לפני שנכנסתי להריון החמישי שלי נזדמנו לידי ספרים אחדים בנושא הבריאות. קראתי את הספר "הדרך לבריאות ואריכות ימים" מאת ד"ר גורן. הספר השפיע עלי מאוד וגרם לי למהפך בגישתי לענייני בריאות. הוצאתי את כל התרופות מהבית.

במשך שלוש שנים סבלתי מפטריות בידיים וברגליים ונאלצתי לקחת תרופות, שלא עזרו לי ורק אילצו אותי להימנע מכניסה להריון. לקח לי כחצי שנה להתנקות מהתרופות ואז נכנסתי להריון.

הקפדתי מאוד על תזונה נכונה. הפסקתי לעבוד והשקעתי את כולי לקראת לידת התינוק. לא לקחתי שום תרופות ולא לקחתי כדורי ברזל. זה היה ההריון הכי קל והכי נעים. תפקדתי מצוין, הקפדתי על אמבטיות שמש ועל מנוחה. לא היו לי ורידים ולא צרבות או בחילות. עליתי בסך הכל כשמונה ק"ג.

כחצי שעה לאחר כניסתי לבית החולים רוטשילד ילדתי את בני. כל השלב הראשון של הצירים היה קל מאוד ועברתי אותו בבית. משום כך ילדתי כל כך מהר בבית החולים. לא הספיקו אפילו לקרוא לרופאים. לא היו לי שום תפרים, והתאוששתי מהר מאוד.

אחרי כשמונה שעות כבר הינקתי את התינוק. מייד אחרי הלידה קמתי, התרחצתי והרגשתי מצוין. קראנו לתינוק נתנאל. בגיל חצי שנה ביקרתי עם התינוק אצל רופא טבעוני בנתניה, יצחק בן אורי.

החלטתי לגדל את הילד בשיטה הטבעית לפי ד"ר שלטון (Shelton), שהיה המורה של בן אורי. הינקתי את התינוק לפי הצורך, ולא לפי השעון. הייתי משמיעה מוסיקה ומתנועעת בקצב ריקוד, והתינוק היה עוקב ונהנה מאוד. לא היה לו צורך במוצץ. התינוק כמעט ולא בכה. הינקתי אותו תמיד בשכיבה ולא בישיבה, לפעמים זה ארך כשעה. הינקתי אותו עד גיל שלוש וחצי. ידעתי שהסביבה לא תקבל זאת בעין טובה, ועל כן הייתי מסתירה את ההנקה, אבל לא התחשבתי במה שיאמרו: עשיתי מה שהחוש האימהי שלי אמר לי לעשות.

לא הייתה לי בעיה לגמול אותו מהיניקה: הסברתי לו שהוא כבר גדול ושהחלב כבר לא כל כך טוב ומימי. אני זוכרת שהוא אמר לי: אני כבר גדול, יש לי שיניים ואני יכול כבר לאכול". הוא היה בא אלי, מחבק אותי והולך למיטה. פעם אמר לי בחיוך: "תשמרי את החלב לתינוק הבא".

כאשר היה בני בן חצי שנה קראתי את החוברת של יצחק בן אורי "מדריך לתזונה נכונה", ואחר כך את ספרו "תזונת האדם ובריאותו". ספר זה מכיל הכל, ומוסבר בו בדיוק מה צריך לעשות. בזכות הספרים הנ"ל רכשתי ידע בשיטתו של ד"ר שלטון.

לא לקחתי את הילד לטיפת חלב ולא לקופת חולים. אנחנו משפחה דתית, וחינכתי את ילדי ברוח הדת והמסורת. בגיל שנה-שנה וחצי לקחנו את נתנאל לבית הכנסת. הוא ישב בשקט ובסבלנות ולא הפריע. הייתי משמיעה לו את הקלטת "יוסף מוקיר שבת" וכן ניגונים חסידיים. לימדתי אותו הלכות שבת והוא שמר עליהן בקפידה. הילד גדל והתפתח על מי מנוחות. מעולם לא כעסתי ולא התרגזתי עליו. כאשר לא הרגיש טוב או היה לו חום, הינקתי אותו והכל היה מסתדר תוך זמן קצר. מעולם לא הורדנו לו את החום בתרופות.

לגדל ילד בריא זו חוויה מלאת אושר.

המסר שיש לי לכל האמהות הוא פשוט: צריך לתת לילד את הנשמה. צריך לתת לו את מלוא תשומת הלב ואת מלוא האהבה. צריך להזין אותו לפי צרכיו, לפי מה שקבע הקב"ה. ההנקה נותנת לילד את כל הדרוש לו להתפתחותו הפיזית והנפשית. היא נותנת לו את החיסון הטבעי ואת הביטחון העצמי.

אני מאושרת שגיליתי את הטבעונות, כך שיכולתי למלא את תפקיד האמהות בצורה הנעלה ביותר. אני מאחלת לכל האמהות לזכות ולגדל את ילדיהן בשיטה הטבעונית, כפי שזכיתי אני. אמן.

אני מאחלת לעם ישראל שיצליח לגאול את עצמו ממכאוביו, ושהקב"ה יביא לנו במהרה את הגאולה השלמה, אמן.

ספרים

יצחק בן אורי – בריאות האדם ותזונתו

– אמהות בדרך הטבע

– הבריאות שלך

ג'ון ה. טילדן – הרעלה עצמית (אוטוטוקסמיה)

ג'ואל פורמן – צום ואכילה לבריאות טובה

הרברט מ. שֵׁלטון – חיי האדם ובריאותו