תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
יוסף מוקיר שבת
הקראת כתבה
זֶהוּ סִפּוּר עַל אִישׁ עָנִי, שְׁמוֹ יוֹסֵף, שֶׁגָּר בִּכְפָר קָטָן הַרְחֵק מִן הָעִיר. אִישׁ פָּשׁוּט וְצָנוּעַ אַךְ נוֹדַע שְׁמוֹ בָּרַבִּים כְּמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַשַּׁבָּת וּמְכַבֵּד אוֹתָהּ יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר. אָמְנָם הָיָה יוֹסֵף אִישׁ עָנִי, אוּלָם בְּשַׁבָּת הוּא חַי כְּמוֹ מֶלֶךְ. בְּשַׁבָּת הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ הָיוּ לְבוּשִׁים בְּגָדִים נָאִים וְאוֹכְלִים מַעֲדַנִּים כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ. עַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ "יוֹסֵף מוֹקִיר שַׁבָּת".
וְאֵיךְ הִצְלִיחַ יוֹסֵף, שֶׁגָּר בִּצְרִיף קָטָן וְעָבַד קָשֶׁה לְמִחְיָתוֹ וְהִתְפַּרְנֵס בְּדֹחַק, לִחְיוֹת בְּשַׁבָּת כְּמוֹ מֶלֶךְ?…
כָּל הַשָּׁבוּעַ הִסְתַּפְּקוּ יוֹסֵף וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּאֹכֶל דַּל. כָּךְ שֶׁאֶת רֹב מַשְׂכֻּרְתּוֹ חָסַךְ יוֹסֵף כְּדֵי לִקְנוֹת צָרְכֵי שַׁבָּת בְּשֶׁפַע וּמִן הַמֻּבְחָר. בְּשַׁבָּת גַּם הָיָה מַכְנִיס אוֹרְחִים וּבְבֵיתוֹ הָיְתָה אֲוִירָה שְׂמֵחָה כַּאֲשֶׁר שֻׁלְחָנוֹ מָלֵא כָּל טוּב.
*
בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף גָּר גּוֹי רַע לֵב עָשִׁיר מְאוֹד, וּכְגֹדֶל עָשְׁרוֹ כֵּן גֹּדֶל קַמְצָנוּתוֹ. מֵעוֹלָם לֹא תָּרַם כֶּסֶף לְאִישׁ, וְאִם עֲנִיִּים דָּפְקוּ עַל דַּלְתּוֹ הָיָה מְגָרֵשׁ אוֹתָם בְּכַעַס. רֹב הַזְּמַן הָיָה נוֹהֵג לְהִסְתַּגֵּר בְּבֵיתוֹ הַמְּפֹאָר וּמְטַכֵּס עֵצָה אֵיךְ לְהַרְוִיחַ עוֹד כֶּסֶף וּלְהַגְדִּיל אֶת רְכוּשׁוֹ, וְהָעִקָּר דָּאַג שֶׁכַּסְפּוֹ לֹא יִתְבַּזְבֵּז.
לַיְלָה אֶחָד חָלַם עָשִׁיר זֶה חֲלוֹם מוּזָר וּמַפְחִיד שֶׁבּוֹ אָמְרוּ לוֹ, שֶׁכָּל כַּסְפּוֹ וּרְכוּשׁוֹ יַעֲבֹר לְ"יוֹסֵף מוֹקִיר שַׁבַּת". הֶעָשִׁיר הִתְעוֹרֵר בְּבֶהָלָה מֵחֲלוֹמוֹ, הִשְׁכִּים קוּם וְהִזְדָּרֵז לִקְרֹא לַחֲכָמִים וּלְסַפֵּר לָהֶם אֶת חֲלוֹמוֹ. הַחֲכָמִים הִצִּיעוּ לוֹ לִמְכֹּר אֶת כָּל הוֹנוֹ וְלִקְנוֹת בִּמְקוֹם זֶה אֶבֶן יְקָרָה עַל מְנַת שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹר עָלֶיהָ. שָׂמַח הֶעָשִׁיר עַל עֲצַת הַחֲכָמִים וְהֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵיהֶם. הוּא מָכַר אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ, וְקָנָה תְּמוּרַת זֶה אֶבֶן יְקָרָה מְאוֹד. וְעַל מְנַת לִשְׁמֹר עָלֶיהָ הֵיטֵב, הִכְנִיס אוֹתָהּ בְּתוֹךְ כִּיס פְּנִימִי קָטָן שֶׁתָּפַר לְכוֹבָעוֹ, וּלְכָל מָקוֹם שֶׁהָלַךְ חָבַשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ עִם הָאֶבֶן הַיְּקָרָה הַחֲבוּיָה בּוֹ, וְכָךְ רָוַח לוֹ, כִּי חָשַׁב שֶׁהָאֶבֶן הַטּוֹבָה נִמְצֵאת בַּמָּקוֹם הַבָּטוּחַ בְּיוֹתֵר.
*
יוֹם אֶחָד טִיֵּל הֶעָשִׁיר לַהֲנָאָתוֹ עַל גֶּשֶׁר מֵעַל לַנָּהָר, כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב וּבָטוּחַ שֶׁחֲלוֹמוֹ לֹא יִתְגַּשֵּׁם לְעוֹלָם. מִי יוּכַל לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם מַחֲבוֹא בָּטוּחַ שֶׁכָּזֶה? חָשַׁב בְּלִבּוֹ. עוֹד הוּא מְהַרְהֵר וּלְפֶתַע נָשְׁבָה רוּחַ סְעָרָה שֶׁהֵעִיפָה אֶת כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ יָשָׁר לַנָּהָר שֶׁמִּתַּחַת לַגֶּשֶׁר.
הֶעָשִׁיר קָרָא לְעֶזְרָה, זָעַק וְצָרַח, אוּלָם אִישׁ לֹא שָׁמַע אֶת זַעֲקָתוֹ. הַכּוֹבַע שֶׁנָּפַל לַנָּהָר הִשְׁתַּלְשֵׁל לְאַט לְאַט עַד לְקַרְקָעִית הַנָּהָר. חָלְפוּ כַּמָּה יָמִים וְהַכּוֹבַע הִתְפּוֹרֵר בַּמַּיִם, הָאֶבֶן הַיְּקָרָה נִתְּקָה מִן הַכּוֹבַע וְהֵחֵלָּה לְטַיֵּל בַּנָּהָר הָלוֹךְ וָשׁוֹב, עַד שֶׁהִתְקָרְבָה לְדָג גָּדוֹל מְאוֹד, שֶׁבָּלַע אוֹתָהּ.
*
כָּךְ הִמְשִׁיכוּ הַמַּיִם לִזְרֹם בַּנָּהָר, וְדָגִים בַּנָּהָר פָּרִים וְרָבִים, וְדַיָּגִים בָּאִים יוֹם יוֹם לָצוּד דָּגִים מִן הַנָּהָר עַל מְנַת לְמָכְרָם בַּשּׁוּק, וְהָאֶבֶן עֲדַיִן מְטַיֶּלֶת בִּמְעִי הַדָּג הַגָּדוֹל…
יוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד כַּאֲשֶׁר הַדַּיָּגִים דָּגוּ דָּגִים כְּדַרְכָּם, מַה הִתְפַּלְּאוּ לִמְצֹא בְּתוֹךְ שְׁלַל הַדָּגִים דָּג אֶחָד גָּדוֹל בִּמְיֻחָד. הֵם לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם מֵרֹב שִׂמְחָה. הֵם קִוּוּ לִמְצֹא אִישׁ עָשִׁיר שֶׁיִּקְנֶה אֶת הַדָּג הַזֶּה וְיַכְפִּילוּ אֶת פַּרְנָסָתָם. הֵם מִהֲרוּ לַשּׁוּק לִמְכֹּר אֶת הַדָּג. אוּלָם בִּגְלַל הַשָּׁעָה הַמְּאֻחֶרֶת לֹא מָצְאוּ קוֹנִים, פֹּה וָשָׁם מָצְאוּ הַדַּיָּגִים עוֹבֵר אֹרַח שֶׁאָמְנָם הִתְפַּעֵל מִגֹּדֶל הַדָּג, אוּלָם לֹא עָלְתָה בְּלִבּוֹ לִקְנוֹת דָּג יָקָר כָּל כָּךְ.
עֶרֶב שַׁבָּת, יְהוּדִים מִזְדָּרְזִים בַּהֲכָנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְקַבָּלַת פְּנֵי שַׁבַּת הַמַּלְכָּה, וְהַדַּיָּגִים עֲדַיִן מְנַסִּים לִמְכֹּר אֶת הַדָּג וְאֵין קוֹנֶה. פִּתְאוֹם צָץ רַעְיוֹן בְּדַעְתּוֹ שֶׁל אַחַד הַמּוֹכְרִים בַּשּׁוּק לְהַצִּיעַ לַדַּיָּגִים לִמְכֹּר אֶת הַדָּג לְ"יוֹסֵף מוֹקִיר שַׁבַּת", הָאִישׁ שֶׁמּוּכָן לְשַׁלֵּם בְּיָד רְחָבָה עַל כָּל מַאֲכָל טוֹב לִכְבוֹד שַׁבָּת.
מִהֲרוּ הַדַּיָּגִים לְהַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וּמַה שָּׂמַח יוֹסֵף בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַדָּג הַגָּדוֹל. לְלֹא שׁוּם הִסּוּס מִהֵר לִקְנוֹת אֶת הַדָּג וּבְשִׂמְחָה שִׁלֵּם עֲבוּרוֹ בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשִּׁבַּח אֶת הַדַּיָּגִים עַל שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ דָּג גָּדוֹל וְנָאֶה לִכְבוֹד שַׁבָּת.
מִפְּאַת הַשָּׁעָה הַמְּאֻחֶרֶת הִזְדָּרֵז יוֹסֵף לְהָכִין אֶת הַדָּג לְבִשּׁוּל. בְּעוֹדוֹ מְנַקֶּה אֶת הַדָּג בְּשִׂמְחָה, גִּלָּה בְּתוֹכוֹ דָּבָר נוֹצֵץ… וּמַה הִתְפַּלֵּא לִרְאוֹת אֶבֶן יְקָרָה בְּבִטְנוֹ שֶׁל הַדָּג… אָכֵן אֶבֶן יְקָרָה מִכָּל יָקָר!… שָׂמַח יוֹסֵף שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל הָאוֹצָר הַגָּדוֹל שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקוֹ, הִנִּיחַ אֶת הָאֶבֶן הַיְּקָרָה לְמִשְׁמֶרֶת, וְגָמַר לְבַשֵּׁל אֶת הַדָּג לִכְבוֹד שַׁבָּת.
לְאַחַר הַשַּׁבָּת מָכַר יוֹסֵף אֶת הָאֶבֶן הַיְּקָרָה, וְהָפַךְ לְעָשִׁיר גָּדוֹל. יוֹסֵף שֶׁהָיָה מְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת מִתּוֹךְ עֹנִי, זָכָה לְכַבֵּד שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה מִתּוֹךְ עֹשֶׁר רַב. אָכֵן הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה.
מַה לּוֹמְדִים מִסִּפּוּר זֶה?
מִסִּפּוּר זֶה אָנוּ לוֹמְדִים, כַּמָּה חָשׁוּב לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת וְכַמָּה חָשׁוּב לְכַבֵּד אוֹתָהּ.
הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבַּת שְׁמָהּ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְנָה לְיִשְׂרָאֵל, לְךָ וְהוֹדִיעָם (שבת י' ע"ב).
אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לְמַתָּנָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ שֶׁשּׁוּם עַם בָּעוֹלָם לֹא זָכָה בָּהּ.
הַשַּׁבָּת הִיא קֹדֶשׁ לְהַשֵּׁם, וְכָל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּאִלּוּ שָׁמַר אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּסִפּוּר זֶה הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה, וַעַד כְּדֵי כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהֻבְטַחְנוּ, שֶׁאִם אָנוּ מְשַׁמְּרִים שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן אָנוּ נִגְאָלִים.
פרסום תגובה חדשה