פרשת חוקת לילדים – פרה אדומה

הקראת כתבה
יום שני כ״ו סיון ה׳תשע״ד
מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה קְשׁוּרָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. עַל פִּי מִצְוָה זוֹ שׂוֹרְפִים פָּרָה אֲדֻמָּה, וּמוֹהֲלִים אֶת אֶפְרָהּ בְּמֵי מַעְיָן חַיִּים, וְאַחַר כָּךְ מֵהָאֵפֶר הַמָּהוּל בַּמַּיִם מַזִּים עַל טְמֵא מֵת כְּדֵי לְטַהֵר אוֹתוֹ. בְּמִצְוָה זוֹ טָמוּן סוֹד גָּדוֹל שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לֹא יָדַע.
מאת שולמית שמידע
להבות

 

מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה קְשׁוּרָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.

עַל פִּי מִצְוָה זוֹ שׂוֹרְפִים פָּרָה אֲדֻמָּה, וּמוֹהֲלִים אֶת אֶפְרָהּ בְּמֵי מַעְיָן חַיִּים,

וְאַחַר כָּךְ מֵהָאֵפֶר הַמָּהוּל בַּמַּיִם מַזִּים עַל טְמֵא מֵת כְּדֵי לְטַהֵר אוֹתוֹ.

בְּמִצְוָה זוֹ טָמוּן סוֹד גָּדוֹל שֶׁאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לֹא יָדַע.

 

וּמְעַנְיֵן, שֶׁאַף שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה מְטַהֶרֶת אֶת הַטְּמֵאִים, מִי שֶׁעוֹסֵק בָּהּ נִטְמָא.

מָשָׁל, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמִי שֶׁעוֹסֵק בְּנִקָּיוֹן שֶׁמִּתְלַכְלֵךְ.

 

מִכָּאן שֶׁכַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹצִים לְקָרֵב מִישֶׁהוּ לְתוֹרָה וּמִצְווֹת,

אוּלַי אָנוּ עֲשׂוּיִים לְהִפָּגַע, לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים לֹא נְעִימִים וְכַדּוֹמֶה.

אוּלָם אָסוּר לָנוּ לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה שֶׁל קֵרוּב רַק מִפַּחַד שֶׁמָּא נִתְלַכְלֵךְ.

עָלֵינוּ לְסַיֵּעַ לַחוֹטְאִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה,

אַף אִם לְשֵׁם כָּךְ אָנוּ מְוַתְּרִים עַל מַחֲנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ וְיוֹצְאִים אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

וּכְמוֹ הַכֹּהֵן שֶׁמְּוַתֵּר עַל הַטָּהֳרָה שֶׁל עַצְמוֹ רַק כְּדֵי לְטַהֵר טְמֵאִים,

כָּךְ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מְסִירוּת נֶפֶשׁ רַק כְּדֵי לְקָרֵב אֶת אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל.

וְנָבִין שֶׁאִם נִפָּגַע זֶה רַק לְפִי שָׁעָה

דֻּגְמַת הַכֹּהֵן הַמְּטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים שֶׁנִּטְמָא רַק לִזְמַן קָצָר – עַד הָעֶרֶב.

 

מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה נִקְרֵאת חֻקַּת הַתּוֹרָה,

לְלַמְּדֵנוּ שֶׁכְּמוֹ שֶׁמִּצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה אָנוּ מְקַיְּמִים בְּקַבָּלַת עֹל,

כִּי הִיא מֵחֻקֵּי הַתּוֹרָה שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים אֶת טַעֲמָם;

כָּךְ יֵשׁ לְקַיֵּם אֶת כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה בְּקַבָּלַת עֹל,

אַף אִם טַעֲמָם מוּבָן לָנוּ.

 

וְעוֹד עִנְיָן חָשׁוּב יֵשׁ בְּמִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁקָּשׁוּר בְּכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה

הוּא עִנְיַן הַ"רָצוֹא וָשׁוֹב".

מִצַּד אֶחָד אָנוּ שׂוֹרְפִים אֶת הַפָּרָה וְהָאֵשׁ עוֹלָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה – רָצוֹא,

וּמִצַּד שֵׁנִי אָנוּ נוֹתְנִים מַיִם חַיִּים אֶל כְּלִי מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה – שׁוֹב.

וְאָכֵן כָּל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת הִיא תְּנוּעָה מַתְמֶדֶת שֶׁל "רָצוֹא" וָ"שׁוֹב".

הַנְּשָׁמָה מוֹשֶׁכֶת לְמַעְלָה וְרוֹצָה לְהִדָּבֵק בְּהַשֵּׁם,

וְהַגּוּף מוֹשֵׁךְ לְמַטָּה וְרוֹצֶה לַחְזֹר לָעוֹלָם הַזֶּה.

וּשְׁתֵּי הַתְּנוּעוֹת הָאֵלֶּה הֶכְרֵחִיּוֹת!

אָסוּר לָנוּ לְהִשָּׁאֵר לְמַעְלָה…

אָנוּ עוֹלִים לְמַעְלָה רַק כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים,

וְהַמַּטָּרָה הִיא לְהוֹרִיד אוֹתָם כָּאן לָעוֹלָם הַזֶּה.

עַד שֶׁכָּל הָעוֹלָם יִתְמַלֵּא אוֹר אֱלֹקִי וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם.

 

בְּקָרוֹב נִזְכֶּה לַפָּרָה הָעֲשִׂירִית שֶׁאָז נְקַיֵּם מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת,

וְאַחֲרֵי זֶה יִתְבַּטֵּל עִנְיַן הַמִּיתָה וְנִזְכֶּה לְחַיִּים נִצְחִיִּים נְשָׁמוֹת בְּגוּפִים לְלֹא הֶפְסֵק בֵּינְתַיִם.

אָז רַק נַעֲלֶה מִמַּדְרֵגָה לַמַּדְרֵגָה וּמֵחַיִל אֶל חַיִל,

עַד שֶׁנַּגִּיעַ לְמָקוֹם נִפְלָא בְּיוֹתֵר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת עוֹד

וְזֶה יִהְיֶה מִיָּד מַמָּשׁ.

פרסום תגובה חדשה

test email