רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, הַיָּדוּעַ בְּכִנּוּיוֹ הָ"אֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ", הִתְאָרֵחַ פַּעַם אַחַת בְּבֵית יְדִידִים, שֶׁהָיוּ מְצֻיָּנִים בְּמִדַּת הַחֶסֶד בִּכְלָל וּבְהַכְנָסַת אוֹרְחִים בִּפְרָט. עַתָּה לְאַחַר שֶׁזָּכוּ לְאָרֵחַ אָדָם חָשׁוּב וּמְכֻבָּד כָּל כָּךְ שָׂמְחוּ מְאוֹד, וְכַמּוּבָן עָשׂוּ כְּכָל שֶׁיָּכְלוּ לְזַכּוֹתוֹ בְּאֵרוּחַ מְכֻבָּד וְהַרְגָּשָׁה בֵּיתִית חֲמִימָה.

לְאַחַר הָאֵרוּחַ הַנִּפְלָא שֶׁעָרְכוּ לוֹ בִּקֵּשׁ הָ"אֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ, כַּאֲשֶׁר אֵין הוּא חוֹשֵׂךְ מִפִּיו מִלִּים מְלֵאֵי תּוֹדָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב עַל הָאֵרוּחַ הַנִּפְלָא. וְלֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ אֶלָּא שֶׁקֹּדֶם צֵאתוֹ מִבֵּיתָם שָׁאַל אוֹתָם, כֵּיצַד יוּכַל לִגְמֹל לָהֶם עַל כָּל הַטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעוּ עָלָיו.

עָנוּ הַמְּאָרְחִים: בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אָנוּ שְׂבֵעֵי רָצוֹן מִכָּל הַטּוֹב שֶׁהִשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַק מִשְׁאָלָה אַחַת יֵשׁ לָנוּ. אָנוּ נְשׂוּאִים שָׁנִים מִסְפָּר וַעֲדַיִן לֹא זָכִינוּ בְּזֶרַע חַיָּא בַּר קַיָּמָא.

הִתְבּוֹנֵן הָ"אֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁאֵלָתָם שָׁקַע בַּהִרְהוּרִים וּלְאַחַר מִכֵּן אָמַר לָהֶם: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת כָּל בְּרִיּוֹתָיו וְחָס עַל כָּל בְּרִיָּה. נִרְאֶה שֶׁעֲבַרְתֶּם פַּעַם עַל אִסּוּר "צַעַר־בַּעֲלֵי־חַיִּים", לָכֵן מָנַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכֶּם פְּרִי בֶּטֶן. עֲלֵיכֶם לְתַקֵּן אֶת הַפְּגָם כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּילָדִים.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְפַּלְּאוּ הַמְּאָרְחִים… הֲיִתָּכֵן?… הֲרֵי הֵם אֲנָשִׁים עֲדִינִים וּמְלֵאֵי חֶמְלָה הַשּׁוֹמְרִים מִצְווֹת בַּהַקְפָּדָה. וְכִי מָתַי פָּגְעוּ בְּבַעֲלֵי חַיִּים? אֲפִלּוּ בְּיַתּוּשׁ לֹא הֵעֵזּוּ לִפְגֹּעַ מֵעוֹלָם!

הָ"אֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ הֵבִין לְהִשְׁתּוֹמְמוּתָם שֶׁל אֲנָשִׁים יְקָרִים בַּעֲלֵי חֶסֶד וְאַנְשֵׁי חֶמְלָה כָּאֵלֶּה. וְאָז הִסְבִּיר לָהֶם שֶׁחָטְאוּ בְּלִי לְהִתְכַּוֵּן.

בַּעֲלִיַּת הַבַּיִת שֶׁלָּכֶם, אָמַר לָהֶם, הָיָה פַּעַם לוּל תַּרְנְגוֹלוֹת וּפַרְגִּיּוֹת. בְּפֶתַח הַלּוּל עָמַד סֻלָּם, דַּרְכּוֹ יָרְדוּ הַפַּרְגִּיּוֹת עַל מְנַת לִשְׁתּוֹת מַיִם. אוּלָם יוֹם אֶחָד הֵסִירָה הָאִשָּׁה אֶת הַסֻּלָּם מִמְּקוֹמוֹ, וְשׁוּב לֹא יָכְלוּ הַפַּרְגִּיּוֹת לָרֶדֶת עַל מְנַת לְרַוּוֹת צִמְאוֹנָן, דָּבָר שֶׁגָּרַם לָהֶן צַעַר רַב.

נִזְכְּרָה הָאִשָּׁה בְּסִפּוּר הַפַּרְגִּיּוֹת וְהַסֻּלָּם וְהִצְטַעֲרָה מְאוֹד עַל שֶׁבִּגְלָלָהּ סָבְלוּ הַפַּרְגִּיּוֹת, וַהֲרֵי הִיא מֵעוֹלָם לֹא נִתְכַּוְּנָה לִפְגֹּעַ בָּהֶן וּלְצַעֲרָן, אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁנִּצְטַעֲרוּ הַפַּרְגִּיּוֹת בִּגְלָלָהּ וְהִתְעוֹרְרוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמֵי שָׁמַיִם, הִיא קִבְּלָה אֶת עָנְשָׁהּ וְאַף הִיא נִצְטַעֲרָה בִּהְיוֹתָהּ עֲקָרָה.

לְמִשְׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ הִתְחָרְטָה הָאִשָּׁה עַל מַעֲשֶׂיהָ וּבִקְּשָׁה מֵהָ"אֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ לַעֲשׂוֹת לָהּ תִּקּוּן עַל חֶטְאָהּ.

רָאָה הָ"אֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אֶת צַעֲרָהּ עַל מַה שֶּׁגָּרְמָה לַפַּרְגִּיּוֹת, וְאֶת הַחֲרָטָה עַל מַעֲשֶׂיהָ, וְנָתַן לָהּ הוֹרָאוֹת מְדֻיָּקוֹת אֵיךְ לְתַקֵּן אֶת מַעֲשֶׂיהָ.

וְהִנֵּה לֹא עָבְרוּ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים עַד שֶׁנִּפְקְדָה הָאִשָּׁה בִּפְרִי בֶּטֶן וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָּכְתָה לְגַדֵּל הַרְבֵּה יְלָדִים שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים נַעֲשׂוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְהִיא זָכְתָה מֵהֶם לְרֹב נַחַת.

.