הִנֵּה אֲנַחְנוּ כְּבָר עוֹמְדִים בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל – חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים.

כְּבָר הִקְבַּלְנוּ אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה, שֶׁיָּצָא מֵאַרְמוֹנוֹ לִקְרָאתֵנוּ

וְקִבֵּל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְפָנִים שׂוֹחֲקוֹת.

עַכְשָׁו הַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לַחְזֹר לְאַרְמוֹנוֹ וְאָנוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ,

מִתּוֹךְ צִפִּיָּה  לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְקַבָּלַת מַלְכוּתוֹ מֵחָדָשׁ.

חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי הוּא הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה,

לָכֵן בְּיוֹם זֶה אָנוּ כְּאִלּוּ מַתְחִילִים אֶת כָּל הַחַיִּים מֵחָדָשׁ.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָאָדָם שֶׁהוּא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה,

אָז לֹא נִשְׁכַּח שֶׁמַּגִּיעָה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בִּרְכַּת יוֹם הֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ.

לָמָּה בָּרָא הַשֵּׁם בְּנֵי אָדָם?

כְּדֵי שֶׁנַּכְתִּיר אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ,

זֶה הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ כָּל הַשָּׁנָה וּבִמְיֻחָד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

הָאָדָם הוּא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה כִּי כָּל הַבְּרִיאָה כְּלוּלָה בּוֹ.

אָדָם כָּלוּל מִנְּשָׁמָה רוּחָנִית שֶׁמְּקוֹרָהּ בָּעֶלְיוֹנִים וּמִגּוּף גַּשְׁמִי שֶׁמְּקוֹרוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים,

וְתַפְקִיד הָאָדָם לְהַשְׁלִים אֶת הַבְּרִיאָה –

לְנַקּוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּ"מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה" וּלְקַשֵּׁט אוֹתוֹ בְּ"מִצְווֹת עֲשֵׂה",

כְּדֵי לְהָכִין אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן לִהְיוֹת דִּירָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

כִּי לָזֶה הִתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת.

הָעוֹלָם כְּאִלּוּ מִתְנַהֵל עַל פִּי טֶבַע וּבְלִי שִׁנּוּיִים,

אֲבָל בֶּאֱמֶת עֲבוֹדָתֵנוּ מוֹשֶׁכֶת אוֹר לָעוֹלָם,

וּבְכָל שָׁנָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹרֵד לָעוֹלָם אוֹר גָּדוֹל וְחָדָשׁ,

אוֹר שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ קֹדֶם לָכֵן וְהָעוֹלָם מִתְקַדֵּם לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה,

לִקְרַאת גִּלּוּי אוֹר הָאֵין סוֹף, גִּלּוּי אֱלֹקוּת.

עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָבוֹא לִשְׁכֹּן כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה.

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּשֶׁנַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלָּנוּ בְּיַחַד כְּאִישׁ אֶחָד,

כְּדֵי לְהַמְלִיךְ אוֹתוֹ עָלֵינוּ, וּכְדֵי שֶׁיָּדוּן כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עַל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה;

נִהְיֶה בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה,

וּכְשֶׁנִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר שֶׁהוּא קוֹל פָּשׁוּט וְנַרְגִּישׁ שֶׁהוּא יוֹצֵא מֵעֶצֶם הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ,

נֵדַע שֶׁהַשֵּׁם יַעֲמֹד מִכִּסֵּא דִּין וְיֵשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים,

וְהָאֵימָה וְהַיִּרְאָה יַהַפְכוּ לְגִילָה וְשִׂמְחָה.

אָז הָבָה, יְלָדִים יְקָרִים, נִתְכּוֹנֵן לְקַבָּלַת הַמַּלְכוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ,

וּנְקַבֵּל אֶת כָּל גְּזֵרוֹת הַמֶּלֶךְ – תּוֹרָה וּמִצְוַת – בְּשִׂמְחָה.

וְאִם הַשּׁוֹפָר יַחְרִיד אוֹתָנוּ קְצָת, שֶׁמָּא לֹא הִתְנַהַגְנוּ כָּרָאוּי,

אָז נָגִיל בִּרְעָדָה מִתּוֹךְ הַרְגָּשַׁת חוֹבָה לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ וּלְשַׁפֵּר אֶת מַעֲשֵׂינוּ,

וְהָעִקָּר, שֶׁנִּשְׂמַח עַל שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת עַם הַשֵּׁם, חַיָּלִים בְּצִבְאוֹת הַשֵּׁם,

וְנָחוּשׁ תַּעֲנוּג רַב בְּקַבָּלַת הַמַּלְכוּת וְקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. 

נְעוֹרֵר אֶת עַצְמֵנוּ לִשְׂמֹחַ כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ עִם אֲמִירַת "מוֹדֶה אֲנִי",

נַחְלִיט לְקַבֵּל אֶת מַלְכוּת הַשֵּׁם בִּפְנִימִיּוּת לִפְנַי וְלִפְנִים – "לְפָנֶיךָ",

וּלְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּנֵי מְלָכִים.

כָּךְ נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְווֹת בְּרָצוֹן וּבְחֵשֶׁק רַב.

וְהָעִקָּר שֶׁנִּזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁהַשֵּׁם הוּא "עֶצֶם הַטּוֹב" וְ"טֶבַע הַטּוֹב לְהֵיטִיב",

לָכֵן נִכָּנֵס לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּית,

מִתּוֹךְ יְדִיעָה בְּרוּרָה שֶׁנִּזְכֶּה בַּדִּין וְנִכָּתֵב לְאַלְתַּר בַּסֵּפֶר שֶׁל צַדִּיקִים,

וְנִתְבָּרֵךְ בִּכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה,

וּבַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה מִיָּד מַמָּשׁ.