רַבִּי יַעֲקֹב מַכְנִיס אוֹרְחִים גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם

סִפּוּרֵנוּ זֶה עוֹסֵק בִּיהוּדִי אֶחָד וּשְׁמוֹ רַבִּי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָיָה מַכְנִיס אוֹרְחִים גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם, טוֹב-עַיִן וּבַעַל לֵב רַחְמָן. עַל אַף שֶׁפַּרְנָסָתוֹ לֹא הָיְתָה בְּשֶׁפַע, הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל דִּכְפִין, בֵּין עֲנִיִּים, בֵּין עֲשִׁירִים וּבֵין עוֹבְרֵי-אֹרַח שֶׁנִּזְקְקוּ לְקוֹרַת-גַּג וּמִטָּה חַמָּה. כֹּה חֲשׁוּבָה הָיְתָה בְּעֵינָיו מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, שֶׁלְּעִתִּים אַף חָלַק מִפִּתּוֹ לַאֲחֵרִים וְצִמְצֵם מִמְּזוֹנָם וּמֵרַוְחָתָם שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ-שֶׁלּוֹ. הַכֹּל יְדָעוֹ שֶׁאֵצֶל רַבִּי יַעֲקֹב תָּמִיד נִתָּן לְקַבֵּל אֲרוּחָה חַמָּה, מִטָּה מֻצַּעַת, כָּתֵף תּוֹמֶכֶת וְאַף צֵידָה לַדֶּרֶךְ.

בִּרְכָתוֹ שֶׁל רַבִּי תַּנְחוּם

בְּאַחַד הַיָּמִים בָּא לְבַקְּרוֹ רַבּוֹ, הָרַב רַבִּי תַּנְחוּם, שֶׁשְּׁמוֹ הָלַךְ לְפָנָיו כְּצַדִּיק קָדוֹשׁ וּמֻפְלָג. בִּרְאוּת רַבִּי תַּנְחוּם עַד כַּמָּה מָסוּר רַבִּי יַעֲקֹב אֶל מִצְוַת הַכְנָסַת הָאוֹרְחִים, חָשׁ שְׂבִיעוּת-רָצוֹן רַבָּה, אַךְ זוֹ מְהוּלָה הָיְתָה בְּצַעַר, עֵקֶב אֲשֶׁר יָדַע כִּי פַּרְנָסָתוֹ דַּלָּה הִיא. הֱיוֹת שֶׁכָּךְ, קֹדֶם שֶׁבָּא לַעֲזֹב, בֵּרֵךְ הַצַּדִּיק, שֶׁמֵּעַתָּה וְאֵילָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעְתִּיר עַל רַבִּי יַעֲקֹב הַצְלָחָה רַבָּה בְּפַרְנָסָתוֹ, וּבִזְכוּת זֶה יוּכַל לַעֲסֹק בַּהַרְוָחָה וּבְנַחַת בִּמְלֶאכֶת-הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים.

לֹא עָבַר זְמַן רַב, וּבִרְכָתוֹ שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק הִכְּתָה שָׁרָשִׁים וְהִצְמִיחָה פֵּרוֹת נָאִים. בְּדֶרֶךְ פִּלְאִית הָלְכוּ עֲסָקָיו שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב וְהִתְעַצְּמוּ וּמִדֵּי יוֹם הִגִּיעוּ אֶל בֵּית מִסְחָרוֹ, שֶׁהָיָה לְפָנִים צָנוּעַ וְדַל, עוֹד וָעוֹד הַזְמָנוֹת מִסּוֹחֲרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִכִּירוּהוּ. שִׁמְעוֹ יָצָא לְמֶרְחַקִּים וַאֲנָשִׁים מִכָּל קְצוֹת תֵּבֵל הֵחֵלּוּ מְחַזְּרִים אַחַר סְחוֹרוֹתָיו. רַבִּי יַעֲקֹב שָׁקַע עַד צַוָּאר בַּעֲבוֹדָתוֹ. בְּכָל בֹּקֶר הִשְׁכִּים קוּם, הִתְפַּלֵּל בִּמְהִירוּת-הַבָּזָק, רָץ אֶל בֵּית מִסְחָרוֹ וְנָשָׂא וְנָתַן אֶל מוּל הַלָּקוֹחוֹת שֶׁצָּבְאוּ עַל הַדְּלָתוֹת. כֹּה טָרוּד הָיָה עַד שֶׁלֹּא הִבְחִין כִּי שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ וּכְלָל לֹא זָכַר לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה. גַּם תְּפִלּוֹת הַשַּׁחֲרִית שֶׁלּוֹ, שֶׁבַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֲמָרָן בְּבֵיתוֹ וְלֹא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, נַעֲשׂוּ חֲטוּפוֹת וּנְבוּבוֹת, וּבְהַגִּיעַ זְמַן עַרְבִית, הָיְתָה חוֹטֶפֶת אוֹתוֹ עֲיֵפוּת רַבָּה עַד כְּדֵי שֶׁחֲלָקִים מִן הַתְּפִלָּה כְּלָל לֹא הִצְלִיחַ לְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו. לְעִתִּים אַף קָרָה שֶׁבְּתֹם הַתְּפִלָּה נֶאֱלַץ הַגַּבַּאי לִמְשֹׁךְ בְּסוּדָרוֹ וּלְעוֹרְרוֹ מִשֵּׁנָה מְתוּקָה שֶׁנָּפְלָה כְּמִשְׁקֹלֶת כְּבֵדָה עַל עַפְעַפָּיו. 

מִיּוֹם לְיוֹם הָלַךְ רַבִּי יַעֲקֹב וְשָׁקַע בַּעֲסָקָיו, וְאַט-אַט זָנַח אֶת מִצְוַת הַכְנָסַת הָאוֹרְחִים שֶׁכֹּה אָהַב. הוּא מָסַר אֶת הַהִתְעַסְּקוּת בְּמִצְוָה זוֹ לִידֵי מְשָׁרְתָיו, וְלֹא יָדַע מָה בֶּאֱמֶת מִתְרַחֵשׁ בְּבֵיתוֹ. אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה הִבְחִינוּ בַּשִּׁנּוּי שֶׁחָל בּוֹ וְהָיוּ מִצְטַעֲרִים בְּלִבָּם וּמְצַקְצְקִים בִּלְשׁוֹנָם עַל אֲשֶׁר קָרָה לְרַבִּי יַעֲקֹב, שֶׁעֲשִׁירוּתוֹ הָרַבָּה הָלְכָה וְאָטְמָה אֶת לִבּוֹ הַטּוֹב וְהַחַם.  

רַבִּי תַּנְחוּם נוֹסֵעַ אֶל רַבִּי יַעֲקֹב לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת

לְאַחַר חֳדָשִׁים אֲחָדִים שָׁלַח הַצַּדִּיק שָׁלִיחַ מְיֻחָד אֶל רַבִּי יַעֲקֹב, כְּדֵי לְהַתְרִימוֹ לְמִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, אוּלָם זֶה חָזַר כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא עִם הַבְּשׂוֹרָה כִּי לֹא הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ כְּלָל אֶל יַעֲדוֹ.  עָשְׁרוֹ הָרַב הָפַךְ אֶת רַבִּי יַעֲקֹב לְאָדָם טָרוּד וְעָסוּק מִבֹּקֶר עַד לַיְלָה, וּמְשָׁרְתָיו הָרַבִּים מְסוֹכְכִים עָלָיו כְּחוֹמָה בְּצוּרָה. בְּשָׁמְעוֹ דְּבָרִים אֵלֶּה, נֶעֱצַב הָרַב אֶל לִבּוֹ, עַל כִּי פֵּרוֹת בְּאוּשִׁים הֶעֶלְתָה בִּרְכָתוֹ. "עָלַי לִנְסֹעַ לְאַלְתַּר אֶל רַבִּי יַעֲקֹב וּלְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת" אָמַר בְּלִבּוֹ, וּבְתוֹךְ זְמַן לֹא רַב יָצָא עִם שַׁמָּשׁוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ. בְּהַגִּיעָם, שָׁלַח אוֹתוֹ הָרַב אֶל רַבִּי יַעֲקֹב, אוּלָם הֶלָה נִתְקַל בָּזֶה אַחַר זֶה בִּמְשָׁרְתִים מְסוּרִים, אֲשֶׁר בְּתוֹאֲנוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת מָנְעוּ אוֹתוֹ מִלָּבוֹא אֶל חֲדָרָיו שֶׁל אֲדוֹנָם. מִשֶּׁנּוֹאַשׁ הַשַּׁמָּשׁ, בִּקֵּשׁ לִמְסֹר הוֹדָעָה לְרַבִּי יַעֲקֹב, כִּי רַבּוֹ, רַבִּי תַּנְחוּם, מַמְתִּין לוֹ בַּכִּרְכָּרָה שֶׁלְּיַד בֵּיתוֹ. בְּהַגִּיעַ הַהוֹדָעָה אֶל רַבִּי יַעֲקֹב, עָזַב מִיָּד אֶת עִסּוּקָיו וְרָץ בְּשִׂמְחָה אֶל הַצַּדִּיק. "הַשָּׁלוֹם לְךָ, רַבִּי תַּנְחוּם?" שָׁאַל בְּחֶרְדַת-קֹדֶשׁ אֶת הַצַּדִּיק וּמִיָּד הִזְמִינוֹ לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ. הַצַּדִּיק נֶעֱתַר לַהַזְמָנָה וְהַשְּׁנַיִם פָּסְעוּ יַחְדָּו אֶל תּוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב. בְּהִכָּנְסָם הִבְחִין הָרַב כִּי הַבַּיִת נִשְׁתַּנָּה לְלֹא הַכֶּר – עַתָּה הָיָה זֶה בַּיִת מְפֹאָר וּמְצוֹדֵד-עַיִן. רָהִיטִים מְיֻחָדִים וְכֵלִים מְפֹאָרִים נָחוּ בְּפִנּוֹת שׁוֹנוֹת בּוֹ, וְהָרִצְפָּה הָיְתָה מְצֻפָּה בִּשְׁטִיחִים עֲשׂוּיִים בְּטוּב-טַעַם. הוּא הִבִּיט אָנֶה וְאָנָה, אוּלָם אִישׁ לֹא הָיָה שָׁם, בְּוַדַּאי לֹא אוֹתָם אֶבְיוֹנִים וּקְשֵׁי-יוֹם שֶׁבָּהֶם פָּגַשׁ בְּבִקּוּרוֹ הַקּוֹדֵם.  

הוּא הִבִּיט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים

רַבִּי תַּנְחוּם הִרְצִין אֶת פָּנָיו וְהִסְתּוֹבֵב קִמְעָה בַּחֶדֶר. הוּא הִבִּיט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים, וּפָנָה בִּשְׁאֵלָה אֶל רַבִּי יַעֲקֹב: "הַיּוֹדֵעַ אַתָּה מִיהוּ אָדָם זֶה?". רַבִּי יַעֲקֹב צִמְצֵם עֵינָיו וְהֵשִׁיב "זֶהוּ הַחַלְבָּן, שליימל'ה, הַמִּתְרוֹצֵץ עַל הַדְּלָתוֹת מִבֹּקֶר עַד לַיְלָה וּבְקֹשִׁי מוֹצִיא אֶת לַחֲמוֹ".  הָרַב הִצְבִּיעַ עַל אִשָּׁה שֶׁגָּרְרָה אַחֲרֶיהָ עֶגְלַת-שׁוּק מְרֻפֶּטֶת: "וְאִשָּׁה זוֹ – מִי הִיא?"  מִיָּד זִהָה אוֹתָהּ רַבִּי יַעֲקֹב: "זוֹהִי הַגְּבֶרֶת רִבְקָה, שֶׁבַּעֲלָהּ נָסַע אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם לְהָבִיא פַּרְנָסָה, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא שָׁב. שִׁבְעָה יְלָדִים לָהּ וּבְקֹשִׁי מַצְלִיחָה הִיא לְהַאֲכִילָם. בַּעֲרֹב הַיּוֹם מְשׁוֹטֶטֶת הִיא בַּחוּצוֹת הַשּׁוּק שֶׁמָּא יִמְכְּרוּ לָהּ חֶנְוָנִים טוֹבֵי-לֵב פֵּרוֹת וִירָקוֹת בִּמְחִירֵי הַקֶּרֶן".  הָרַב לִטֵּף אֶת זְקָנוֹ וְשָׁאַל בַּשְּׁלִישִׁית: "וְאָדָם זֶה, הַמַּכִּיר אַתָּה אוֹתוֹ?"  רַבִּי יַעֲקֹב הִתְפַּלֵּא בְּלִבּוֹ עַל שְׁאֵלוֹת אֵלּוּ, אַךְ בְּכָל זֹאת הֵשִׁיב: "זֶהוּ מוישל'ה הַחַיָּט. כַּמָּה כָּחֲשָׁה קוֹמָתוֹ, כִּמְעַט וְלֹא הִכַּרְתִּיו. הַפַּרְנָסָה קָשָׁה עָלָיו תָּמִיד וְהוּא עָנִי מָרוּד".

הוּא עָצַר אֶל מוּל רְאִי גָּדוֹל מִמֶּנּוּ הִשְׁתַּקְּפָה בָּבוּאָתוֹ

רַבִּי תַּנְחוּם פָּנָה מִן הַחַלּוֹן וְהִסְתּוֹבֵב קִמְעָה בַּחֶדֶר. לְבַסּוֹף עָצַר אֶל מוּל רְאִי גָּדוֹל שֶׁעָמַד בְּקֶרֶן זָוִית. "וּמִיהוּ אָדָם זֶה?" שָׁאַל. מִן הָרְאִי הִשְׁתַּקְּפָה בָּבוּאָתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב: "הֲרֵי אֲנִי הוּא זֶה, הַלֹּא תֵּדַע?". הָרַב הוֹסִיף וְשָׁאַל: "וּמִמָּה עָשׂוּי רְאִי זֶה?"  "מִזְּכוּכִית, כַּמּוּבָן" הֵשִׁיב בַּשֵּׁנִית רַבִּי יַעֲקֹב.  "וְשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן?"  "אַף הִיא מִזְּכוּכִית", חָזַר וְהֵשִׁיב לוֹ רַבִּי יַעֲקֹב. עַתָּה הֵישִׁיר הָרַב מַבָּט אֶל תַּלְמִידוֹ וְשָׁאַל: "הֲכֵיצַד זֶה שֶׁדֶּרֶךְ הַזְּכוּכִית הַהִיא רָאִינוּ אֲנָשִׁים שׁוֹנִים, וְאִלּוּ דֶּרֶךְ זְכוּכִית זוֹ רוֹאִים אָנוּ רַק אוֹתְךָ?  הֲלֹא שְׁתֵּיהֶן זְכוּכִיּוֹת!" 

בִּגְלַל צִפּוּי הַכֶּסֶף בָּרְאִי רוֹאֶה אַתָּה אֶת עַצְמְךָ בִּלְבַד

"אֵין זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָרְאִי – צִפּוּי שֶׁל כֶּסֶף לוֹ מֵאֲחוֹרָיו, וּלְעֻמָּתוֹ זְכוּכִית הַחַלּוֹן – דָּבָר אֵין מֵאֲחוֹרֶיהָ" הֵשִׁיב רַבִּי יַעֲקֹב בְּלֹא הִסּוּס. הַצַּדִּיק, רַבִּי תַּנְחוּם, הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה וְאָמַר: "אֱמֶת אָמַרְתְּ, רַק בִּגְלַל צִפּוּי הַכֶּסֶף רוֹאֶה אַתָּה אֶת עַצְמְךָ בִּלְבַד, וְצִפּוּי זֶה בְּנָקֵל נִתָּן לְגָרְדוֹ". פָּנָיו שֶׁל הַצַּדִּיק הָיוּ מְהֻרְהָרוֹת, וְרַבִּי יַעֲקֹב הִבִּיט בָּהֶן בְּעִיּוּן. לְפֶתַע נִתְחַוֵּר לוֹ כָּל הָעִנְיָן. פָּנָיו נַעֲשׂוּ אֲדֻמּוֹת וְהוּא חָשׁ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה וַחֲרָטַת אֵין-קֵץ. "אוֹיָה לִי, רַבִּי תַּנְחוּם, כֵּיצַד סָטִיתִי מִדַּרְכִּי הַטּוֹבָה וְשָׁכַחְתִּי אֶת הַמִּצְוָה הַחֲבִיבָה עָלַי כָּל כָּךְ. הַכֶּסֶף עִוֵּר אֶת עֵינַי וְטִמְטֵם אֶת לִבִּי וּבְאֵין מַרְגִּישׁ נָעַלְתִּי אֶת דַּלְתִּי בִּפְנֵי הָעֲנִיִּים, הָאֻמְלָלִים וְעוֹבְרֵי-הָאֹרַח שֶׁכֹּה נִזְקְקוּ לִי. רַבִּי! הַאוּכַל לַחְזֹר בִּי מִדַּרְכִּי הָרָעָה? הַאִם יִמְחֲלוּ לִי מִן הַשָּׁמַיִם? אָנָּא, עֲזֹר לִי!"

בִּזְכוּת רְאִי חָבִיב זֶה חָזַר בּוֹ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְזָכָה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה

"לְשֵׁם כָּךְ הִגַּעְתִּי לְכָאן, רַבִּי יַעֲקֹב, כְּדֵי לַהֲשִׁיבְךָ אֶל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה. עוֹד מְעַט קָט וּמִשָּׁמַיִם כְּבָר הָיוּ מְגָרְדִים מִמְּךָ אֶת הַכֶּסֶף". עַל שְׂפָתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק עָלָה חִיּוּךְ חַם וְאַבָּהִי. הוּא לִטֵּף בְּרֹךְ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל תַּלְמִידוֹ וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם.  רַבִּי יַעֲקֹב נִגַּשׁ אֶל הָרְאִי וּבְאַחַת מִפִּנּוֹתָיו גֵּרֵד מְעַט אֶת מַעֲטֵה הַכֶּסֶף.  לְמָחֳרָת עָרַךְ בְּבֵיתוֹ סְעוּדָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ עֲבוּר עֲנִיֵּי-הָעִיר, וּבִקֵּשׁ מֵהֶם כִּי יִמְחֲלוּ לוֹ.  הוּא פִּטֵּר אֶת מְשָׁרְתָיו הָרַבִּים וְרַק אֶת הָאֶחָד הוֹתִיר עַל-מְנַת שֶׁיְּסַיֵּעַ לוֹ בְּמִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים. לְיָמִים, כַּאֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ אוֹרְחִים שׁוֹנִים שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ לָדַעַת מַדּוּעַ אוֹתוֹ רְאִי, פִּנָּתוֹ מְגֹרֶדֶת בְּאֹפֶן מְעַט מְכֹעָר, הָיָה רַבִּי יַעֲקֹב מַסְבִּיר לָהֶם בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה כֵּיצַד בִּזְכוּת רְאִי חָבִיב זֶה חָזַר בּוֹ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְזָכָה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.