הגמרא מספרת:

פעם אחת כשיצא רב אדר ולא ירדו גשמים.

פנו לחוני המעגל ואמרו לו: התפלל וירדו גשמים.

אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים, בשביל שלא ימוקו.

התפלל, ולא ירדו גשמים.

מה עשה? עג עוגה, עמד בתוכה ואמר:

ריבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך,

אני נשבע בשמך הגדול, שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך וירדו גשמים.

התחילו גשמים מנטפין טיפין טיפין.

חוני המעגל לא הסתפק בכך ואמר:

לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה.

גשמי בורות, שיחין ומערות.

[בבורות נאגרו מי השתיה לתושבי ירושלים,

וחשוב היה למלאם במיוחד לקראת סוף החורף,

כדי שלעולי הרגל בפסח יהיו מי שתייה].

התחילו לרדת גשמי זעף וכל טיפה וטיפה כמלוא פי חבית.

עד שהתמלאו הבורות ועלו המים על גדותיהם בכל מקום,

וגשם זלעפות איים להשמיד את העולם;

עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים.

נשא חוני עיניו למרום ואמר: ריבונו של עולם,

עמך ישראל אינם יכולים לעמוד לא ברוב פורענות ולא ברוב טובה.

אם אתה כועס עליהם אינם עומדים בזה,

ואם אתה משפיע עליהם רוב טובה אינם עומדים בזה.

יהי רצון מלפניך שייפסקו הגשמים.

ירדו כתיקנן.

פסקו הגשמים ויצאה השמש והתחילו כל העם לצאת וללקט פטריות.

שלח לו שמעון בן שטח! אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי.

אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום;

ועושה לך רצונך, כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו,

ועליך הכתוב אומר: ישמח אביך ואמך, ותגל יולדתך.

(על פי מסכת תענית ג ח)

הסבר על הסיפור:

חוני המעגל ברוב צדקותו היה במעמד ומצב מיוחד אצל הקב"ה,

אולם סיפור זה צריך ללמד גם אותנו מהו כוחה של תפילה.

פשוט מרגש לראות נברא המתחטא לפני אלוקיו כבן לפני אביו,

ולא עוד אלא שעג עוגה וכביכול מאיים שלא יצא ממקומו עד שבקשתו תתמלא.

ומה הוא מבקש דורש ותובע?

לא בקשה פשוטה וגם לא אישית אלא שליטה מוחלטת באיתני הטבע וסדרי בראשית.

שליטה באחד המפתחות שיש רק לקב"ה, דוגמת לידה ותחיית המתים;

שהרי רק הקב"ה בכוחו להשיב הרוחות ולהוריד הגשמים.

אולם הקב"ה ממלא בקשתו של נברא ילוד אשה, כאילו הוא בעל הבית על העולם.

הקב"ה לא נענה לו מיד…

אולם לאחר שהתעקש בתפילתו!

הקב"ה ממלא בקשתו כהרף עין וללא שום עיכוב,

ומוכיח לעיני כל שצדיק גוזר והקב"ה מקיים.

מה הלקח שלנו מסיפור זה?

הרבי מסביר לנו שכדי לזרז את הגאולה צריך מסירות נפש,

והעיקר להתעקש בתפילה ובמעשה בפועל.

ומוסיף הרבי ואומר, והלואי שיהיו עשרה עקשנים או שלושה או שנים

ואפילו אחד!

אם כן, כל אחד צריך לומר: אין הדבר תלוי אלא בי!