כי לא יראני אדם וחי (שמות לג כ) – אדם אינו יכול להשיג את הבורא, כי נברא ובורא אינם באותו גדר כלל. אילו הנברא היה משיג את הבורא היה מפסיק להיות אדם ("אילו ידעתיו הייתיו"). וכשם ששכל נברא אינו יכול להבין את מהות הבורא, כך אינו להבין את מדותיו. מאחר שמדה של הבורא מתאחדת עם הבורא דאיהו וגרמוהי חד. כשם שמהותו ועצמותו של הקב"ה אחדות פשוטה ולא מורכבת כלל, כך מדותיו ושמותיו הקדושים והכינויים שכינו לו הנביאים וחכמינו ז"ל אחדות פשוטה – ולא אחדות מורכבת כמו גוף האדם המורכב מאברים. כלומר, ה' ומדותיו הם דבר אחד, שהמדות דאצילות מיוחדות באור אין סוף והם למעלה מחכמה ושכל והשגה.

אם כן, מדות ה' הן דבר נעלה כל כך, שאינן בגדר השגה אנושית. וכשם שה' הוא אין סופי כך מדותיו הן בלי גבול. ובין "גבול" אפילו גדול ביותר לבין ה"בלי גבול" יש פער מהותי אין סופי. לכן שום נברא אפילו מלאך וכל שכן אדם אינו יכול להשיג את מדת חסדו של הקב"ה ולא את מדת גבורתו. וכשאנו מדברים על מדות ה': חסד, גבורה וכו' אנו עוסקים רק בשם המושאל בדרגה האנושית המצומצמת שלנו כבני אדם ולא בשם התואר והמעלה של חסד וגבורה אלוקיים.

ולהרחבת הביאור – אי אפשר להבין את מדת החסד. מדת החסד האלוקית אינה נתפסת בשכלנו. אמנם אנו מבינים, שהחיות האלוקית מהוה את העולמות. שכשם שהנשמה ממלאת את הגוף, כך הקב"ה ממלא את העולם. אבל איננו מבינים את מהות הכח האלוקי וגם לא את האופן בו הוא מחיה את העולם. כלומר, אנו מבינים שיש מציאות בורא, אך איננו משיגים את מהותו ועצמותו ית' שהוא למעלה משכל נברא. ומכיון שה' ומדותיו אחדות פשוטה, איננו יכולים לתפוס את מדת חסדו, כאמור. איננו יכולים להשכיל בכח החכמה ולהשיג בכח הבינה את כח הקב"ה לברוא "יש" מ"אין" ולהחיותו. "יש" הוא גבול ו"אין" הוא בלי גבול, ויצירת גבול מתוך הבלי גבול היא רק בחיק הבורא ואינה בחיק הנבראים, לכן אין היא נתפסת בשכל האנושי. אדם יכול להבין רק בריאת "יש" מ"יש" – עילה ועלול, אבל לא בריאת "יש" מ"אין". לא רק מפני שאין ביכולת הנברא לברוא נברא בפועל, אלא שעצם עניין הבריאה אינו נתפס בכלי השכל האנושי כלל. הנברא מבחינתו מרגיש שהוא "יש" ודבר בפני עצמו. שכן אדם אינו יכול לתפוס את החיות האלוקית שבו, וכמובן שלא להרגיש אותה. הנברא אינו יכול להבין איך כל מציאותו היא רק הכח האלוקי בלבד. קשה לו להבין ולקלוט מי מהוה ומחיה אותו ובעצם אין הוא יודע מהי מהותו. כי האדם הוא גשמי ועיני הבשר שלו אינם יכולים לראות דברים רוחניים. כי אין רשות לעין לראות את החיות האלוקית שבנברא. אך אילו ניתנה רשות לעין לראות את החיות האלוקית, לא היינו רואים את הגשמיות, כי היא היתה מתבטלת מפני הרוחניות.

כשם שאיננו יכולים להשיג מדת חסדו של הקב"ה, שהיא כח התפשטות החיות וההשפעה האין סופי, בריאת "יש" מ"אין" – כך איננו יכולים להשיג את מדת גבורתו, שהיא כח ההסתר וההעלם האין סופי, שממנו נובע הצמצום והסתר הפנים של הבורא – הכח המסתיר את החיות האלוקית שבנברא. הנברא אינו מבין איך יש צמצום והסתר, ואף על פי כן, גוף הנברא נברא "יש" מ"אין". אם כן, מהו הצמצום בעצם, הרי מהעדר אור אי אפשר שיהיה נברא?… ולכאורה כדי להוות "יש" מ"אין" צריך שתהיה התהוות הכח האלוקי, שהתהוות עניינה התגלות ולא הסתר והעלם. אז מוכרח שהאור יתפשט בנבראים. אבל יש הסתר, אז איך יתכן שההסתר אינו מסתיר באמת?…

ומצד שני, איך יתכן שמצמצום שאינו מסתיר יתהווה "יש"?… איך יתכן שמאור הוי' המאיר בגילוי יתהוה "יש" שאינו בערך לבורא, ואף על פי כן, אינו בטל במציאות?… עד כדי כך שהנברא מרגיש עצמו ל"יש" ומציאות, ואינו רואה ואינו מרגיש את החיות האלוקית המהוה אותו, וכביכול עושה כל מה שרוצה באופן עצמאי ובלתי תלותי כלל.

וכיצד ייתכן שהכח האלוקי יתגלה ויצטמצם כאחת, שאם לא כן יתבטל הנברא ממציאותו?

כלומר, אמנם נברא יכול להבין שיש העלם והסתר, ולכן הוא מרגיש עצמו למציאות, אבל קשה לו להבין שעם כל ההסתר וההעלם, כל מציאותו היא התפשטות הכח האלוקי – התפשטות ממקורו ה"אין" האלוקי. קשה לו להבין, שהוא כלול במקורו הכח האלוקי, כמו האור כשנמצא בתוך מקורו, וזה היה צריך להשפיע עליו להיות בטל במציאות, כמו אור השמש הבטל במציאות כשהוא במקורו. זוהי גבורתו של הקב"ה שהוא כל יכול לא רק להמשיך על הנברא את אורו וחיותו, אלא גם לצמצם ולהעלים את החיות והרוחניות הנשפעים מרוח פיו ולהסתירם, כדי שהנברא לא יתבטל במציאות. כך שהנברא – למרות היותו התפשטות האור ממקורו, לא יתבטל במציאות וירגיש עצמו ל"יש" ומציאות.

ובאמת אי אפשר להבין את זה בשכל נברא. אנו תופסים רק מה שגלוי בעולמנו. אנו תופסים רק חומריות וגשמיות, ורק על ידי עיון ומחשבה אנו מבינים, שיש גם רוחניות מעבר לגשמיות, ובלי גבול מעבר לגבול. עד להכרה שיש מהות מעל לרוחניות ולגשמיות גם יחד והיא האור האלוקי שמתלבש הן בדברים גשמיים והן בדברים רוחניים. אבל באמת אין זה ברור לנו באמת.