לחזור 400 פעמים על הפרק

רבים היו תלמידיו של האמורא רבי פרידא, וכדרך העולם – היו ביניהם מוכשרים יותר ומוכשרים פחות. חלק מן התלמידים הבינו מיד את דברי התורה שלמדו אצל רבם, ודי היה להם בכמה חזרות מהירות כדי לשנן את הדברים, ואחרים נדרשו להסברים ארוכים ומפורטים. רק תלמיד אחד היה בעל תפיסה אטית במיוחד, וגם אחרי עשרות פעמים לא הצליח להבין את דברי רבו ולזכרם.

רבי פרידא, סבלן גדול היה. באורך רוח היה חוזר ומלמד תלמיד זה פעם ועוד פעם, מסביר ומשנן, מרחיב ומבהיר עד שהבין התלמיד את הדברים והם נכנסו ללבו. לא עשר פעמים לימד רבי פרידא את תלמידו, ואפילו לא מאה. ארבע מאות פעמים היה חוזר ומשנן עם תלמידו כל פרק וכל הלכה. רבי פרידא לא חס על זמנו ועל טרחתו, הוא גם לא סבר כי בזמן הרב שהוא מקדיש כדי ללמד את תלמידו שוב ושוב את אותם דברים יש משום ביטול תורה. ברעננות ובמאור פנים היה לומד עמו, חוזר ומשנן, ואמנם, לאט־לאט הצליח התלמיד להתקדם ולהוסיף דעת.

לחזור 800 פעמים על הפרק

פעם אחת, בשעה שרבי פרידא לימד את אותו תלמיד, נכנסו אנשים לבית המדרש וביקשו ממנו שישתתף אתם בדבר מצווה שעמדו לקיים באותו יום. רבי פרידא נענה לבקשתם, אך אמר להם שיצטרף אליהם מאוחר יותר, שהרי כעת הוא עסוק בלימוד עם תלמידו.

עזבו האנשים את בית המדרש ורבי פרידא המשיך ללמד את תלמידו. כדרכו, חזר על הפרק עד שהגיעו לארבע מאות חזרות, אך לאכזבתו, הפעם לא היה בהן די. גם לאחר ארבע מאות פעמים לא הבין התלמיד את הדברים לאשורם. "מה אירע היום?" שאלו רבי פרידא בפליאה. "מדוע לא הספיקו החזרות הרגילות שלנו?"

"היום לא הצלחתי להקשיב כראוי", ענה התלמיד. "מן הרגע שנכנסו האנשים האלה אל הרב, כדי לבקשו להשתתף במצווה, הוסחה דעתי מן הלימוד ולא הצלחתי לרכז בו את מחשבותיי. בכל רגע חשבתי: 'עכשיו יקום הרב!' 'עכשיו יקום הרב!' ולא הבנתי כלל מה ששמעתי".

ארבע מאות חזרות ירדו לטמיון! אך רבי פרידא לא גער בתלמידו ולא כעס על הפסד הזמן שנגרם. הוא דחה את יציאתו, ופנה במתינות לתלמידו: "הבה נלמד שוב. אל לך להרהר מתי אצא; תן דעתך על הדברים שאנו לומדים והשתדל שלא לעסוק במחשבות אחרות". ושוב ישבו הרב ותלמידו ולמדו. שוב חזרו ושיננו עד שהשלימו ארבע מאות פעמים נוספות שבסיומן ידע התלמיד את דברי התורה על בוריים.

שכרו של המחנך בעל הסבלנות המופלאה

באותה שעה שמע רבי פרידא בת קול שואלת: "באיזה שכר תבחר על מעשה זה – שיוסיפו לך ארבע מאות שנות חיים, או שתזכו אתה וכל בני דורך לחיי עולם הבא?"

ביקש רבי פרידא לזכות ולזכות את דורו בחיי עולם הבא. אמר הקדוש ברוך הוא: "תנו לו גם זאת וגם זאת!"

ואכן, זכה רבי פרידא באריכות ימים מופלגת, וגם זכה וזיכה את דורו בחיי עולם הבא.

(על־פי מסכת עירובין, דף נד ע"ב)