תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
כל התכנים בנושא: הרבי הריי
דברי שלמה המלך החכם מכל אדם "טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב" נכון לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. ובאמת עדיף להיות יהודי פשוט ואפילו דל במוחין, אך בעל תכונות טובות אוהב שלום ומלא שמחה מאשר בעל מוחין רחבים המקיים מצוות בהידורים רבים ובחומרות אין קץ עד שמרוב הקפדות בא לידי מריבות. "שלום רב לאוהבי תורתך"… מי שלומד תורה בקשר וחיבור תמידי לנותן התורה מובטח לו שיעבוד את ה' בשמחה.
בימי הרבי הריי"צ, ספירת היסוד, הגיע הזמן להתחיל להוריד את השכינה לכיוון הארץ. כידוע שחמשת המידות שלפני ספירת היסוד (חסד, גבורה, תפארת, נצח, והוד) הם עדיין בתוך עצמו, בפנים, למעלה, ברקיע. ואילו עניינה של ספירת היסוד היא ההשפעה החוצה, למטה, ולכן היא נקראת בשם "כל" ("כי כל בשמים ובארץ" – "דאחיד בשמיא ובארעא"), שהיא מחברת ומאחדת את השמיים עם הארץ.
שיחתו הקדושה בעלת העוצמה של הרבי הריי"צ באמצע מאסרו בג' תמוז תרפ"ז הקורא ליהודים שלא להתפעל מרדיפות המשטר הסובייטי והמעודד אותם להתחזק ולשמור תורה ומצוות באומץ ובגאווה, ומברך אותם בגשמיות וברוחניות.
התבוננתי בדבריו של הרבי, והבנתי אותם כך: "כל מה שלא טוב" – דהיינו המסמכים שאבדו לאבא – "יעבור", העניין יסתדר. הרבי גם הוסיף: "וה' יעזור במה שאין לך", הבנתי שהכוונה לכך שעדיין לא היו לי ילדים, שש שנים לאחר נישואנו. במשך השנים הלכנו לטובי הרופאים שקבעו כי הכול תקין ואין סיבה טבעית שלא יהיו לנו ילדים. לא כתבנו על כך לרבי, כיון שלא ראינו שיש בעיה רפואית. בעת שקיבלתי מענה כה ברור מהרבי, התמלאתי בביטחון גמור כי דברי הרבי יתקיימו במילואם.
הרבי הריי"ץ שיום הסתלקותו חל בי' שבט, נתן כמה ימים קודם הסתלקותו מאמר: "באתי לגני אחותי כלה" (הכולל עשרים פרקים), ללומדו בעשירי בשבט (שנת ה'שי"ת), לכבוד מה?… לכבוד מי?… לכבוד היאצ"ט של כבוד אמו זקנתו הרבנית מרת רבקה זצ"ל (י' שבט). ולכבוד היאצ"ט של כבוד אמו הרבנית מרת שטרנא שרה זצ"ל (י"ג שבט). ובפועל לכבוד "יום ההילולא" שלו – גמר שלימות עבודתו בחיים חיותו בעלמא דין. ולכבוד יום העליה לנשיאות של הרבי מה"מ שיל"ו.
לפתע נכנס לקרון מפקד יחידות "המאה השחורה", גברתן, נמוך ופניו חמוצות ומאיימות. כשראה את ההתקהלות סביב הרבי, נעמד מולו, ולאחר שהרבי נשא מבטו אליו, 'ירה' לעברו בנחרצות ובשפה קשה: "מדוע הרגתם את 'אותו האיש'?!" הרבי לא גילה כל פחד ולא נראה כי הוא ירא מפניו. תשובתו של הרבי 'נורתה' אף היא בצורה חדה וברורה, ללא שמץ של 'עיגולי פינות': "משום שהוא היה בוגד!"