א. וסת הגוף משמעו, שיש הרגשה גופנית בזמן סמוך לקבלת הוסת או עם הוסת, ואם חזרה לה עוד פעם הרגשה זו חוששת שמא תראה וסת ואסורה לשמש עד סוף העונה שבה פסקו הרגשות הגוף וכן צריכה לבדוק עצמה.

ואם אצלה נגמר הוסת אחר שנגמרו ההרגשות, הרי כשיחזרו ההרגשות – אסורה רק עד שיגמרו ההרגשות, וכשחלפו ההרגשות – מותרת מיד גם באותה העונה, אחרי שבדקה עצמה ומצאה שהיא טהורה[1].

ב. הרגשות אלו הן רק אם הן זמן קצר סמוך לוסת, אבל אם יש הרגשה מספר ימים לפני הוסת – אינה קובעת וסת על ידי זה. אך אם יודעת שאחר כמה ימים של הרגשות מגיע הוסת – עליה לחשוש לזמן שצפוי הוסת להגיע ומ״מ תשאל רב[2].

ג. וסת הגוף מתחלק בכללות לשני סוגים: יש וסת הגוף, שהגוף כביכול מרגיש בהתקרב הוסת, ועל כן יש חום בגוף או הרגשת כאבים או הרגשת כובד (כגון הרבה פיהוקים) וכדומה, ובדרך כלל אינה רגילה בהרגשות אלו אלא ביום סמוך לוסת[3].

ד. ויש וסת הגוף שע״י סיבה חיצונית, והיא הנקראת וסת שע״י אונס, כגון וסת המגיע לאחר מאמץ גופני כסחיבת משאות כבדים, או ע״י התעמלות מסויימת, בדיקה רפואית פנימית שאחריה מגיע וסת וכיו״ב[4].

ה. וסת הגוף שלעיל הלכה ג, יכול להיות גם וסת קבוע וכן חוששים לו בפעם אחת, אבל אינו נקבע אלא לאחר שראתה באופן זה שלש פעמים ואז מבטל את שאר החששות, כגון וסת החודש וכיו״ב. ובשאלה מעשית ראוי להתייעץ עם רב.

אבל וסת שע״י אונס אינו יכול ליהפך לוסת קבוע ולבטל שאר החששות, ולכן תחשוש גם לכל החששות כגון עונה בינונית, יום החודש ווסת ההפלגה וכן תחשוש אם יהיה לה שוב אותו אונס שהיה לה, כגון קפיצות וכיו״ב, אלא שכל עוד לא קבעה וסת ע״י אונס חוששת רק אם תקפוץ באותו יום בחודש או באותה הפלגה. אבל אם קבעה בשלש פעמים שרואה ע״י קפיצות וכיו״ב – תחשוש לכל פעם שתקפוץ.

[וכן אשה שראתה בטיסה במטוס דינה כוסת הקפיצות ואינה צריכה לחשוש אם תטוס פעם נוספת אא״כ תיסע באותו יום בחודש או באותו יום בהפלגה אבל אם ראתה שלש פעמים בטיסות, תחשוש בטיסה הבאה וכל זמן שתטוס. וכבר הובאו הדברים לעיל, והוא הדין אם ראתה מחמת בדיקה רפואית (ראה לעיל פרק א הערה 4][5].

ו. יש גם וסת המורכב בימים, דהיינו שאם עושה פעולה מסויימת ביום מסוים בחודש אז היא מקבלת וסת ואילו בשאר ימים אם תעשה כך אינה מקבלת. ואם רואה באופן קבוע ביום מסויים כשעושה פעולה מסויימת – ה״ז נעשה וסת קבוע המורכב מיום המסוים עם הפעולה המסויימת, ואז הדין הוא שחוששת רק באותו יום בחודש אם תעשה אז את הפעילות הנ״ל [וראוי לשאול רב][6].

ז. וכן אם יש לה וסת הגוף, יש בזה גם כן אפשרות לקבוע ביום מסוים, דהיינו שאם מרגישה הרגשות הגוף הנ״ל ביום מסוים רואה וסת, אבל כשמרגישה בימים אחרים אינה רואה וסת ולכן תחשוש רק ביום הקבוע. וכן יש חשש וסת קבוע אם הרגישה ביום מסוים ורק למחרתו קיבלה וסת. וכן יש לברר אם אכן זהו וסת הגוף גמור וקבוע, שמבטל את שאר החששות. ולכן, אשה שרגילה במיחוש או בהרגשה מיוחדת קודם לוסת, ראוי שתתייעץ עם רב[7].

ח. אשה הרגילה לראות וסת מתוך ראיית כתמים טהורים [בין שהיו טהורים מצד שהיו על דבר שאינו מקבל טומאה ובין מצד שצבעם טהור], עליה להתייעץ עם רב.

וכן אם ראתה אחר אכילת מאכל מסוים או אחר אכילת מינים שונים של דברים חריפים, גם אם ראתה פעם אחת חוששת אם תאכל שוב מאכל כזה.

ואם קבעה לראות וסת ע״י אכילת כמה מיני מאכלים חריפים – חוששת לכל מאכל חריף שתאכל ותשאל רב [אם יש לה קביעות, שיש מחלוקת האם יש בזה דין קביעות לבטל חששות שאר הימים][8].

נספח לפרק ו

1. יש שכתבו שוסת הגוף הוא רק עד יממה מאז ההרגשה הגופנית והובאו דבריהם בנטעי גבריאל הלכות נדה פצ״ח הי״ג וכ״כ בספר חוט שני.