הכנות החתן והכלה

כבר הזכרנו, כי דעת הרבי היא, לקצר את הזמן שבין השידוכין ועד החתונה. כן יש להתחשב בכך שהמועד יתאים לזמן טהרתה של הכלה[1].

הזמן שבין השידוכין לחתונה הוא – כלשון הרבי – ״יקר מכל יקר״, ויש לנצלו להכנה רוחנית ולהשתדל שאת הסידורים הגשמיים יעשו המשפחות, ואילו בני הזוג יתכוננו בעיקר בצד הרוחני להקמת בית בישראל.

בזמן שלפני החתונה ישתדלו החתן והכלה להוסיף בלימוד ובמיוחד בפנימיות התורה ובפרט בענייני עבודה ובתשובה, וכן בהפצת היהדות [וחינוך][2].

החתן ישתדל לקבל ״סמיכה״ – כתב הסמכה לרבנות – עד החתונה, או לפחות יתחיל ללמוד ולהיבחן על חלקים מלימוד זה[3].

על החתן והכלה ללמוד הלכות הצריכות איזה שבועות קודם החתונה, וכן לקבל הדרכה לפני וסמוך לחתונה, וכן על החתן ללמוד בספר "ראשית חכמה" בשער הקדושה פרקים טו, טז, יז[4].

מן הראוי שהחתן ילמד את ההלכות עם אברך נשוי, בעל הנהגה חסידית ויראת-שמים היודע הלכות אלו. וכן הכלה עם מדריכת כלות יראת שמים המוסמכת לכך.

ליווי

נוהגים שהחתן והכלה אינם יוצאים לחוץ ללא שמירה סמוך לזמן החתונה. לכתחילה מקפידין על כך משבעה ימים לפני החתונה ועד אחר שבעת ימי המשתה, ובשעת הדחק מקילים עד העלייה לתורה בשבת שלפני החתונה. אבל מעת העלייה לתורה עד לאחר גמר שבעת ימי המשתה, מקפידים שלא לצאת לחוץ ללא שמירה[5].

השמירה מתבצעת על ידי ליווי של אדם נוסף, אפשרי גם קטן או קטנה. גם שני חתנים או שתי כלות יחד קרויים שמירה עד לנישואין, על פי הנאמר במסכת ברכות, שאין המזיקין פוגעים בשניים. אבל אחרי החתונה, נהוג בחב״ד, שגם אם החתן והכלה הולכים יחד ברחוב, ואין חשש היזק כנ״ל, צריכים מלווה משום כבודם (שאר העולם מקילים בכך אחרי החתונה, שכשיש שניים, גם אם הם החתן והכלה עצמם – אין צריכים ליווי נוסף)[6].

עליה לתורה והתוועדות

נהוג שהחתן עולה לתורה בשבת קודם החתונה, ועל ידי זה מקבל נתינת כוח מהתורה לייסד את ביתו לבניין עדי-עד על יסודי התורה והמצוה. בין אנ״ש משתדלים לעלות לתורה בבית חיינו – 770. ואם אין אפשרות לעלות בשבת הסמוכה לחתונה, ב-770 – יעלה שם בשבת קודמת, ואחר כך, בשבת הסמוכה לחתונה, עולה שוב במקום בו נמצא. ונוהגים לזרוק עליו ממתקים או שקיות ממתקים.

בעלייה זו מתעטף החתן בטלית שאינה שלו ולכן אינו מברך ״להתעטף בציצית״. ונהוג שאינו לובש הטלית על ראשו אלא רק על גופו, ומשאיר את המגבעת על ראשו[7].

נהוג שבשבת העלייה לתורה עורכים קידושא רבא והתוועדות עם החתן הידידים והקרובים הנוכחים במקום [וכמו בכל התוועדות – יש להיזהר שלא לעבור על תקנת הרבי למעט בשתיית משקה][8].

הערות