פרשת ויגש – יעקב ממנה את יוסף לרבי של הדור הבא!

בפרשתנו פרשת ויגש אומר יעקב לבנו יקירו יוסף: השליחות המיוחדת המוטלת עליך גדולה ונכבדה יותר מהשליחות של האבות ואחיך השבטים. עליך, יוסף, מוטל לרדת לארץ מצרים, הנחותה שבארצות, להיות בה משנה למלך ולנהל את כל ענייני המדינה, וגם לשמור על דבקות מלאה ומוחלטת בקב"ה. היינו, "כל מעשיך לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו".

פרשת וישב – הרבי הוא המוח והלב של עם ישראל

לכאורה לא ברור למה העדיף יעקב את יוסף על אחיו. אלא שמפרשתנו, פרשת השבוע וישב, למדים, שיעקב אבינו ידע את סוד הנשמה הכללית והראש של הנשמות שבכל דור ודור, וראה בנבואה שיוסף יהיה ממלא מקומו כצדיק הדור הבא, המוח והלב של עם ישראל, וכדי לגלות בו את כוחו הנשמתי – קירב אותו אליו, לימד אותו והכין לו כתונת פסים.

צדיק יסוד עולם

בְּכָל דּוֹר יֵשׁ צַדִּיק אֶחָד שֶׁהוּא "צַדִּיק – יְסוֹד עוֹלָם" שֶׁהוּא נַעֲלֶה בְּלִי שׁוּם עֵרֶךְ וְיַחַס מִכָּל אַנְשֵׁי הַדּוֹר, הוּא מַנְהִיג הַדּוֹר וְהוּא נְשִׂיא הַדּוֹר, וּלְעוֹלָם לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מִצַּדִּיק אֶחָד כָּזֶה בְּדוֹר. צַדִּיק זֶה מִתְמַנֶּה לְתַפְקִידוֹ וּשְׁלִיחוּתוֹ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכָךְ הוּא נִבְרָא.

פרשת חוקת – הנשיא הוא הכל

רש"י בפרשתנו פרשת חוקת אומר ש"משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל!" מכאן שמשה וישראל הם היינו הך.

אין דור שאין בו כמשה

משה רבינו הוא נשיא הדור, והנשיא הוא הכל. הוא שקול כנגד כל ישראל, והוא ככל הדור. הוא הנבחר מכל מין האדם. משה הוא איש אלוקים, וכפי שמסביר המדרש, חציו אדם וחציו אלוקים. הוא רבן של נביאים, שכינה מדברת מגרונו. נשמתו נשמה דאצילות, ומכיוון שעולם האצילות כולו אלוקות, נשמתו מאירה בעולם הזה כמו שהיא מאירה בעולמות העליונים. הוא הממוצע המחבר בין עם ישראל להקב"ה. לכן האמונה בו היא כמו האמונה בה'. וצריך לדעת שאין דור שאין בו כמשה.

פרק ב בליקוטי אמרים – הנפש השנית

הנשמה היא, כביכול, הקב"ה שנעשה "נברא" (יש). ומבחינה זו יהודי הוא הנברא היחידי שבמהותו ועצמותו הוא הקב"ה בעצמו, שהרי הנשמה היא בעצם הקב"ה, ורק בחיצוניותה היא "נברא". יהודי הוא חלק מה' ולא רק חלק מן העולם. ובעצם היהודי הוא מעל העולם.

צדיק – יסוד עולם

מי שיש לו ספיקות בנוגע להרבי (כ"ק מו"ח אדמו"ר) אם הוא בעל הבית על הכל ויכול הכל ובמילא אינו יכול להתחבא ממנו – פירושו של דבר, שחסר לו ב"אנכי" ו"לא יהיה לך" – בעצם נקודת האמונה (שיחת הרבי, כ' מנחם אב ה'שי"ת, הוצאה חדשה עמ' 129, תורת מנחם, התוועדויות עמ' 162).