מהפטרת פרשת ואתחנן: "נחמו נחמו עמי" לומדים, שמכיון שלקתה בכפליים: חורבן בית ראשון וחורבן בית שני. לקתה במוחין ובמידות, שזהו ענין פמליא של מעלה ופמליא של מטה. על זה באה הנחמה בכפליים.

לשון ההפטרה לפרשת ואתחנן: נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם, ללמדנו שהנחמה היא בכפליים, לכן נאמר פעמיים נחמו, וכמו שחטאה בכפליים שנאמר: חטא חטאה ירושלים, לכן לקתה בכפליים ונוחמה בכפליים שנאמר נחמו נחמו עמי.

על המילים בפרשת ואתחנן: "קול גדול ולא יסף" אומר המדרש בשמות רבה, שהיה זה קול שלא הייתה לו בת קול. כלומר, לא היה לו שום הד. על כך נשאלות שתי שאלות (או יותר)…

פרשת ואתחנן עוסקת בבקשת משה להיכנס לארץ, באזהרה על שמירת המצוות, בערי מקלט, בעשרת הדברות, בקריאת שמע ועוד.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְסַיֵּם אֶת הַמְּשִׂימוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בְּחַיָּיו. נִקְמַת מִדְיָן וְכִבּוּשׁ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג וַחֲלֻקָּתָהּ לִשְׁנַיִם וָחֵצִי הַשְּׁבָטִים: רְאוּבֵן, גָּד וַחֲצִי מְנַשֶּׁה. בְּלֵית בְּרֵרָה הוּא שׁוֹלֵף אֶת שַׁרְבִיטוֹ וּמוֹסְרוֹ לִיהוֹשֻׁעַ וּמְמַנֶּה אוֹתוֹ לְמַנְהִיג הָעָם תַּחְתָּיו…

א. "כִּי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ…" ב. בְּמַעֲמַד הַר סִינַי הָהָר הָיָה… ג. הַמְּיֻחָד בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהַשֵּׁם לָקַח אוֹתוֹ…

ה' הוא האלוקים – לפי הבעל שם טוב, הקב"ה לא סיים לברוא את העולם ועבר לגור בשמיים. הוא מנהל ומקיים את העולם בכל רגע ובכל שניה מכוח הדיבור האלוקי.

בְּמַעֲמַד הַר סִינַי זָכָה עִם יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַשֵּׁם, קוֹל שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וּמִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ, "קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף״ – קוֹל שֶׁלֹּא פָּסַק!

פרשת ואתחנן מתארת את קול ה' במתן תורה כקול גדול ולא יסף, עד כדי כך שאדם לומד תורה, קול התורה חודר לא רק בו אלא אפילו בכתלי הבית בו הוא לומד.

פרשת ואתחנן לילדים – חידון. אין כמו חידונים ושאלות המחדדות את השכל ומפנות לגדול המפרשים רש"י, כדי לחזק את הבנת הפרשה.

לעתיד לבוא יתאחדו שתי המעלות של שני בתי המקדש: קדושה אלוקית גלויה אין סופית, ועולם כלי שיוכל לקלוט קדושה זו, לכן יהיה נצחי.

בְּכָל סִפּוּר בַּתּוֹרָה יֵשׁ הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּמְיֻחָד עֲבוּרֵנוּ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא. מִכֵּיוָן שֶׁדּוֹרֵנוּ בְּדַרְגָּא נְמוּכָה מְאֹד בְּהַשְׁוָאָה לַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, גַּם אָנוּ מִתְפַּלְּלִים מִתְחַנְּנִים וּמְבַקְּשִׁים בְּרָכָה וְהַצְלָחָה, אוּלָם עִם זֹאת אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם מַתְּנַת חִנָּם, כִּי אָנוּ שׁוֹאֲפִים לְשֶׁפַע נַעֲלֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים.

בדבר מלכות לפרשת ואתחנן מסביר הרבי את הכפילות של "נחמו נחמו", ואומר שפירושו, "נחמה בכפלים", "על בית ראשון ועל בית שני".

בחמישה עשר באב בנות ירושלים היו יוצאות וחולות בכרמים לתכלית שידוכים וזיווגים, ומה היו אומרות: "בחור שא נא עיניך וראה, מה אתה בורר לך"… – הבט להויה הרוחנית העליונה!…

משה רבינו, צדיק יסוד עולם, עומד בתפילה בתחנונים לפני ה' להיכנס לארץ, ואינו תולה בקשתו בזכות מעשיו הטובים, אלא מבקש מתנת חינם, ואם משה רבינו נוהג כך, ראוי לכל אדם להתפלל בלשון תחנונים ולבקש מתנת חינם.

מה בין "ידיעת ה'" ל"אמונה בה'"? מה בין "ממלא כל עלמין" ל"סובב כל עלמין"? "לית מחשבה תפיסא ביה כלל" – אז מה היא דרגת ה' אותה אנו כן יכולים להשיג? מה מוטל עלינו לעשות לשם כך? איך ומתי נזכה ליעוד "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"?