בחינוך ילדים מתעוררת השאלה; האם ניתן להנחיל ערכים רק על ידי הצגתם כחשובים בעינינו, ללא דרישה חד משמעית ליישומם, או שנדרוש מילידנו דרישות חד משמעיות וברורות.

כאשר היה הרבי נ"ע ילד כן 4 או 5 שנים, נכנס אל סבו ה"צמח צדק" ופרץ כבכי באומרו: מדוע נגלה הקב"ה לאברהם אבינו ואילו אליו הוא לא מתגלה? לאחר פרסום סיפור זה על ידי הרבי הריי"צ שאף צוה להדפיסו, נגלה ונפתח צינור חדש ודרך חדשה בענין החינוך, כך שבזמננו ניתן על ידי חינוך כדבעי לפרוץ את הגבלות הטבע של הילד היהודי, ולהרגילו לרצות רוחניות, עד כדי לגלות בו תשוקה נפלאה להתגלות ה' אליו.

עשו הוא כמו ילד חסר משמעת בעייתי מופרע וחריג, שבמבט ראשון ניתן לחשוב שהוא דל כישרונות וטיפש, או שהוא סובל מבעיית קשב וריכוז, אך כשמתעמקים ומתבוננים במהותו מגלים שיש לו פוטנציאל עצום, הוא מוכשר וגאון. והבעיה שלו היא בחוסר יכולתו "להשתלט" על עצמו. מערכת החינוך, מוריו ומחנכיו, אינם יודעים לטפל בו לכוון ולדרבן אותו. ודווקא כוחותיו האדירים והעצומים הם הבעיה האמיתית והגדולה שלו, כי במקום לנתבם לכיוונים חיוביים, הוא מפנה את העוצמה האדירה שלו לאפיקים שליליים.

הרבי מליובאווטש זועק שאין פשרות בחינוך, ועל כן, יש לתת חינוך אמיתי עם כל ההידורים והחומרות ובשום אופן לא ללכת בדרך של פשרות ולא בדרך של קולות על מנת להתחשב בעולם וברוח הזמן. כך התלמידים יבינו וירגישו שיש בזה עניין עקרוני ורציני, דבר שיסייע להם לקבל את הוראות המכנכים מתוך יראת כבוד.