לקראת חג השבועות תרי"ז התקבצו ובאו לליובאוויטש למעלה ממאה ועשרים רבנים, ביניהם מגדולי ומזקני החסידים כמו הגאונים המפורסמים רבי יצחק אייזיק מהומיל, רבי יצחק אייזיק מוויטבסק, ורבי הלל מפאריטש, בנוסף לעשרות רבות של גבירים ידועי שם ובעלי בתים נכבדים שבאו לעשות את החג במחיצת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

כדרכם של חסידים, בשעה שנפגשו קיימו התוועדות גדולה שנערכה בגן שליד הבתים בהם גרו הרבי ה"צמח צדק" עם בניו ונכדיו ובני משפחותיהם.

זקני החסידים שהיו מראשי המדברים חזרו על מאמרי החסידות אותם דרש הרבי בחג ועל דברי התורה שהשמיע כדרכו בקודש בסעודת היום השני של חג השבועות.

מאמרי החסידות שהשמיע הרבי באותו החג, היו עמוקים ונשגבים ומלבד גדולי 'המשכילים' לא עמדו השומעים על פשרם, מלבד מאמר אחד אותו הבינו כל הנוכחים, גם הפשוטים שביניהם לרבות העגלונים שהסיעו את החסידים לליובאוויטש.

מאמר זה החל הרבי בהתבסס על המאמר "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע", ובו דובר אודות כוח מסירות הנפש והעמידה האיתנה של כל יהודי בנוגע לקיום תורה ומצוות. את הדברים עיטר הרבי בכמה מאמרי חז"ל ותיאר בהרחבה את נחת הרוח שיש לקדוש ברוך הוא מאיש פשוט שמקיים מצווה בלהט של יראת שמים.

גם בהתוועדות זו חזר הדבר ונשנה, בשעה שחזרו גדולי החסידים על מאמרי החסידות העמוקים, לא השיגו פשוטי העם מאומה. אך לעומת זה, בשעה שחזרו על המאמר "בשעה שהקדימו" צהבו גם פניהם של העגלונים הפשוטים משמחה.

משנסתיימה החזרה על המאמר, קמו כל החסידים הפשוטים ויצאו בריקוד נלהב כשעל שפתותיהם נישא הניגון "ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו". מרגע לרגע גברה השמחה, קצב הריקוד נעשה מהיר יותר וקולם נשמע בגאון ובעוז.

הריקוד מלא החיים, ההתלהבות והשמחה של פשוטי חסידים אלו, העונג והשביעות רצון שזרחה מפניהם השזופים והצרובים, פעלו רושם עז על גדולי החסידים שעמדו בצד והביטו נכחם.

"מה אתה אומר על ה'ונתן לנו תורת אמת' של נחום העגלון? פנה רבי יצחק אייזיק מהומיל לרבי הלל מפאריטש – "אפילו דודי הגאון רבי זמל סטוצקר לא אמר מעולם "ונתן לנו תורת אמת" עם חדווה כזו!…"

"ומה דעתכם – השיב רבי הלל – על הרוממות של ה"וחיי עולם נטע בתוכנו" של שלומק'ה הרצען ושלום הסנדלר? אפילו לרוטשילד אין רוממות כזו מחיי העולם העשירים שלו!"…

החזיר לו רבי יצחק אייזיק ואמר:

"ריקוד זה עם ה"ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו" יביא את פשוטי עם אלו אל המקומות הכי יפים והטובים ביותר. כשיבוא המלך המשיח ויחיו המתים, יעמדו האבות הקדושים, השבטים, משה ואהרן, הנביאים, התנאים והאמוראים יחד עם גאוני וצדיקי כל הדורות, וכולם ישתעשעו דווקא עם פשוטי עם אלו, שאותיות התורה הם אצלם "תורת אמת", מבלי שידעו אף את פירוש תיבותיהן, וריקוד חסידי לאחר דבר תורה חדור ביראת שמים הוא אצלם "חיי עולם".

עם פה מפיק מרגליות כשלו, וכשרונו הנדיר בתיאור, תיאר רבי יצחק אייזיק את התקופה של ביאת המשיח ותחיית המתים, כיצד יהודים פשוטים אלו, בעלי מסירות נפש, יזכו להערכה ולהערצה מכל אבות העולם.

"הריקוד הראשון – אמר רבי יצחק אייזיק – ירקוד משה רבינו עמהם כי עליהם עומדת התורה הקדושה ולא על הגאונים מחדשי חידושים. והריקוד האמיתי ירקוד דוד המלך עם מגידי תהילים פשוטים אלו…"

(על פי אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו')