חב"ד » לומדים תניא » תניא קדישא וכוחו האלוקי

פרק יז – התוועדות חסידית ומינוי משפיעים

הקראת כתבה
יום חמישי ח׳ אייר ה׳תשע״ד
ההתוועדות ברבים בכלל, ובשבת או במוצאי שבת בפרט, היא אחת היסודות בדרכי החסידים והחסידות, ופתח ומבוא למצוה היסודית דאהבת ישראל. רובא דרובא, הנה בכל התוועדות הרי ראשי המדברים תובעים מאת המסובים שייטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו עיתים ללמוד דא״ח ושישמרו הקביעות, ואשר הלימוד יהיה על מנת ללמוד ולקיים..
מאת הרב משה ניסילעוויטש
צבעוני
תוכן העניינים
 
 

ההתוועדות – היא אחת היסודות בדרכי החסידים והחסידות

 

ההתוועדות ברבים בכלל, ובשבת או במוצאי שבת בפרט, היא אחת היסודות בדרכי החסידים והחסידות, ופתח ומבוא למצוה היסודית דאהבת ישראל.
רובא דרובא, הנה בכל התוועדות הרי ראשי המדברים תובעים מאת המסובים שייטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו עיתים ללמוד דא״ח ושישמרו הקביעות, ואשר הלימוד יהיה על מנת ללמוד ולקיים..
אמנם הוכחה זו בעת ההתוועדות, היא רק על דברים וענינים שאין בהם משום הלבנת פנים ולא כלום, כמו שהיה מאז ומקדם, אשר איש את רעהו הוכיחו באהבה ובחיבה גדולה.
 
(״היום יום״ כ״ד תשרי)
 
 

גדולה שימושה יותר מלימודה ע״י התוועדות חסידית

 

לימוד התורה ושימושה הנה לא זו בלבד אשר כחדא אינון – ומי כמונו בדורנו זה יודע ורואה במוחש, את גודל המחסור המוסרי באלו שעסקו רק בלימודה ולא בשימושה של תורה, ואפילו אלו שיודעים את גופא של תורה ומחבבים ומוקירים אותה ומאמינים בני מאמינים בקדושתה, הנה הוא אצלם כגוף בלא נשמה, להיות שלא זו בלבד שהלימוד והשימוש כחדא אינון, אלא מפורש אמרו שלפעמים גדולה שימושה יותר מלימודה, והטעם הוא מפני ששימושה של תורה זו היא קיומה.
ואמיתית שימושה של תורה הוא התוועדות חסידותי, א חסידישער פארבריינגען – כי בהתוועדות זו, כשהיא כמו שנהגו זקני החסידים בכל דור, הנה מספרים סיפורי צדיקים וסיפורי חסידים עם המוסר השכל שבהם ומבארים ומסבירים מה שצריכים להתלמד מהם, ומתעוררים בהתעוררות המתאמת לפי תוכן הסיפורים ובמדה ידועה באה אל הפועל בסור מרע ועשה טוב.
שימושה של תורה היא מקור מים חיים בחיי הנשמות, אף גם בהיותם מלובשים בבגדי שכל האנושי וברתיחת לב בשר.
 
(כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, אגרות קודש חלק ו׳ ע׳ עה-עח)
 
 

מה טובו אהלי ההתוועדות בבתי החסידים

 

כבר נתבאר בארוכה בכמה זמנים שונים, גודל ענין התוועדות חסידים והברכה הגדולה שיש בזה, שמביאה תועלת רב בחיות פנימי בלימוד התורה ובקיום המצוות, ומלטשת את המדות טובות, שיבריקו באור זורח אשר רבים ילכו והלכו לאורם בגשם וברוח.
מה טובו אהלי ההתוועדות בבתי החסידים, ומה רב האושר הנצחי שההורים מביאים על ראשי בניהם ובני ביתם, בפתחם בתיהם לרווחה לועידת חסידים.
אותם דברי חכמים נשיאי ישראל הנחזרים בועידת החסידים, אותם הסיפורים ואותם המנגינות והריקודים מושכי הלב, נכנסים בעומק לב ומוח ילידי ביתם, לעודדם ולחזקם בקיום התורה והמצוות וקנין המדות טובות.
 
(כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, אגרות קודש חלק ד׳ ע׳ רלד)
 
 

ההתעסקות אחרי ההתוועדות שתהיה צמיחה כדבעי

 

רושם מההתוועדות וכיוצא בו, הרי זה בגדר חרישה ולכל היותר זריעה,
וכמה מלאכות, ומלאכות חשובות, צריכות לבוא לאחרי כן, בכדי שתהי׳ הצמיחה ועשיית פירות כפי הדרוש.
ואדרבה, כיון שהצליחה החרישה והזריעה, שבזה הרי השקיעו כוחות וראו גם סייעתא דשמיא, מובן שגדולה פי כמה אחריות כל אלו הצריכים להתעסק לאחרי זה בכל המלאכות הדרושות, בכדי שתהי׳ צמיחה כדבעי ועד לקצירה ולקיטת פרות.
 
(כ״ק אדמו״ר מה״מ, אגרות קודש חלק טז ע׳ שה)
 
 

למנות משפיעים ומשפיעות בכל מקום

 

ידוע מאמר רבותינו נשיאינו, שי״ט כסלו הוא ראש השנה לתורת החסידות ולדרכי החסידות. ולכן צריכים לעשות ביום זה ענין מיוחד בנוגע לחסידות, ובפרט בימינו אלו שמתקרבים לקיום בשלימות של פתגם אדמוה״ז בעל הגאולה והשמחה, שחסידות היא בשביל כל יהודי ובשביל כל היהודים, וזה אכן יהיה אצל כל יהודי ואצל כל היהודים.
והכוונה היא לתקנה שהיתה מאז ומקדם, ובפרט בדורות האחרונים עד לאדמו״ר נ״ע (לפני שנהיה בלבול העולם וכו׳), שבכל מקום שנמצאים אנ״ש או חסידים, או יהודים שצריכים לקוות שבקרוב ממש הם ילמדו את תורת חסידות חב״ד ופירושיה, – יהיה יהודי שיקח על עצמו את התפקיד של משפיע.. שתפקידו להשפיע ולהפיץ את תורת החסידות, ולהראות דרך בעבודת ה׳. ושהמשפיע יהיה איש כזה שאפשר לגלות לו נגעי לבבו וכו׳ וכו׳, יחד עם שאר כל התפקידים שצריכים להיות למשפיע.
ובפרט שהולכים עם ״כח המשלח״, שהם רבותינו נשיאינו, החל מבעל הגאולה והשמחה, וממלאי מקומם, ועד לנשיא דורנו כ״ק מו״ח אדמו״ר.
 
(כ״ק אדמו״ר מה״מ, שיחת כ״ף כסלו תשל״ז סעיף מ״ט-נו״ן)
 
 

המשפיעים והמשפיעות יהיו חדורים באהבת ישראל

 
מכיוון שיסוד כל התורה כולה הוא ״ואהבת לרעך כמוך״, כפי שאומר אדמוה״ז בפרק ל״ב בתניא – ובפרט גם שכדי שההשפעה תהיה ביתר שאת וביתר עוז, היא צריכה להיות חדורה באהבת ישראל – מובן מכך, שהמשפיעים והמשפיעות צריכים להיות חדורים ביתר שאת וביתר עוז בידיעה ובהכרה בענין אהבת ישראל. לכן ידפיסו בלי נדר את קונטרס ״אהבת ישראל״ בהוצאה מיוחדת עבור משפיעים ומשפיעות, שהם ילמדו את הענינים שבקונטרס באופן של אליבא דנפשי׳, וזה בוודאי יפעל בפעולתם כמשפיעים לאנשים ולבנים, וכמשפיעות לנשים ובנות. וזכות הרבים מסייעתם, לפעול בכל זה בהצלחה רבה ומופלגה.
 
(כ״ק אדמו״ר מה״מ, ״לקוטי שיחות״ חלק י״ז עמ׳ 493-498)
 
 

משפיעים ומשפיעות גם בקטנים וקטנות

 

בנדבת המשכן השתתפו לא רק אנשים ונשים, כי אם גם טף, כפי שכתוב באבות דר׳ נתן, ומזה מובן שהענין של משפיעים ומשפיעות הוא לא רק בנוגע לגדולים אלא גם בנוגע לקטנים וקטנות.
וכדאי, שגם מבין הילדים עצמם יהיו משפיעים ומשפיעות, שישפיעו על בני גילם והקטנים מהם – להוסיף בלימוד התורה (וכולל בלימוד של 12 הפסוקים ומאמרי רז״ל) וגם בקיום המצוות השייכות להם, ועל דרך זה יוציאו בלי נדר ג״כ קונטרס של פסוקים מאמרים ופתגמים בנוגע לאהבת ישראל השייכים גם לילדים, כל אחד ואחת לפי השגתו, ושיהיה ״והשיב לב אבות על בנים״, כפי שרש״י מפרש: ״על ידי בנים״. וכאמור לעיל שהילדים יפעלו גם על המבוגרים.
 
(כ״ק אדמו״ר מה״מ, ״לקוטי שיחות״ חלק י״ז עמ׳ 493-498)
 
 

כוחה של התוועדות חסידית

 

בנוסף לענין האחדות, שיש בעצם קיומה של כל התוועדות, הנה ידוע סיפורו של הרבי מוהריי״צ נ״ע אודות הפתגם של רבינו הזקן: ש״בכוחה של התוועדות חסידית לפעול יותר מפעולתו של מלאך מיכאל״. שהוא מצד גודל השמחה והנחת רוח שיש לאבינו שבשמים, מהנהגת בניו באהבה ואחווה שלום ורעות וכו׳.
 
(כ״ק אדמו״ר מה״מ, ספר השיחות תשמ״ח ח״א ע׳ 229)
 
 

ההכרח בהתוועדות רעים כמו לימוד דא״ח ועבודת התפלה

 

בשנת תרס״א קבלה התוועדות החסידים ״דער חסידישער פארבריינגען״, את צורתה האמיתית, כי חוץ מזה שעצם ענין ההתוועדות נתקבל בכי טוב, ונקבע בסדר העבודה של עדת החסידים, אשר כמו שחסידים צריכים ללמוד דא״ח (=דברי אלוקים חיים) וצריכים להתעסק בעבודת התפלה כן צריכים חסידים להתוועד בהתוועדות רעים, הנה חוץ מזה קבלה ההתוועדות צורה מסויימת, היינו סדר ההתוועדות וסוגי השיחות בשעת ההתוועדות.
 
(מכתב כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, קונטרס ומעין ע׳ 5) 
 

פרסום תגובה חדשה

test email