פרק שישי בבנין עדי עד – בין השידוך לחתונה

יום ראשון כ״ד מרחשון ה׳תשע״ד
❖ מה נדרש מהחתן ומהכלה ללמוד? ❖ ממתי הם מחוייבים בשמירה? ❖ ומה הם מנהגי שבת העליה לתורה?
מאת הרב דב טברדוביץ
עץ בודד

 

 

הכנות החתן והכלה

כבר הזכרנו, כי דעת הרבי היא, לקצר את הזמן שבין השידוכין ועד החתונה. כן יש להתחשב בכך שהמועד יתאים לזמן טהרתה של הכלה[1].

 

הזמן שבין השידוכין לחתונה הוא – כלשון הרבי – ״יקר מכל יקר״, ויש לנצלו להכנה רוחנית ולהשתדל שאת הסידורים הגשמיים יעשו המשפחות, ואילו בני הזוג יתכוננו בעיקר בצד הרוחני להקמת בית בישראל.

 

בזמן שלפני החתונה ישתדלו החתן והכלה להוסיף בלימוד ובמיוחד בפנימיות התורה ובפרט בענייני עבודה ובתשובה, וכן בהפצת היהדות [וחינוך][2].

 

החתן ישתדל לקבל ״סמיכה״ – כתב הסמכה לרבנות – עד החתונה, או לפחות יתחיל ללמוד ולהיבחן על חלקים מלימוד זה[3].

 

על החתן והכלה ללמוד הלכות הצריכות איזה שבועות קודם החתונה, וכן לקבל הדרכה לפני וסמוך לחתונה, וכן על החתן ללמוד בספר "ראשית חכמה" בשער הקדושה פרקים טו, טז, יז[4].

 

מן הראוי שהחתן ילמד את ההלכות עם אברך נשוי, בעל הנהגה חסידית ויראת-שמים היודע הלכות אלו. וכן הכלה עם מדריכת כלות יראת שמים המוסמכת לכך.

 

ליווי

נוהגים שהחתן והכלה אינם יוצאים לחוץ ללא שמירה סמוך לזמן החתונה. לכתחילה מקפידין על כך משבעה ימים לפני החתונה ועד אחר שבעת ימי המשתה, ובשעת הדחק מקילים עד העלייה לתורה בשבת שלפני החתונה. אבל מעת העלייה לתורה עד לאחר גמר שבעת ימי המשתה, מקפידים שלא לצאת לחוץ ללא שמירה[5].

 

השמירה מתבצעת על ידי ליווי של אדם נוסף, אפשרי גם קטן או קטנה. גם שני חתנים או שתי כלות יחד קרויים שמירה עד לנישואין, על פי הנאמר במסכת ברכות, שאין המזיקין פוגעים בשניים. אבל אחרי החתונה, נהוג בחב״ד, שגם אם החתן והכלה הולכים יחד ברחוב, ואין חשש היזק כנ״ל, צריכים מלווה משום כבודם (שאר העולם מקילים בכך אחרי החתונה, שכשיש שניים, גם אם הם החתן והכלה עצמם – אין צריכים ליווי נוסף)[6].

 

עליה לתורה והתוועדות

נהוג שהחתן עולה לתורה בשבת קודם החתונה, ועל ידי זה מקבל נתינת כוח מהתורה לייסד את ביתו לבניין עדי-עד על יסודי התורה והמצוה. בין אנ״ש משתדלים לעלות לתורה בבית חיינו – 770. ואם אין אפשרות לעלות בשבת הסמוכה לחתונה, ב-770 – יעלה שם בשבת קודמת, ואחר כך, בשבת הסמוכה לחתונה, עולה שוב במקום בו נמצא. ונוהגים לזרוק עליו ממתקים או שקיות ממתקים.

 

בעלייה זו מתעטף החתן בטלית שאינה שלו ולכן אינו מברך ״להתעטף בציצית״. ונהוג שאינו לובש הטלית על ראשו אלא רק על גופו, ומשאיר את המגבעת על ראשו[7].

 

נהוג שבשבת העלייה לתורה עורכים קידושא רבא והתוועדות עם החתן הידידים והקרובים הנוכחים במקום [וכמו בכל התוועדות – יש להיזהר שלא לעבור על תקנת הרבי למעט בשתיית משקה][8].

 

 

הערות



[1] ספר "שערי הלכה ומנהג" חלק ד עמ' צה וקא.

[2] ספר "שידוכין ונישואין" עמ' 113, וזה לשונו: "והרי הזמן שלפני החתונה הוא יקר מכל יקר, כיון שההכנה אז משפיעה על כל משך ימי החיים כו'" עמ' רט-רטו. ושם מובא, שאם לא עשו תשובה קודם החתונה – יעשו אחר כך ושגם ההורים יעסקו בהכנה רוחנית.

[3] ספר "שערי הלכה ומנהג" חלק ד עמ' קד-קה.

[4] ספר "שערי הלכה ומנהג" חלק ד עמ' עמ' קו-קז. בנוגע לחתן מובא בספר "שידוכין ונישואין" עמ' 119. על כל פנים פרק א תניא. ובנוגע לכלה הובא בקונטרס "שמחת עולם" עמ' 57.

[5] ספר "שערי הלכה ומנהג" חלק ד עמ' קיא (שהשמירה היא לא רק אחר החתונה אלא גם מספר ימים קודם החתונה).

[6] שמעתי שכך פסקו רבני אנ"ש על פי מענה הרבי להרב החסיד הרב שמואל לויטין ע"ה. ומובא בספר "נעימת החיים" עמ' ריט, שתלוי באם השמירה היא מצד סכנה – אזי מועיל שני חתנים, ואם מצד כבוד צריך אדם נוסף. ומכיון שקודם החתונה הוא שמירה ממזיקים על כן זה מועיל, ואילו אחר כך זה גם מטעם כבוד ולכן צריך עוד שומר.

[7] על פי ספר "שידוכין ונישואין" עמ' 159. ושם מובא אודות המעלה בעליה לתורה בבית חיינו שבו האדמו"ר התפלל ולמד כו'. ונהוג בין אנ"ש שהממתקים נזרקים מבית הכנסת (מעזרת הגברים). וראה שם שאין להוסיף על מנין הקרואים לעליות בשבת. ומובא בקונטרס "שמחת עולם" עמ' 64, שאם לא עלה לתורה בשבת – יעלה לתורה בימי חול (שני, חמישי וראש חודש) שלפני החתונה וגם אז יזרקו עליו ממתקים כנהוג בשבת.

[8] כך נהוג. וזה מתאים להמתבאר, שהעליה לתורה היא נתינת כוח שהבית יתנהל על יסודי התורה והמצוות עם כל הברכות התלויות בזה. 

 

פרסום תגובה חדשה

test email