הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת עַל צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם מֵתִים, כְּמוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁנִּכְנַס חַי בְּגוּפוֹ לְגַן עֵדֶן, וְעַל אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם שֶׁעוֹמֵד בְּפֶתַח מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, כִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא אֶחָד מִשִּׁבְעָה צַדִּיקִים שֶׁלֹּא מֵתוּ.

בְּמַסֶּכֶת דֶּרֶךְ אֶרֶץ זוּטָא מְסֻפָּר, עַל תִּשְׁעָה צַדִּיקִים שֶׁנִּכְנְסוּ בְּחַיֵּיהֶם לְגַן עֵדֶן.

בְּאוֹצַר הַמִּדְרָשִׁים מְדֻבָּר עַל עֲשָׂרָה שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם מִיתָה.

וְעוֹד מְסֻפָּר עַל רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה שֶׁגָּעַר בָּאֲנָשִׁים שֶׁחָפְרוּ לְיַד קִבְרוֹ, וְרַב נַחְמָן בָּא אֵלָיו וְדִבֵּר אִתּוֹ וּמִשֵּׁשׁ אוֹתוֹ וְרָאָה שֶׁבְּשָׂרוֹ לֹא הִרְקִיב.

וּמְאַלֵּף הַסִּפּוּר בַּגְּמָרָא עַל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, שֶׁהָיָה מַגִּיעַ בְּגוּפוֹ וּבְבִגְדֵי הַשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ לְבֵיתוֹ בְּכָל כְּנִיסַת שַׁבָּת וּמוֹצִיא יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ הַיּוֹם אֶת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. בְּדוֹמֶה לְכָךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, שֶׁשָּׁכַב בַּעֲלִיַּת הַגַּג בְּבֵיתוֹ וְלֹא הוּבָא לִקְבוּרָה כְּעֶשְׂרִים שָׁנָה לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וּבִתְקוּפָה זוֹ הָיָה מְדַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ בָּאִים אֵלָיו בַּעֲלֵי דִּין וְהָיָה דָּן אוֹתָם. וְנָעִיר שֶׁהָרַבִּי אוֹמֵר, שֶׁעַל צַדִּיקִים כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אֵין לוֹמַר "זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ" כִּי הוּא מֵגֵן עַל הָעוֹלָם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּחַיָּיו וּפוֹטֵר אֶת הָעוֹלָם מִן הַדִּין עַד הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן.

אַף בְּדוֹרוֹתֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים מְסֻפָּר עַל צַדִּיקִים שֶׁפָּעֲלוּ פְּעֻלּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה לְאַחַר מִיתָתָם. כְּמוֹ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְהָרַב הַמַּגִּיד שֶׁטָּבְלוּ אֶת עַצְמָם לְאַחַר מִיתָתָם. וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְהָרַב הַמַּגִּיד שֶׁבָּאוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם לְבַקֵּר אֶת רַבֵּנוּ אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר. וְעוֹד מְסֻפָּר עַל רַבִּי יִצְחָק חַי טַיְבְּ, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי סְפָרַד, בַּעַל "עֵרֶךְ הַשֻּׁלְחָן", שֶׁלְּאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שָׂמוּ מַצֵּבָה עַל קִבְרוֹ, וּבָא בַּחֲלוֹם אֶל אָמָּן הַשַּׁיִשׁ שֶׁעָשָׂה אֶת הַמַּצֵּבָה, וְגָעַר בּוֹ עַל שֶׁכָּתַב בְּמַצֵּבָתוֹ שֶׁהוּא מֵת. הָאָמָּן הִתְעוֹרֵר בְּבֶהָלָה וּלְמָחֳרָת שִׁנָּה אֶת הַכָּתוּב בַּמַּצֵּבָה לְ"רַבִּי יִצְחַק לֹא מֵת", וּכְתֹבֶת זוֹ קַיֶּמֶת עַד הַיּוֹם.

מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים לְ"מִיתָה" בַּתּוֹרָה, וּכְמוֹ בְּשֵׁנָה, שֶׁהִיא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִמִּיתָה, שֶׁמִּמֶּנָּה אָנוּ מִתְעוֹרְרִים בְּכָל בֹּקֶר וְאוֹמְרִים: "בָּרוּךְ… הַמַּחְזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים", יֵשׁ מִיתָה, שֶׁאֵינָהּ מִיתָה מַמָּשׁ, אֶלָּא מֵעֵין שֵׁנָה אוֹ הִתְעַלְּפוּת שֶׁבָּהּ אֵין פְּרֵדַת הַגּוּף מִן הַנְּשָׁמָה, אֶלָּא הִתְעַלְּמוּת. וּכְמוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל פִּי הַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה קֹדֶם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן…

אָמְנָם בִּגְלַל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִגְזְרָה מִיתָה, אַךְ גְּזֵרָה זוֹ לֹא חָלָה עַל צַדִּיקִים מְיֻחָדִים שֶׁלֹּא חָלִים עֲלֵיהֶם גִּדְרֵי הַטֶּבַע וְגִדְרֵי הַבְּרִיאָה. אֵצֶל צַדִּיקִים אֵלֶּה אֵין הַפְרָדָה בֵּין הָעוֹלָמוֹת, וְעַל כֵּן הֵם יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס בְּגוּפָם לְגַן עֵדֶן – אַף שֶׁגַּן עֵדֶן הוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת – וְהֵם גַּם מַמְשִׁיכִים לִהְיוֹת בְּקֶשֶׁר עִם הָעוֹלָם הַזֶּה.

וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וְחֹמֶר, מָה אִם סְתָם צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, אַף שֶׁאֶצְלָם יֶשְׁנָהּ פְּרֵדַת הַנְשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְהֵם מְנֻתָּקִים מֵהָעוֹלָם בְּגַשְׁמִיּוּת אַךְ נִמְצָאִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מִבְּחִינָה רוּחָנִית יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּחַיֵּיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים מְיֻחָדִים, שֶׁהִתְעַלְּמוּ וְהֵם חַיִּים בְּגוּפָם מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁהֵם בִּבְחִינַת יְשֵׁנִים כְּמוֹ הַשְּׁכִינָה הַנִּמְצֵאת בַּגָּלוּת.

הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת. אֶלָּא חַי הוּא נֶפֶשׁ בְּגוּף לְעוֹלָם… לָכֵן גַּם נָשַׁק לוֹ יוֹסֵף בְּנוֹ, כִּי מֻתָּר לְנַשֵּׁק רַק לְמִישֶׁהוּ חַי. גַּם הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר, שֶׁיַּעֲקֹב נִטְמַן אַךְ לֹא מֵת. אָמְנָם סְבוּרִים הָיוּ בְּדִמְיוֹנָם שֶׁמֵּת… אֲבָל חַי הָיָה. מְדֻבָּר כָּאן לֹא בִּמְצִיאוּת יַעֲקֹב כְּפִי שֶׁנִּרְאֵית לַמִּצְרִים, אֶלָּא לַאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ כְּפִי שֶׁהִיא בַּתּוֹרָה. "מַה זַּרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים". כִּי יַעֲקֹב עִנְיָנוֹ אֱמֶת, וֶאֱמֶת עִנְיָנָהּ נֶצַח. וְעוֹד שֶׁתַּפְקִידוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לִגְאֹל אֶת זַרְעוֹ, וְלָכֵן הֶכְרֵחִי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ חַיִּים נִצְחִיִּים. וּמַסְבִּיר הָאַלְשִׁיךְ שֶׁעִנְיַן הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים אֵצֶל יַעֲקֹב אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁמְּסֻפָּר עֲלֵיהֶם בַּגְּמָרָא, שֶׁחָיוּ לְאַחַר מִיתָתָם, כָּל אֵלֶּה לֹא הָיָה בָּם אֶלָּא רַק כֹּחַ מֵהַ"נֶּפֶשׁ", אַךְ לֹא מֵ"רוּחַ" וּ"נְשָׁמָה", כִּי נִסְתַּלְּקוּ מֵהֶם. וְיַעֲקֹב – הַכֹּל (נר"נ=נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה) הָיָה בּוֹ. וְהָרַמְבַּ"ן אוֹמֵר: שֶׁבְּכָל הַצַּדִּיקִים הוּא לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, אֲבָל בְּיַעֲקֹב – תְּחוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם.

וּמַסְבִּיר הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שליט"א, שֶׁבְּנֵי יַעֲקֹב יָדְעוּ שֶׁיַּעֲקֹב חַי אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁנִּפְסַק הַקֶּשֶׁר בֵּינוֹ לְבֵינָם בָּכוּ וְסָפְדוּ.

הָרַבִּי מַבְחִין בֵּין הָרְאִיָּה הַחִיצוֹנִית טִבְעִית בְּעֵינֵי בָּשָׂר, כְּפִי שֶׁהִיא בְּעֵינֵי הַמִּצְרִים, הִיא הָרְאִיָּה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, לְבֵין הָאֱמֶת הַפְּנִימִית וְהַמֻּחְלֶטֶת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית, שֶׁהִיא עַל פִּי תּוֹרָה, וְאַף שֶׁהַתּוֹרָה לֹא מִתְעַלֶּמֶת מִן הַמְּצִיאוּת כְּפִי שֶׁהִיא בְּעֵינֵי הַמִּצְרִים, וְאוֹמֶרֶת עַל יַעֲקֹב: "וְיִגְוַע וְיֵאָסֵף אֶל עַמָּיו". וְאַף מְסַפֶּרֶת עַל הַחֲנִיטָה, הַסְּפִּידָה וְהַקְּבוּרָה, עִם זֹאת הִיא קוֹבַעַת בְּהֶחְלֵטִיּוּת: "יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת!!!"… לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ הוּא בְּחִיר הָאָבוֹת שֶׁכָּל מְצִיאוּתוֹ הִיא תּוֹרָה, לָכֵן אֵין לְגַבָּיו מָקוֹם לַהַגְבָּלוֹת שֶׁל טֶבַע הָעוֹלָם (כְּמוֹ הַתּוֹרָה עַצְמָהּ).    

וְכָךְ גַּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הַנָּבִיא הַנִּבְחָר עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. מִכֵּיוָן שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ נִבְחַר עַל יְדֵי הַשֵּׁם, עַל כֵּן לֹא יִתָּכֵן בָּזֶה שִׁנּוּי. "מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת" – כְּשֵׁם שֶׁהַתּוֹרָה נִצְחִית, כָּךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא נִצְחִי, וְלָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ חַי וְקַיָּם. הַגְּמָרָא לוֹמֶדֶת זֹאת בִּגְזֵרָה שָׁוָה: "מַה שָּׁם, בְּהַר סִינִי, מֹשֶׁה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ נְשָׁמָה בַּגּוּף, אַף בְּמַצַּב שֶׁל: וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה, הוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ נְשָׁמָה בְּגוּף, וְלֹא מֵת מִיתָה כִּפְשׁוּטָהּ, חָלִילָה". וְאֵין הַגְּמָרָא מִתְעַלֶּמֶת מִמַּה שֶּׁקָּרָה בֶּז' בַּאֲדָר, וּמִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וַיָּמָת שֵׁם מֹשֶׁה", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּשְׁתַּמֶּשֶׁת בְּאוֹתוֹ פָּסוּק לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא חַי וּפוֹעֵל ("עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ"). שֶׁלֹּא הָיְתָה הִסְתַּלְּקוּת אֶלָּא הִתְעַלּוּת נִשְׁמָתוֹ עִם הַגּוּף, כָּךְ שֶׁהַגּוּף נַעֲשָׂה כְּלִי לְקַבֵּל אוֹרוֹת וְגִלּוּיִים נַעֲלִים יוֹתֵר, דֻּגְמַת אֵלִיָּהוּ, שֶׁעָלָה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה. וּכְמוֹ עֲלִיַּת הַגּוּף בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. שֶׁכָּךְ יִהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁהַבָּשָׂר יִרְאֶה אֱלֹקוּת. וְעַל כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן הוּא גַּם הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, לַמְרוֹת שֶׁהָיָה ז' בַּאֲדָר!…

מִכָּאן שֶׁכָּל "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ" שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁהוּא "נְשִׂיא דּוֹרוֹ", אִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, אֵינוֹ מֵת כִּפְשׁוּטוֹ בְּחִינַת סִלּוּק הַנְשָׁמָה מִן הַגּוּף, אֶלָּא רַק נֶעֱלַם מֵעֵינֵי הַבָּשָׂר שֶׁלָּנוּ, וּלְמַעֲשֶׂה הוּא חַי נְשָׁמָה בְּגוּף. שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ צַדִּיקִים אֲחֵרִים שֶׁנִּשְׁמָתָם וְתוֹרָתָם וְכָל רוּחָנִיּוּתָם נִשְׁאֶרֶת בַּחַיִּים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁמָתָם נִפְרְדָה מִן הַגּוּף. כִּי חַיֵּי מֹשֶׁה הֵם לֹא הַחַיִּים הַבְּשָׂרִיִּים שֶׁל גּוּפוֹ אֶלָּא הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים שֶׁל נִשְׁמָתוֹ, שֶׁנִּשְׁאָרִים נִצְחִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתָם בַּגּוּף שֶׁל נְשִׂיא הַדּוֹר שֶׁבְּכָל דּוֹר.

כְּמוֹ כֵן, לְגַבֵּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ. הַגְּמָרָא קוֹבַעַת: "דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!" (רֹאשׁ הַשָּׁנָה כ"ד, א). לַמְרוֹת ו' בְּסִיוָן. וְכַנֶּאֱמָר: "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ – נָתַתָּ לוֹ, אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד!" (תְּהִלִּים כא ה). כִּי מַלְכוּת דָּוִד הִיא נִצְחִית בָּעוֹלָם הַזֶּה לַמְרוֹת שֶׁהִיא בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר, וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד פּוֹעֵל פְּעֻלּוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה גַּם עַכְשָׁו, וּבַגְּאֻלָּה הוּא יִתְגַּלֶּה נְשָׁמָה בְּגוּף. וְלָכֵן נֶאֱמַר: "יְחִי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעוֹלָם" (מְלָכִים א א לֹא). 

וּמַה שֶּׁנָּכוֹן לְגַבֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁלֹּא מֵת, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁחַי וְקַיָּם, וְהֵם מַמְשִׁיכִים חַיִּים לְכָל בְּנֵי הָאָדָם, נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי רוֹעִי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל דּוֹר כּוֹלֵל כָּל אַדְמוֹ"רֵי חַבַּ"ד, שֶׁאֵינָם נִפְרָדִים מִצֹּאן מַרְעִיתָם. הֵם מַמְלִיצִים זְכוּת עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וּמַמְשִׁיכִים לָהֶם בְּרָכוֹת, הַצְלָחוֹת וִישׁוּעוֹת, וַאֲרִיכוּת יָמִים מֵ"עֵץ הַחַיִּים" בְּפַשְׁטוּת (סֵפֶר הַמַּאֲמָרִים מְלֻקָּט ב עמ' קִנֵּב – קנג).

כְּמוֹ כֵן, הָרַבִּי הריי"ץ, רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק, אַדְמוֹ"ר הַחֲמִישִׁי שֶׁל חַבַּ"ד לֹא מֵת. וְהָרַבִּי אוֹמֵר עָלָיו שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ הַיָּחִיד שֶׁבַּדּוֹר, וְנִמְצָא אִתָּנוּ כְּבֶעָבָר בְּגַשְׁמִיּוּת! וְהוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם! וְהוּא יִגְאֲלֵנוּ! וּמוֹסִיף לִשְׁמוֹ אֶת הַבְּרָכָה שליט"א, גַּם שָׁנִים רַבּוֹת אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּמְשַׁבֵּחַ חָסִיד שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הָרַבִּי הריי"ץ, רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק, בִּבְרִיאוּת לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בַּמִּלִּים: זאל געזונט זין (שִׂיחַת הָרַבִּי, רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן ה’שי”ת, תּוֹרַת מְנַחֵם חֵלֶק א' עַמּוּד 83). וְאוֹמֵר הָרַבִּי, שֶׁאֵין לוֹמַר עָלָיו "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה", כִּי הוּא בְּוַדָּאֵי נִמְצָא אִתָּנוּ, לָכֵן אֵין צֹרֶךְ בְּזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאֵין צֹרֶךְ בְּזִכָּרוֹן בְּאָדָם חַי (שִׂיחַת הָרַבִּי, שַׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁלַח ה’שי”ת, תּוֹרַת מְנַחֵם חֵלֶק א' עַמּוּד 106). גַּם אֵין הָרַבִּי אוֹמֵר "נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן" אֶלָּא "נִשְׁמָתוֹ בִּי", וְזוֹעֵק שֶׁאֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתֹּאַר "נִשְׁמָתוֹ בְּגִנְזֵי מְרוֹמִים". שֶׁהֲרֵי מי' שְׁבָט הוּא חַי יוֹתֵר וּפוֹעֵל יוֹתֵר, כִּי עִנְיָנוֹ הוּא הַיְּחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, וּבַיְּחִידָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ לֹא שַׁיָּךְ הִסְתַּלְּקוּת. וּמַה שֶּׁרָאִינוּ, אוֹמֵר הָרַבִּי, הוּא רַק נִסָּיוֹן לְעֵינֵי בָּשָׂר, וְיֵשׁ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וּלְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו וּלְקַיֵּם שְׁלִיחוּתוֹ, וְזֶה מְחַזֵּק אוֹתָנוּ בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת.

הָרַבִּי מְלַמֵּד אוֹתָנוּ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן שֶׁל י' שְׁבָט, וְכָךְ הוּא מֵכִין אוֹתָנוּ לַנִּסָּיוֹן שֶׁל ג' תַּמּוּז, הוּא הַנִּסָּיוֹן שֶׁל "אַל יֵבוֹשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים" הַקָּשֶׁה מִכֻּלָּם. אַךְ כַּאֲשֶׁר עוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן, וְאֵין מִתְפַּעֲלִים מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים, מְבַטְּלִים אֶת הַנִּסָּיוֹן, וּמִתְחַזְּקִים יוֹתֵר.

וְאָכֵן בג' בְּתַמּוּז – הַיּוֹם שֶׁבּוֹ אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דֹּם!" – הַשֶּׁמֶשׁ לֹא שָׁקְעָה וְחַיָּלֵי בֵּית דָּוִד אֵינָם מִתְפַּעֲלִים מִן הַשָּׂטָן, אַף לְאַחַר שֶׁהֶרְאָה אֶת מִטָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה… וּמַמְשִׁיכִים אֶת כָּל פְּעֻלּוֹתֵיהֶם בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עַז וּבִמְיֻחָד בַּהֲפָצַת בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה. כִּי בָּרוּר וּמוּבָן, שֶׁרַק מִי שֶׁרָאָה אֶת הָרַבִּי כְּתוֹפָעָה טִבְעִית אֱנוֹשִׁית וּמֻגְבֶּלֶת רְגִילָה, אַף שֶׁכִּבֵּד וְהֶעֱרִיץ אוֹתוֹ, הוּא נִדְמֶה לוֹ כְּמֵת… חַס וְשָׁלוֹם. וְשֹׁרֶשׁ הָעִנְיָן הוּא, עַל פִּי הֶסְבֵּר הָרַבִּי, שֶׁהַצִּמְצוּם הָרִאשׁוֹן בֶּאֱלֹקוּת גּוֹרֵם לָאֲנָשִׁים הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם לִטְעוֹת וְלַחְשֹׁב שֶׁהַצִּמְצוּם הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, וְשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ נִסְתַּלֵּק וְאֵינוֹ, חַס וְחָלִילָה, לְמַטָּה.

רַק בִּגְלַל טָעוּת כָּזוֹ, הָיָה חֵטְא הָעֵגֶל, וְרַק מִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ תּוֹעִים, הַחוֹשְׁבִים כִּי עָזַב הַשֵּׁם אֶת הָאָרֶץ חַס וְשָׁלוֹם… אַךְ הָאֱמֶת הִיא שֶׁזֶּהוּ רַק נִסָּיוֹן לְעֵינֵי בָּשָׂר. זֶהוּ נִסָּיוֹן הַקָּשׁוּר בְּ"סוֹד הַצִּמְצוּם". וּבִזְכוּת חַיָּלֵי בֵּית דָּוִד הָעוֹמְדִים בּוֹ, אָנוּ נִגְאָלִים!…

זֶהוּ הַחִדּוּשׁ שֶׁל דּוֹרֵנוּ, שֶׁהָרַבִּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם – נְשָׁמָה בְּגוּף נִצְחִי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת נְשָׁמָה בְּגוּף בָּרִיא. עַל דֶּרֶךְ אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, שֶׁקַּיֶּמֶת תָּמִיד בְּלִי שִׁנּוּיִים, אֲפִלּוּ לֹא הַשִּׁנּוּי שֶׁל גְּנִיזָה, וְאֵין שׁוּם נְפִילָה מִדַּרְגָּה. כִּי הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּחְיֶה לְעוֹלָם וָעֶד, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁל הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּנְשִׂיאוֹ, הוּא הַיְּחִידָה הַכְּלָלִית. פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁנִּשְׁמָתוֹ כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְגַם חַיָּיו הַגַּשְׁמִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה – נְשָׁמָה בְּגוּף – אֵינָם חַיִּים גַּשְׁמִיִּים וּבְשָׂרִיִּים, אֶלָּא חַיִּים הַמְּלֻבָּשִׁים בְּגוּף, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינוֹ מֻגְבָּל בְּתוֹךְ גּוּפוֹ, וְאֵין הוּא מֻשְׁפָּע מִמֶּנּוּ, אֶלָּא מַשְׁפִּיעַ עָלָיו חַיִּים רוּחָנִיִּים וְנַעֲלִים.

מָשִׁיחַ יוֹשֵׁב בְּבֵית רַבֵּנוּ שֶׁבְּבָבֶל – 770 וּמַמְתִּין וּמְצַפֶּה לִגְאֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַשְּׁכִינָה עִמָּהֶן מֵהַגָּלוּת. הוּא פּוֹעֵל אֶת פְּעֻלּוֹתָיו, מֵאַחַר שֶׁהִתְגַּלָּה כְּבָר בִּזְמַן הַגָּלוּת וְהֵכִין אוֹתָנוּ לַגְּאֻלָּה בִּנְבוּאָה גְּלוּיָה מַמָּשׁ – נְבוּאָה טוֹבָה שֶׁאֵינֶנָּה חוֹזֶרֶת רֵיקָם!… וְעַכְשָׁו הוּא נִכְסֶה מֵעֵינֵינוּ וְעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.

מִכָּאן, מוּבָן וּפָשׁוּט שֶׁהָרַבִּי חַי וְקַיָּם בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עַז. וְלֹא רַק כְּצַדִּיק שֶׁנִּמְצָא בְּכָל הָעוֹלָמוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּחַיָּיו, וְאַף לֹא רַק כְּצַדִּיק – יְסוֹד עוֹלָם כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא יוֹתֵר מִכֻּלָּם וְשֶׁלֹּא בְּעֵרֶךְ… כִּי כָּל הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם אִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אַף שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִים בְּגוּפָם מַמָּשׁ, יֵשׁ אֶצְלָם עִנְיַן הַהִסְתַּלְּקוּת, דְּהַיְנוּ, הִתְעַלּוּת הַנְּשָׁמָה עִם הַגּוּף, עַל דֶּרֶךְ מֹשֶׁה, אַךְ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֹא שַׁיָּךְ אַף עִנְיַן הַהִסְתַּלְּקוּת.

עִנְיָן זֶה קָשׁוּר בַּעֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִים שֶׁתְּחִלָּתָהּ מֵאָז שֶׁגֹּרַשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן מִגַּן עֵדֶן. כְּלוֹמַר, בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת, בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרַע, בֵּרוּר הַפְּרִי מִן הַקְּלִפָּה – לְתַקֵּן מַה שֶׁפָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּחֵטְא עֵץ הַדַּעַת, שֶׁהִסְתַּכֵּל בַּקְּלִפָּה וְגָרַם לְעִרְבּוּב הַפְּרִי בַּקְּלִפָּה. כְּלוֹמַר, גָּרַם לַתַּעֲרוֹבוֹת טוֹב וְרַע בְּכָל הָעוֹלָם, עַד שֶׁאֵין טוֹב בְּלִי רַע וְאֵין רַע בְּלִי טוֹב. שֶׁעַד אָז הָיָה הָרַע מֻבְדָּל מִן הַטּוֹב, כִּי מְדוֹר הַקְּלִפּוֹת הָיָה לְמַטָּה מֵעוֹלְמוֹת הַקְּדֻשָּׁה. וּמִכֵּיוָן שֶׁבְּכָל דּוֹר מִתְגַּלִּים נִיצוֹצוֹת נוֹסָפִים, נְמוּכִים יוֹתֵר שֶׁלֹּא הִתְגַּלּוּ בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם. צְרִיכִים הִתְלַבְּשׁוּת בְּצַדִּיק נוֹסָף, כְּדֵי לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת אֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָרֶדֶת לִדְרָגוֹת נְמוּכוֹת יוֹתֵר וּלְקָרֵב אֶת עִנְיַן הַגְּאֻלָּה. לַעֲשׂוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים. לָכֵן בְּכָל דּוֹר יֵשׁ הִתְעַלְּמוּת מִצַּד אֶחָד וְהִתְגַּלּוּת מִצַּד שֵׁנִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֵצֶל הָרַבִּי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ – צַדִּיק הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, שֶׁאֶצְלוֹ כְּבָר אֵין צֹרֶךְ בְּהִתְלַבְּשׁוּת נוֹסֶפֶת, כִּי הוּא כְּבָר הִשְׁלִים אֶת תִּקּוּן חֵטְא עֵץ הַדַּעַת, שֶׁבְּעֶטְיוֹ נִגְזְרָה מִיתָה. וּכְפִי שֶׁהוֹדִיעַ לָנוּ הָרַבִּי, כְּבָר נִסְתַּיְּמָה עֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִים, וְהַמְּבָרֵר – מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ גָּבוֹהַּ מִן הַמִּתְבָּרֵר – חֵטְא עֵץ הַדַּעַת וְהַמִּיתָה שֶׁנִּגְזְרָה בָּעוֹלָם, לָכֵן לֹא שַׁיָּךְ כְּלָל שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יִהְיֶה חָלִילָה מְצִיאוּת שֶׁל הֶפֶךְ הַחַיִּים. וְעוֹד, שֶׁזֶּהוּ הַצַּדִּיק – יְסוֹד עוֹלָם הָאַחֲרוֹן, הַכּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ אֶת כָּל צַדִּיקֵי יְסוֹד הָעוֹלָם שֶׁקָּדְמוּ לוֹ וְנַעֲלֶה מִכֻּלָּם. וְלָכֵן רַק הַנָּשִׂיא הָאַחֲרוֹן יָכוֹל לִהְיוֹת מָשִׁיחַ בְּפֹעַל, הוּא וְלֹא אַחֵר. אַף דָּוִד הַמֶּלֶךְ לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, רַק שֶׁנִּשְׁמַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִתְלַבֶּשֶׁת בִּנְשִׂיא הַדּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַגְּאֻלָּה, הוּא הַנָּשִׂיא הָאַחֲרוֹן (הֶסְבֵּר הָרַבִּי, לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת חֵלֶק ל"ה עַמּוּד 206 הֶעָרָה 6). וְהוּא הַיְּחִידָה הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל סֵדֶר הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, שֶׁאֵין לוֹ תַּחְלִיף וְלֹא מְמַלֵּא מָקוֹם. הוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין מֵעָלָיו אֶלָּא הַשֵּׁם אֱלֹקָיו. וְיִתְגַּלֶּה תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.