לְאַחַר הַחַג הִגִּיעַ הָאָבִיב… הַקֹּר נֶעֱלַם וְהַשֶּׁלֶג נָמַס. שׁוּב נָטַל חַיִּים אֶת הַמְּרִיצָה שֶׁלּוֹ כְּדֵי לָצֵאת לַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים בְּשִׂמְחָה. בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה הַבַּיְתָה נִתְקְעָה הַמְּרִיצָה הָעֲמוּסָה לַעֲיֵפָה בָּאֲדָמָה הַבּוֹצִית. חַיִּים עָמָל קָשֶׁה כְּדֵי לְהוֹצִיאָהּ מֵהַבֹּץ עַד שֶׁהִצְלִיחַ. תּוֹךְ שֶׁהֶעֱלָה אֶת הַמְּרִיצָה מִן הַבֹּץ הִבְחִין חַיִּים בְּחֵפֶץ נוֹצֵץ לְיַד גַּלְגַּל הַמְּרִיצָה…

דברי שלמה המלך החכם מכל אדם "טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב" נכון לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. ובאמת עדיף להיות יהודי פשוט ואפילו דל במוחין, אך בעל תכונות טובות אוהב שלום ומלא שמחה מאשר בעל מוחין רחבים המקיים מצוות בהידורים רבים ובחומרות אין קץ עד שמרוב הקפדות בא לידי מריבות. "שלום רב לאוהבי תורתך"… מי שלומד תורה בקשר וחיבור תמידי לנותן התורה מובטח לו שיעבוד את ה' בשמחה.

הרבי הגיב שלא כדאי לעשות עניין מכך ולשלוח את המצות בטיסה הבאה, אף על פי שהשליח המלווה את המצות לא יהיה באותה הטיסה. הרבי אמר כי כל הנוסעים יהיו שלוחי המצווה.

כשראתה אותנו אמא, פחדה שיתפסו את המיטה שלנו בבית הרפואה ושוב לא נוכל לחזור לשם, והיא ציוותה עלינו שנשוב מיד לבית הרפואה. לפני צאתנו היא בצעה שתי חתיכות קטנות מפיסת המצה שלה ונתנה לנו. מעשה זה, של בציעת שתי חתיכות מצה, נשאר חרות במוחי ובלבי לנצח; אהבה עמוקה ואמִתית של אם רחמנייה, הנותנת לילדותיה חלק מהחיים שלה. חתיכה מהמזון הקיומי שלה, מתוך אהבה אמִתית.

הבן יצא בשליחות האב הדגול; ואכן האיש הראשון שפגש, ואשר לא היה לו היכן לאכול, הוזמן לביתם. הלה סעד עמם את סעודת החג מכל האוכל המועט שהיה בבית. בעבור האורח הייתה זו הצלת נפשות ממשית, שכן זה כמה ימים שלא בא אוכל לפיו והוא כמעט גווע ברעב. בליל הסדר תש"ב, ניצלו חייו בזכותו של החסיד הדגול, מכניס האורחים, הרב יהושע זעליק הי"ד.

ר' אברהם הרופא הבין כי בשעה זו אין זה הזמן לתת תרופה רגילה. הוא פתח אפוא את תיקו, הוציא את אבקת המרפא שלו, זו שנטחנה ממצתו של הרבי, מזג עמה מעט מים, והחל להשקות את החולה. חלק מהרופאים שהיו במקום פרצו בצחוק רועם…

אותם הימים ימי ערב פסח היו. אפיית מצות שמורות לפסח נחשבו בעיני השלטונות כחטא חמור ביותר של מרידה במלכות, שעונשה היה שנות מאסר ארוכות ועבודת פרך במחנות הריכוז הידועים לשמצה.

לתדהמתי הרבה, לא רק שלא נקראתי לבירור אצלה אלא חשתי כי היא מנסה לעזור לי. היא נתנה לי חופש פעולה מלא בעבודתי, ואף עזרה לי בסידור התיקים המשפטיים. אם לפני כן היו לי דאגות איך להתחמק מעבודה בשבת מבלי שזה יורגש, הרי שמאז שכחתי מה זה להופיע לעבודה בשבת ומהי עבודה בימי חגים. הפרקליטה הראשית הגנה עליי בכול…

בפסח תש"א, המצב היה קשה ביותר, שכן המלחמה כבר הייתה בעיצומה, והרבי והרבנית נדדו ממקום למקום. כעבור שנים רבות סיפרה הרבנית הצדקנית, מרת חיה מושקא ע"ה, כי "בחורף תש"א לא הייתה שום אפשרות לשלוח אלינו מצה שמורה".

אם עומדים בתוקף ואומרים כי תוקף זה הוא מחמת ה' אשר ברא את השמים ואת הארץ, ואיש יהודי לא יהין לפעול נגד ציוויו ולא יעשה שום דבר נגד ההלכה ושולחן ערוך, גם בעת שכל הממשלה אומרת את ההיפך – הרי סוף כל סוף עולה הדבר בידו.