סִפּוּר שֶׁל הָרַבִּי

כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי יִצְחַק שָׁאוּל הֶחָסִיד לִמְקוֹם מְגוּרָיו הֶחָדָשׁ בָּעֲיָרָה שֶׁל לַמְדָנִים, הוּא טָעַן שֶׁצָּרִיךְ לִרְקֹד וְלָשִׁיר בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה. רָאשֵׁי הַקְּהִלָּה הִבִּיטוּ בּוֹ בִּתְמִיהָה וְאָמְרוּ: אֵיךְ יִתָּכֵן, הֲרֵי אֵין זֶה כְּבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה?… אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה בַּעֲיָרָה זוֹ הָיוּ רְגִילִים לַעֲרֹךְ אֶת הַהַקָּפוֹת שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה בְּשֶׁקֶט וּבְרִקּוּד נוּגֶה מִסָּבִיב לַבָּמָה, וְהִנֵּה בָּא יְהוּדִי לֹא נוֹדַע מֵאַיִן בָּא, שֶׁמְּנַסֶּה לַעֲשׂוֹת מַהְפֵּכָה בְּרָאשֵׁיהֶם שֶׁל הַלַּמְדָנִים וְאוֹמֵר: דַּוְקָא לִכְבוֹד הַתּוֹרָה יֵשׁ לַעֲרֹךְ אֶת הַהַקָּפוֹת בְּשִׂמְחָה עִם שִׁירָה וְרִקּוּדִים. וּמִכֵּיוָן שֶׁרַבִּי יִצְחַק שָׁאוּל עָמַד עַל דַּעְתּוֹ וְלֹא הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר, פָּרַץ דִּיּוּן סוֹעֵר בֵּינוֹ לְבֵין הַדַּיָּן, וְכִפְשָׁרָה הֻחְלַט שֶׁרַק הַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ יִרְקְדוּ, וּבְכָל זֹאת מְחִיאַת כַּפַּיִם נֶאֶסְרָה לַחֲלוּטִין…

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה לָקַח רַבִּי יִצְחַק שָׁאוּל לְיָדָיו אֶת נִהוּל הָרִקּוּדִים וְהַשִּׁירָה שֶׁל הַהַקָּפוֹת. וְהִנֵּה רַק הֵחֵלָּה הַהַקָּפָה הָרִאשׁוֹנָה הוּא פָּצַח בְּנִגּוּן סוֹעֵר, אוּלָם לְמוֹרַת רוּחוֹ אַף אֶחָד לֹא הִצְטָרֵף אֵלָיו, אוּלָם בַּהַקָּפָה הַשְּׁנִיָּה וְעוֹד יוֹתֵר בַּהַקָּפָה הַשְּׁלִישִׁית הִצְטָרְפוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים וְרָקְדוּ בַּלַּהַט. כְּשֶׁרָאָה רַב הִקְהִילָה שֶׁעֲשָׂרוֹת מִן הַמִּתְפַּלְּלִים מִצְטָרְפִים לָרִקּוּדִים, בָּעֲרָה חֲמָתוֹ כִּי לֹא יָכֹל לִסְבֹּל אֶת זֶה, וְצָוַח: הַפְסִיקוּ לִרְקֹד, זֶהוּ בִּזָּיוֹן לַתּוֹרָה!… אוּלָם הַדַּיָּן נִסָּה לְהַרְגִּיעוֹ: אִם עַמֵּי הָאָרֶץ רוֹקְדִים אֵין זֶה בִּזָּיוֹן לַתּוֹרָה.

וְכָךְ הִתְחַלְּקוּ מִתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת לִשְׁנַיִם, הַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁהָיוּ מְלֵאֵי שִׂמְחָה וְשָׁרוּ וְרָקְדוּ לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּלְעֻמָּתָם הַלַּמְדָנִים שֶׁהִבִּיטוּ בָּהֶם בִּתְמִיהָה: לְשִׂמְחָה, מָה זוֹ עוֹשָׂה?… וּמִתּוֹךְ גַּאֲוָה גְּלוּיָה לֹא הֵעֵזּוּ לְהִצְטָרֵף לָרוֹקְדִים.

בְּאוֹתוֹ בֵּית כְּנֶסֶת נָכַח עוֹד יְהוּדִי שֶׁהִתְקָרֵב לַחֲסִידוּת, רַבִּי חַיִּים שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ, וּכְשֶׁרָאָה רַבִּי חַיִּים שִׁמְעוֹן אֶת גַּאֲוַת הַלַּמְדָנִים לֹא יָכֹל לַחֲשׁוֹת וְהֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כְּדֵי לְהַעֲמִידָם בִּמְקוֹמָם הָרָאוּי לָהֶם. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהַגַּבַּאי לְהַזְמִין לִכְבוֹד הַהַקָּפָה הַשְּׁבִיעִית אֶת הַלַּמְדָנִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר וּבִמְיֻחָד אֶת הָעֲנָוִים הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם. וְאָכֵן לִקְרַאת הַהַקָּפָה הַשְּׁבִיעִית קָרָא הַגַּבַּאי בְּקוֹל רָם: לִכְבוֹד הַהַקָּפָה הַשְּׁבִיעִית מֻזְמָנִים כָּל הַלַּמְדָנִים הַגְּדוֹלִים וּבִמְיֻחָד הָעֲנָוִים שֶׁבָּהֶם.

הַלַּמְדָנִים לֹא הֻפְתְּעוּ וְלֹא נִפְגְּעוּ מִן הַהַכְרָזָה הַמּוּזָרָה שֶׁל הַגַּבַּאי, וְאֶל הַבָּמָה הֵחֵלּוּ לְהַגִּיעַ בָּזֶה אַחַר זֶה, רַב הַקְּהִלָּה, הַדַּיָּן, עוֹד לַמְדָן וּלְבַסּוֹף רַבִּי נַחוּם הַפָּרוּשׁ.

רַבִּי חַיִּים שִׁמְעוֹן מְזֻעְזָע מֵהַלַּמְדָנִים שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בַּבּוּז שֶׁהוּא חָשׁ כְּלַפֵּיהֶם וּבַלַּעַג שֶׁבִּדְבָרָיו, פָּנָה אֶל רַבִּי נַחוּם הַפָּרוּשׁ וְאָמַר: אַתָּה הָרְבִיעִי בְּדַרְגַּת הָעֲנָוָה לָכֵן הִגַּעְתָּ רְבִיעִי. וּמִיָּד הֱשִׁיבוֹ רַבִּי נַחוּם הַפָּרוּשׁ: מַה פִּתְאוֹם, אֲנִי הֶעָנָו הָרִאשׁוֹן, וְלֹא הִגַּעְתִּי רִאשׁוֹן כִּי לֹא קָרְאוּ בִּשְׁמִי. גַּם הֶעָנָו הַשְּׁלִישִׁי עָנָה שֶׁהוּא עָנָו שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ, וְרַק חֲצוּפִים שֶׁאֵינָם בְּדַרְגַּת עַנְוְתָנוּתוֹ הִקְדִּימוּ אוֹתוֹ, לִדְבָרָיו…

(סיפור של הרבי בשיחת יו"ד שבט ה'תשט"ו, תורת מנחם מעמ' 247)

הֶסְבֵּר עַל הַסִּפּוּר:

מִי בְּיָמֵינוּ יָכוֹל לִקְלֹט אֵיזֶה שִׁנּוּי גָּדוֹל עָשְׂתָה הַחֲסִידוּת בָּעוֹלָם בִּכְלָל וּבְעוֹלַם הַתּוֹרָה בִּפְרָט. הַיּוֹם נִרְאֶה לָנוּ מַצְחִיק שֶׁשִּׂמְחָה וְרִקּוּד וּמְחִיאַת כַּפַּיִם נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינֵי לַמְדָנִים לְבִזְיוֹן הַתּוֹרָה. קָשֶׁה לָנוּ לְהָבִין שֶׁרַבִּים מִלּוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הָיוּ אֲנָשִׁים עֲצוּבִים שֶׁרָאוּ בַּשִּׂמְחָה קַלּוּת דַּעַת. הַחֲסִידוּת הִדְבִּיקָה גַּם אֶת מִתְנַגְּדֶיהָ בָּאֱמוּנָה וּבַיְּדִיעָה שֶׁחַיָּבִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה. וְאָכֵן אָנוּ רוֹאִים שֶׁדַּוְקָא אֲנָשִׁים עֲנָוִים הַקְּשׁוּרִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁ"עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", הֵם אֲנָשִׁים שְׂמֵחִים. אִם כֵּן, יֵשׁ לִלְמֹד מֵהַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים לְהִתְרַחֵק מִכָּבוֹד וְלִרְקֹד וְלִשְׂמֹחַ וְגַם לִמְחֹא כַּפַּיִם בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁל עֲשִׂיַּת מִצְוָה וּבִמְיֻחָד בְּשַׁבָּת וְחַגִּים וּבִפְרָט בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה.

הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עוֹרֵר אוֹתָנוּ לְשִׂמְחָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאָמַר שֶׁהַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בְּמִדַּת הַשִּׂמְחָה, שִׂמְחָה בְּטָהֳרָתָהּ; כִּי הַשִּׂמְחָה פּוֹרֶצֶת אֶת כָּל הַגְּדָרִים וּמְבִיאָהּ גְּאוּלָה לְעוֹלָם. נַסּוּ וְהִוָּכְחוּ!…