פרשת שמות לילדים – משמעות שם הפרשה “שמות”

הקראת כתבה
יום שני ט״ו טבת ה׳תשע״ה
פָּרָשַׁת שְׁמוֹת פּוֹתַחַת אֶת הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל חֲמֵשֶׁת חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה עַל שֵׁם תְּחִלָּתוֹ: “וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה”. שֵׁם הַסֵּפֶר מְבַטֵּא אֶת תֹּכֶן הַסֵּפֶר בִּכְלָלוּתוֹ.
מאת שולמית שמידע
רץ צבי

שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת פּוֹתַחַת אֶת הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל חֲמֵשֶׁת חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה

עַל שֵׁם תְּחִלָּתוֹ: “וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה”.

שֵׁם הַסֵּפֶר מְבַטֵּא אֶת תֹּכֶן הַסֵּפֶר בִּכְלָלוּתוֹ.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: לָמָּה מוֹנָה הַתּוֹרָה אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּפְרָטִיּוּת?

וַהֲלֹא כְּבָר מָנְתָה אוֹתָם בְּקִצּוּר בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ,

(וְעוֹד קֹדֶם לָכֵן בְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא וּבְפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח)?

אֵין זֹאת אֶלָּא כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל שְׁנוֹת גָּלוּתָם לֹא שִׁנּוּ שְׁמָם.

עַם יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים לַכּוֹכָבִים

עַם יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים לַכּוֹכָבִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: “לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא”.

לָכֵן הַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי…

זֶהוּ יִחוּדָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הַשְּׁקוּלִים כְּנֶגֶד צְבָא הַשָּׁמַיִם,

וְלֹא סְתָם צְבָא הַשָּׁמַיִם אֶלָּא דַּוְקָא הַכּוֹכָבִים הַקַּיָּמִים לָעַד,

(שֶׁלֹּא כַּשֶׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר “וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה״).

וּכְפִי שֶׁמּוֹנֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַכּוֹכָבִים וּלְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא,

כָּךְ גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ.

וְכַאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁמוֹת,

הֵם נַעֲשִׂים לְדָבָר חָשׁוּב שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל לְעוֹלָם וּבָזֶה כּוֹחָם,

שֶׁהֲרֵי הֵם צַדִּיקִים הַדּוֹמִים לְבוֹרְאָם.

שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה אֶת הָעוֹלָם

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ קָדוֹשׁ וּמֻבְדָּל וְלַנִּבְרָאִים אֵין כָּל עֵרֶךְ וְיַחַס אֵלָיו.

מִי שֶׁמְּחַיֶּה וּמְהַוֶּה אֶת הָעוֹלָם הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וּשְׁמוֹ הוּא זִיו וְהֶאָרָה מִמֶּנּוּ בִּלְבַד.

וּכְמוֹ שֵׁם הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר לְמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ,

וְכָל עִנְיָנוֹ וְתַכְלִיתוֹ הוּא שֶׁהַזּוּלַת יוּכַל לִיצֹר עִמּוֹ קֶשֶׁר.

נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ

וּמְיֻחָדוֹת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּכָךְ שֶׁהֵן חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ,

וּלְפִיכָךְ קְשׁוּרוֹת בְּקֶשֶׁר חָזָק וְאַמִּיץ עִם עַצְמוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

עַל כֵּן כְּשֵׁם שֶׁאֵין שׁוּם עֵרֶךְ וְיַחַס בֵּין הַבּוֹרֵא לַנִּבְרָאִים,

כָּךְ גַּם לְכָל הָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים אֵין עֵרֶךְ לְעַם יִשְׂרָאֵל,

וְאֵין שׁוּם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא יָרְדוּ לַגָּלוּת

עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים הַדּוֹמִים לְבוֹרְאָם.

רַק הֶאָרָה מִנִּשְׁמָתָם נִמְשֶׁכֶת בַּגּוּף,

כִּי אֶת עֶצֶם הַנְּשָׁמָה אֵין הַגּוּף יָכוֹל לִקְלֹט.

כְּשֵׁם שֶׁמֵהַבּוֹרֵא נִמְשֶׁכֶת רַק הֶאָרָה בָּעוֹלָם וְלֹא מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ,

וְכַאֲשֶׁר הַפָּסוּק אוֹמֵר:

“וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה”,

הוּא רוֹמֵז שֶׁרַק הַ״שֵּׁמוֹת״, רַק הֶאָרָה מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ מִצְרַיְמָה,

רַק הַשֵּׁמוֹת יָרְדוּ לַגָּלוּת וּלְהַגְבָּלוֹת הָעוֹלָם! רַק הַהֶאָרָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה!

אוּלָם עֶצֶם הַנְשָׁמָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לָבוֹא בַּגָּלוּת.

וְאָכֵן נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא יָרְדוּ לַגָּלוּת מֵעוֹלָם, כִּי לֹא שַׁיָּךְ אֶצְלָן גָּלוּת כְּלָל,

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֶאָרַת הַנְּשָׁמָה מְקַבֶּלֶת כֹּחַ מֵעֶצֶם הַנְשָׁמָה,

שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מֵהַגָּלוּת וּמֵהֶסְתֵּר הַפָּנִים,

וּלְהִשָּׁאֵר בִּשְׁלֵמוּת גַּם כְּשֶׁהִיא יוֹרֶדֶת לַגָּלוּת מַטָּה מַטָּה.

יְרִידַת הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם צֹרֶךְ עֲלִיָּה

אִם כֵּן עֶצֶם הַנְּשָׁמָה הַנַּעֲלֵית שֶׁאֵינָהּ יוֹרֶדֶת לַגּוּף,

נוֹתֶנֶת כֹּחַ בְּהֶאָרַת הַנְשָׁמָה.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעֲבוֹדַת הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה הַיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה בַּגּוּף,

גּוֹרֶמֶת עֲלִיָּה בְּעֶצֶם הַנְשָׁמָה.

וְאָכֵן תַּכְלִית יְרִידַת הֶאָרַת הַנְשָׁמָה לָעוֹלָם הִיא בִּשְׁבִיל הָעֲלִיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מִיְּרִידָה זוֹ,

עֲלִיָּה לֹא רַק בְּעַצְמָהּ, אֶלָּא גַּם בְּעֶצֶם הַנְּשָׁמָה כְּפִי שֶׁהִיא לְמַעְלָה.

מִכָּאן שֶׁהַשֵּׁם, הוּא הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה, יָכוֹל לְהָבִיא עֲלִיָּה גַּם בְּעֶצֶם הַנְשָׁמָה,

כִּי הַשֵּׁם אַף שֶׁהוּא הֶאָרָה בִּלְבַד נוֹגֵעַ בַּעֶצֶם.

וְהָרְאָיָה, כַּאֲשֶׁר קוֹרְאִים לָאָדָם בִּשְׁמוֹ, הוּא נִפְנָה לְקוֹרְאָיו בְּכָל עַצְמוּתוֹ.

וְיָדוּעַ, שֶׁכַּאֲשֶׁר רוֹצִים לְעוֹרֵר אָדָם מֵעִלָּפוֹן חָזָק,

לוֹחֲשִׁים בְּאָזְנָיו אֶת שְׁמוֹ (הוּא הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא בּוֹ עַל פִּי תּוֹרָה),

מְעוֹרְרִים בּוֹ אֶת עֶצֶם הַנֶּפֶשׁ, וְהוּא שָׁב לַחַיִּים.

הַהוֹרָאָה מִכָּל זֶה

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ מִסְתַּתֵּר וְנֶעֱלָם בָּעוֹלָם בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית,

וּבְעוֹלָמֵנוּ מְאִירָה רַק הֶאָרָה מֵאֱלֹקוּת,

אוּלָם אֵין לְהִתְפַּעֵל מִזֶּה.

יֵשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה לְנַחַת רוּחַ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וּלְהִתְעַסֵּק בְּתֹקֶף בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת.

וּמִכֵּיוָן שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ סוּג עֲבוֹדָה מִשֶּׁלּוֹ,

כִּי לְכָל אָדָם תֹּאַר מְיֻחָד וְשֵׁם מְיֻחָד,

הָרוֹמֵז עַל דֶּרֶךְ הָעֲבוֹדָה הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ

בְּבֵרוּר גּוּפוֹ, נַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית וְחֶלְקוֹ בָּעוֹלָם,

לָכֵן מַדְגִּישָׁה הַתּוֹרָה אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי…

עַל כֵּן עָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם לֹא יָרְדוּ לַגָּלוּת,

וְשׁוּם הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר לֹא שַׁיָּךְ גַּבֵּיהֶן,

לְהֶפֶךְ, הַנְּשָׁמָה נוֹתֶנֶת כֹּחַ לָאָדָם לְמַטָּה שֶׁלֹּא יִתְפַּעֵל מֵהַגָּלוּת,

וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה פְּרָטִית גְּדוֹלָה וְנַעֲלֵית מְאֹד,

שֶׁתָּבִיא לְעִלּוּי בְּהֶאָרַת נִשְׁמָתוֹ וּלְעִלּוּי בְּעֶצֶם נִשְׁמָתוֹ,

עַד לְגִלּוּי הַשְּׁכִינָה בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה מִיָּד מַמָּשׁ.

(עַל פִּי שִׂיחַת הָרַבִּי שַׁבָּת פָּרָשַׁת שְׁמוֹת ה’תשי״ט)

פרסום תגובה חדשה

test email