קם דוד מלך ישראל וטען: "כל ימיי ביקשתי מאת בורא העולמים שאמרי פי יהיו חשובים לפניו כדברי אלוקים חיים, עד שזכיתי לקבל הבטחה מפיו, שכל מי שעוסק בפרקי תהלים, הרי זה כאילו הוא עוסק בנגעים ואהלות".

"את הכפתורים מצחצחים ומנקים בחול ובמים. חול זהו אותיות התהלים, ומים – הם הדמעות המכבסות. היום ערב ראש השנה ועל כל אחד לנקות את עצמו באמירת תהלים בדמעות מעומק הלב, ויחד עם כך, מתוך שמחת הנפש".

באחת השנים, בשעה שקהל החסידים ישב בראש השנה ואמר תהלים, נכנסו בניו של כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' וכמה מהחסידים אל הרבי ה'צמח צדק' וביקשו שהרבי יצא אל הקהל ויאמר מאמר דא"ח. פתח הרבי את דלת חדרו ואמר: "הציבור אומר תהלים ואתם מבקשים לשמוע דא"ח?! עדיף שתאמרו תהלים…"