סיפור מרגש במיוחד שקרה בארצנו. את הסיפור סיפר הנהג ערן לחבריו הנהגים שישבו מרותקים לשמע סיפורו. הם לא עצרו את דמעותיהם מהתרגשות ולבסוף הקיפו אותו בחיבוקים חמים והודו לו על סיפורו.

אני מרגיש צורך לשתף אתכם בחוויה מדהימה שעברנו אורית, הילדים ואני שלשום. אנחנו לא מצליחים להשתחרר מההתרגשות ותחושת ההתרוממות שמלווה אותנו מאז הסיפור חזה. תסלחו לי על האריכות. תקראו ולא תתחרטו!

לְפֶתַע שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה: הַאַתָּה זֶה הַמּוֹהֵל הָרַב אַבּוּהַב. כֵּן, עָנִיתִי, וּמִי אַתֶּם?… אֲנִי הַגְּבֶרֶת גּוֹלָן מֵחוֹלוֹן, הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אוֹתִי? לֹא… עָנִיתִי. הִיא הִמְשִׁיכָה: לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִזְמַנּוּ אוֹתְךָ לַעֲרֹךְ בְּרִית לְיוּבָלִי שֶׁלִּי, הִשְׁאַרְנוּ אוֹתְךָ אִתּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעָה הַמְּטַפֶּלֶת. מִיָּד עָלָה בְּזִכְרוֹנִי כָּל אוֹתוֹ סִפּוּר מוּזָר.