהו הסבא משפולי שהתקיימה בו ברכת הבעל שם טוב הקדוש,
שבירך את אביו רבי ברוך שיזכה לבן שיאיר עיניהם של ישראל,
זהו הסבא משפולי שלמד תורה אצל רבי פנחס מקוריץ.
דמות מופלאה המעוטרת במעשי חסד רבים ובמסירות נפש,
שהקדיש חייו לעזור ליהודים הנתונים בצרה.
זהו הסבא משפולי שבהוראת הבעל שם טוב הקדוש יצא למסע גלות שארך שבע שנים.
ואכן הסבא משפולי יצא למסע נדודים וסובב בכפרים ועיירות ברחבי אירופה,
ובכל מקום שפגש יהודים השרויים בצרה נחלץ לעזרתם.
הרבה סיפורים נפלאים ומרגשים מיוחסים לסבא משפולי,
אולם מעשה 'הדוב המרקד' הוא המפורסם מכולם.
פרסום תגובה חדשה