השופט הקטן במשפט הגדול

הקראת כתבה
יום ראשון י׳ סיון ה׳תשע״ד
הָלְכוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין אֶל הַשּׁוֹפֵט. חָקַר הַשּׁוֹפֵט אֶת בַּעֲלֵי הַדִּין, וּמֵאֵין עֵדִים גַּם הַשּׁוֹפֵט לֹא הִצְלִיחַ לִפְסֹק מִי צוֹדֵק וּמֵי אָשֵׁם. בֵּינְתַיִם הָפַךְ סִפּוּר הַבַּשָּׂם וְהַשַּׁמָּן לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּכָל הָעִיר פְּרָג. כַּאֲשֶׁר הַדֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, אֵלּוּ אוֹמְרִים: הַשַּׁמָּן צוֹדֵק, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: הַבַּשָּׂם צוֹדֵק.
עיניים

 

בָּעִיר פְּרָג הָיוּ שְׁנֵי סוֹחֲרִים. אֶחָד שַׁמָּן – מוֹכֵר שְׁמָנִים, וְשֵׁנִי בַּשָּׂם – מוֹכֵר בְּשָׂמִים, וְהָיוּ חֲנֻיּוֹתֵיהֶם צְמוּדוֹת זוֹ לָזוֹ, כַּאֲשֶׁר קִיר דַּק מַפְרִיד בֵּינֵיהֶן.

רָאָה הַבַּשָּׂם שֶׁעִסְקֵי הַשַּׁמָּן פּוֹרְחִים, וְחָמַד אֶת כַּסְפּוֹ הָרַב.

 

יוֹם אֶחָד עָלָה רַעְיוֹן שִׂטְנִי בְּמוֹחוֹ לָבוֹא לַחֲנוּתוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה לַחְפֹּר פֶּתַח בַּקִּיר הַמַּבְדִּיל בֵּין חֲנוּתוֹ לְבֵין חֲנוּת הַשַּׁמָּן, לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ הַפֶּתַח וְלִשְׁדֹּד אֶת כַּסְפּוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּן. וְכֵן עָשָׂה. בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה קָדַח חֹר בְּקִיר חֲנוּתוֹ, נִכְנַס לַחֲנוּת חֲבֵרוֹ הַשַּׁמָּן וְגָנַב אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף שֶׁהָיוּ בַּקֻּפָּה שֶׁלּוֹ, חָזַר לַחֲנוּתוֹ דֶּרֶךְ הַחֹר שֶׁבַּקִּיר, סָגַר אֶת הַחֹר, תִּקֵּן אֶת הַקִּיר, וְהֵשִׁיבוּ לְמַצָּבוֹ הַקּוֹדֵם, וְחָשַׁב שֶׁמֵּעַתָּה אִישׁ לֹא יוּכַל לַחְשֹׁד בּוֹ.

 

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר חָזַר הַשַּׁמָּן לַחֲנוּתוֹ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, נִגַּשׁ לַקֻּפָּה כְּהֶרְגֵּלוֹ, אוּלָם, אוֹי וַאֲבוֹי, הַכֶּסֶף אֵינֶנּוּ!… יָדַע הַשַּׁמָּן שָׁרַק הַבַּשָּׂם יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא מַחְבִּיא אֶת קֻפָּתוֹ, וְהֵבִין מִיָּד שֶׁיַּד הַבַּשָּׂם בַּדָּבָר, וְכִי רַק הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת הַגַּנָּב. הוּא מִהֵר לָצֵאת מֵחֲנוּתוֹ וְנִכְנַס יָשָׁר לַחֲנוּת הַבַּשָּׂם וְהֵחֵל לִצְעֹק עָלָיו: גַּנָּב, מַדּוּעַ גָּנַבְתָּ אֶת כַּסְפִּי?

 

עָנָה הַבַּשָּׂם: שַׁקְרָן, אֲנִי לֹא גָּנַבְתִּי, מַדּוּעַ אַתָּה מַאֲשִׁים אוֹתִי?…

 

הֵחֵלּוּ הַשְּׁנַיִם מְרִיבִים בֵּינֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר הָאֶחָד צוֹעֵק: גַּנָּב, הַחְזֵר לִי אֶת הַכֶּסֶף. וְהַשֵּׁנִי עוֹנֶה לוֹ: לֹא גָּנַבְתִּי, זוֹהִי עֲלִילַת שָׁוְא.

 

לְמִשְׁמַע הַצְּעָקוֹת הֵחֵלּוּ אֲנָשִׁים לְהִתְקַהֵל סְבִיב בַּעֲלֵי הָרִיב. אִישׁ לֹא יָדַע מִי מֵהֶם צוֹדֵק.

 

הָלְכוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין אֶל הַשּׁוֹפֵט. חָקַר הַשּׁוֹפֵט אֶת בַּעֲלֵי הַדִּין, וּמֵאֵין עֵדִים גַּם הַשּׁוֹפֵט לֹא הִצְלִיחַ לִפְסֹק מִי צוֹדֵק וּמֵי אָשֵׁם. בֵּינְתַיִם הָפַךְ סִפּוּר הַבַּשָּׂם וְהַשַּׁמָּן לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּכָל הָעִיר פְּרָג. כַּאֲשֶׁר הַדֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, אֵלּוּ אוֹמְרִים: הַשַּׁמָּן צוֹדֵק, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: הַבַּשָּׂם צוֹדֵק.  

 

*

 

יוֹם אֶחָד יָצָא הַמֶּלֶךְ לְטִיּוּל בִּרְחוֹבוֹת פְּרָג, כַּאֲשֶׁר הוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּהוּ, וּלְפֶתַע נִזְדַּמְּנָה לוֹ קְבוּצַת יְלָדִים שֶׁשִּׂחֲקוּ אֶת הַצָּגַת הַשַּׁמָּן וְהַבַּשָּׂם, כַּאֲשֶׁר הֵם מְנַסִּים לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט צֶדֶק. הִתְעַנְיֵן הַמֶּלֶךְ בְּמִשְׁפַּט הַיְּלָדִים, עָמַד מִן הַצַּד תַּחַת אַחַד הָעֵצִים, הִבִּיט בַּמַּחֲזֶה וְהֶאֱזִין בִּשְׁקִיקָה לְחָכְמַת הַיְּלָדִים. בִּמְיֻחָד הֶאֱזִין לְחָכְמַת הַשּׁוֹפֵט, שֶׁהָיָה הַשַּׂחְקָן הָרָאשִׁי בַּהַצָּגָה, וְאוֹתוֹ בָּחֲרוּ הַיְּלָדִים לְשׁוֹפֵט.

 

הַשּׁוֹפֵט נָתַן קֹדֶם כָּל אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר לְבַעֲלֵי הַדִּין.

 

פָּתַח הַשַּׁמָּן וְאָמַר: כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי בַּבֹּקֶר לָעֲבוֹדָה וּפָתַחְתִּי אֶת הַקֻּפָּה כְּהֶרְגֵּלִי, חָשְׁכוּ עֵינַי כַּאֲשֶׁר מָצָאתִי אֶת הַקֻּפָּה רֵיקָה. מִיָּד יָדַעְתִּי שֶׁכַּסְפִּי נִגְנָב עַל יְדֵי שְׁכֵנִי הַבַּשָּׂם. שֶׁהֲרֵי רַק הוּא יוֹדֵעַ הֵיכָן נִמְצֵאת הַקֻּפָּה שֶׁלִּי.

 

הִמְשִׁיךְ הַבַּשָּׂם וְאָמַר: אֵינֶנִּי גַּנָּב, חַס וְשָׁלוֹם. כֶּסֶף זֶה שֶׁנִּמְצָא בְּיָדִי הוּא שְׂכַר עֲבוֹדָתִי וִיגִיעַ כַּפַּי.

 

יְהוּדָה הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר הִרְהֵר רֶגַע אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ מֵהַבַּשָּׂם לְהָבִיא לוֹ אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף שֶׁבְּיָדוֹ. מִיָּד אַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו כְּלִי מָלֵא מַיִם רוֹתְחִים, עָשׂוּ הַשַּׁמָּשִׁים הַקְּטַנִּים כְּדִבְרֵי הַשּׁוֹפֵט.

 

הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה סַקְרָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִרְאוֹת, מַה יַּעֲשֶׂה הַיֶּלֶד בַּמַּיִם הָרוֹתְחִים הִתְקָרֵב בַּלָּאט. וּמַה הוּא רוֹאֶה?… הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר זָרַק אֶת כָּל הַמַּטְבְּעוֹת לְתוֹךְ הַמַּיִם הַחַמִּים… וְהִנֵּה צָף שֶׁמֶן בַּמַּיִם…

 

הִסְבִּיר הַשּׁוֹפֵט: מַטְבְּעוֹת אֵלֶּה שַׁיָּכִים לַשַּׁמָּן, אִלּוּ הָיוּ שַׁיָּכִים לַבַּשָּׂם, הַמַּיִם הָיוּ נִשְׁאָרִים נְקִיִּים. וְלֹא הָיָה צָף בָּהֶם הַשֶּׁמֶן.

 

הַמֶּלֶךְ שֶׁהִתְפַּעֵל מְאֹד מֵחָכְמַת הַיֶּלֶד נִגַּשׁ אֵלָיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת, חִבֵּק אוֹתוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל לֶחְיוֹ.

 

וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הִזְדָּרֵז הַמֶּלֶךְ לָשׁוּב לְאַרְמוֹנוֹ, וְהוֹצִיא כְּרוּז בּוֹ הוֹדִיעַ לְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר, שֶׁהֵם מֻזְמָנִים לְמִשְׁפָּט הַשַּׁמָּן וְהַבַּשָּׂם, וְשֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ עוֹמֵד לַעֲרֹךְ אוֹתוֹ.

 

בְּהַגִּיעַ מוֹעֵד הַמִּשְׁפָּט נָהֲרוּ כֻּלָּם אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט שֶׁבּוֹ צִפּוּ לְמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ.

 

וְאָכֵן בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁבַּמִּשְׂחָק הִכְנִיס הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לְמַיִם רוֹתְחִים, גַּם כָּאן הִכְנִיס הַמֶּלֶךְ אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף לְמַיִם רוֹתְחִים, וְכַאֲשֶׁר צָף הַשֶּׁמֶן בַּמַּיִם, נוֹכְחוּ כֻּלָּם לָדַעַת, שֶׁהַכֶּסֶף שַׁיָּךְ לַשַּׁמָּן, וְהַבַּשָּׂם הוּא הַגַּנָּב. מֵרֹב שִׂמְחָה וְהִתְרַגְּשׁוּת מֵהַמִּשְׁפָּט הַצּוֹדֵק וּמֵחָכְמַת הַמֶּלֶךְ הֵרִיעַ כָּל הָעָם בְּקוֹל רָם: יְחִי מַלְכֵּנוּ הֶחָכָם!

 

אוּלָם הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה אִישׁ יָשָׁר וְדוֹבֵר אֱמֶת קָם מִכִּסְּאוֹ וְהִכְרִיז: לֹא לִי מַגִּיעוֹת הַתְּרוּעוֹת, כִּי אִם לַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי שֶׁשְּׁמוֹ יְהוּדָה, אוֹתוֹ חָנַן הַשֵּׁם בְּחָכְמָה וּבִינָה, וְהוּא שָׁפַט מִשְׁפַּט צֶדֶק זֶה וּמִמֶּנּוּ לָמַדְתִּי.

 

וְאָכֵן בּוּצִין בּוּצִין מִקִּטְפֵיהּ יְדִיעַ. יְהוּדָה גָּדַל וְנוֹדַע שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל כְּצַדִּיק גָּדוֹל הוּא הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָג שֶׁעָזַר רַבּוֹת לְאֶחָיו הַיְּהוּדִים.

פרסום תגובה חדשה

test email