אדם הדואג לעתידו

רַבִּים מֵאִתָּנוּ נִתְקָלִים בָּזֶה הַרְבֵּה בַּחַיִּים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים. חֹדֶשׁ אֱלוּל מִתְקָרֵב, עֲשֶׂרֶת יְמֵי־תְּשׁוּבָה הוֹלְכִים וּבָאִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ מַתָּנָה יָפָה – תְּשׁוּבָה, אֲשֶׁר בָּהּ וְעַל יָדָהּ נוּכַל לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשֵׁנוּ – נִשְׁמָתֵנוּ הָרְעֵבָה וְהַצְּמֵאָה.

אמונה ובטחון מביאים מזל

לְאַחַר הַחַג הִגִּיעַ הָאָבִיב… הַקֹּר נֶעֱלַם וְהַשֶּׁלֶג נָמַס. שׁוּב נָטַל חַיִּים אֶת הַמְּרִיצָה שֶׁלּוֹ כְּדֵי לָצֵאת לַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים בְּשִׂמְחָה. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה הַבַּיְתָה נִתְקְעָה הַמְּרִיצָה הָעֲמוּסָה לַעֲיֵפָה בָּאֲדָמָה הַבּוֹצִית. חַיִּים עָמָל קָשֶׁה כְּדֵי לְהוֹצִיאָהּ מֵהַבֹּץ עַד שֶׁהִצְלִיחַ. תּוֹךְ שֶׁהֶעֱלָה אֶת הַמְּרִיצָה מִן הַבֹּץ הִבְחִין חַיִּים בְּחֵפֶץ נוֹצֵץ לְיַד גַּלְגַּל הַמְּרִיצָה…

בגדי המלך חדשים אבל המלך ערום

בִּגְדֵי הַמֶּלֶךְ הַחֳדָשִׁים – סִפּוּר קְלַאסִי לִילָדִים וְלִמְבֻגָּרִים הַמַּתְאִים גַּם וּבִמְיֻחָד לְיָמֵינוּ

געגועים לירושלים

כְּשֶׁיּוֹצְאִים מִן הַבַּיִת, מִן הָעִיר מִן הַשְּׁכוּנָה לִתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת מִתְגַּעְגְּעִים. כְּשֶׁנִּפְרָדִים מֵהַמִּשְׁפָּחָה, מֵאֲנָשִׁים שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים, מִן הַחֲבֵרִים מֵהַשְּׁכֵנִים אָז אָנוּ מַרְגִּישִׁים גַּעְגּוּעִים. וְכַאֲשֶׁר אָנוּ חוֹזְרִים לַבַּיִת, לַמִּשְׁפָּחָה לַחֲבֵרִים לַלִּמּוּדִים לָעֲבוֹדָה, אָנוּ חוֹזְרִים עִם כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים וּבְיֶתֶר חַיּוּת וְשִׂמְחָה. כָּךְ גַּם הַגָּלוּת הִיא הֲכָנָה לַגְּאֻלָּה. בִּתְקוּפַת הַגָּלוּת מִתְגַּעְגְּעִים לַגְּאֻלָּה, וּכְשֶׁנִּגְאָלִים יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ אוֹתָהּ כְּמַתָּנָה גְּדוֹלָה מִשָּׁמַיִם וּשְׂמֵחִים בָּהּ שִׂמְחָה אֵין סוֹפִית.

הארנב והצב

יְלָדִים יְקָרִים, הָאַרְנָב וְהַצָּב הֵם מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁאֶחָד בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת כָּל כָּךְ. אֲבָל בֶּאֱמֶת מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הָעֲבוֹדָה הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו וְאֵינוֹ מִתְעַצֵּל מַצְלִיחַ יוֹתֵר. וּבִמְיֻחָד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֵין נוֹתְנִים שָׂכָר לָאָדָם עַל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו אֶלָּא עַל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וּמַאֲמַצָּיו.

למי נדמה אליהו הנביא כערבי?

חָלְפוּ שֵׁשׁ שָׁנִים בִּיעָף וְהִנֵּה שׁוּב הוֹפִיעַ הָעֲרָבִי. עַכְשָׁו כְּבָר הֵבִין הֶעָנִי שֶׁהֶעֱשִׁיר, שֶׁאֵין זֶה סְתָם אִישׁ, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין זֶה עֲרָבִי, אֶלָּא זֶהוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הַמְּחֻפָּשׂ לָעֲרָבִי. וְהִנֵּה שׁוּב דָבָר חָשׁוּב בְּפִיו: חָלְפוּ שֵׁשׁ שָׁנִים, עַתָּה הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהָשִׁיב אֶת הָאוֹצָר.

עכבר הבית ועכבר השדה

"נָכוֹן, הַמָּזוֹן יִהְיֶה פָּשׁוּט", אָמַר עַכְבַּר הַשָּׂדֶה, "אֲבָל נֵהָנֶה מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵאֲרוּחָתְךָ הַשְּׁמֵנָה". "וּמַדּוּעַ זֶה?" שָׁאַל בִּקְרִירוּת עַכְבַּר הַבַּיִת. "מִפְּנֵי שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶט וּלְלֹא כָּל פַּחַד". הֵשִׁיב עַכְבַּר הַשָּׂדֶה.