פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים שֶׁבָּאָה לְאַחַר פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ מִצְווֹת רַבּוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. הַתּוֹרָה בָּאָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, עַל כֵּן, דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לַעֲשׂוֹת גְּמִילוּת חֲסָדִים.

בהתאם לאותה כמות של אנשים שמלווה את האדם למטה, כך יוצאים מלאכים ומלווים אותו למעלה,

פַּעַם הָיָה מַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (אוֹ בְּשַׁבָּת – לְאַחַת הַנֻּסְחָאוֹת), שֶׁרַבֵּנוּ הַזָּקֵן הִפְסִיק בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, פָּשַׁט טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִקְצֵה הָעִיר לַעֲזֹר לַיּוֹלֶדֶת שֶׁכָּל בְּנֵי הַבַּיִת עֲזָבוּהָ וְהָלְכוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא עָזַר לָהּ בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁפִּקּוּחַ נֶפֶשׁ מַתִּיר וכו'.

דִּבְרֵי אָבִי שִׂמְּחוּ אוֹתִי בִּמְיֻחָד שֶׁרָאִיתִי כַּמָּה חָבִיב וְיָקָר בְּעֵינֵי אָבִי כָּל יְהוּדִי. וּבִזְכוּת הַחִנּוּךְ שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ הֵגַנְתִּי עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל יְהוּדִי בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. גַּם שָׂמַחְתִּי שֶׁאָבִי חִנֵּךְ אוֹתִי לְשַׁנֵּן תּוֹרָה וְלִלְמֹד בְּעַל פֶּה, וּמִבְּשָׂרִי חָזִיתִי כַּמָּה עָזַר לִי הַדָּבָר בְּעֵת מַעֲצָרִי, וּבְכָל אֹפֶן דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים בְּעַל פֶּה יְכוֹלִים לִהְיוֹת לָנוּ תָּמִיד "צֵידָה לְכָל דֶּרֶךְ", וְהַלְוַאי שֶׁתָּמִיד נְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לִלְמֹד תּוֹרָה.