פרק שמיני בבנין עדי עד – ההכנות לחופה

יום שני כ״ד מרחשון ה׳תשע״ד
❖ איך מתכוננים לחופה? ❖ מתי יש לחפש שושבינים אחרים? ❖ ומדוע מכסה החתן את הכלה?
מאת הרב דב טברדוביץ

 

 

לבושי החתן והכלה

מנהגי החופה יסודתם בהררי קודש, והרבה דברים למדים ממתן תורה, בו הקב״ה היה כביכול החתן ובני ישראל היו הכלה, ולכן יש להשתדל להקפיד עליהם[1], ולהלן יובאו עיקריהם:

 

לפני החופה לובש החתן ״קיטל״ – בגד לבן, על מלבושיו, והיום נהוג שמשתדלים ללבוש חולצה של הרבי במקום קיטל, או סירטוק של הרבי, ויש הלובשים גם חולצה וגם סירטוק של הרבי (ואם הסירטוק הוא ממשי – נוהגים ללבוש עליו מעיל לכסותו, כמנהגו של הרבי)[2].

 

יש הנוהגים שהחותן, אבי הכלה, מלביש לחתן את הסירטוק ומלבישו אבנט, כפי שעשה הרבי הריי״צ לרבי. ומסופר שכאשר הלביש הרבי הריי״צ את האבנט לרבי, אמר: ״בזה הנני קושרך אליי בזה ובבא (=בעולם הזה ובעולם הבא)״. ואין צורך להבהיר שמשפט זה אין אומרים אצלנו בעת לבישת האבנט[3].

 

לפני החופה נהוג לפתוח את כל הקשרים, כגון שרוכי נעליים, וכן להסיר את העניבה, או על כל פנים לפתוח מעט את קשר העניבה. חשוב גם להוציא מהכיסים כל דבר בעל ערך[4].

 

מובא בשם אדמו״ר הריי״צ, ש[כל] לבושי החתן בזמן החופה יהיו חדשים[5].

 

הכלה תסיר מעליה את כל התכשיטים למשך החופה[6].

 

השושבינים

נהוג שהחתן והכלה נתמכים על ידי שושבינים (התומכים בהם כדי להתגבר על הבושה). בדרך כלל השושבינים הם ההורים, כלומר, אבי החתן ואבי הכלה תומכים בחתן, ונהוג שאבי החתן מחזיק בו ביד ימין ואבי הכלה מחזיקו ביד שמאל. ואילו בכלה תומכות שתי האימהות: אם הכלה מחזיקה ביד ימינה ואם החתן ביד שמאלה.

 

[כדאי לציין שגם אם ההורים גרים במרחקים, משתדלים להיות בחתונת הצאצאים, ויש מכתב מהרבי שלא לחסוך בהוצאות בזה, כי משמים נותנים כסף במיוחד להוצאות הנסיעה][7].

 

במקרים מסוימים יתמכו שושבינים אחרים:

 

1. אם אם הכלה או אם החתן בהריון (או שתיהן) – מצרפים זוג נוסף (או שני זוגות, אם שתיהן בהריון) וגם זוג זה מלווה את החתן או הכלה ומסובבים סביב החתן. אך האם ההרה יכולה להחזיק ביד הכלה [הריון נחשב מזמן שנתברר שהיא בהריון, גם אם נמצאים רק בתחילתו, אם עברו 40 יום][8].  

 

2. אם אחד ההורים אינו בחיים, חלילה, או שאינו משתתף בחופה מכל סיבה שהיא – מצרפים זוג נוסף.

 

3. אם ההורים גרושים – מצרפים זוג נוסף.

 

נהוג לבחור כזוג נוסף זוג הנשוי בזיווג ראשון ואשר יש להם ילדים, ושהאשה אינה הרה. בדרך כלל מקובל לכבד קרובי משפחה או ידידים מכובדים שיהיו השושבינים [או את הר״מ בישיבה, ראה בהערה 8].

 

השושבינים אוחזים בידיהם אבוקה של אש, כלומר נר עשוי מכמה פתילות (כדוגמת נר הבדלה), הנתון בכיסוי זכוכית[9].

נוהגים לנגן ניגון ד׳ בבות מההליכה לכיסוי הכלה עד גמר שבע ההקפות שמקיפים את החתן [יש קצת שנוהגים לזרוק זרעונים או פיסות נייר על החתן, והרבה אין נוהגים כן][10].

 

השושבינים מלווים את החתן בדרכו אל הכלה, לכסות את פניה בהינומא. כיסוי זה הוא מטעמי צניעות, או כדי למנוע עין הרע. ולכמה דעות זהו קנין חופה, ולדעתם צריך שהעדים יהיו נוכחים בזמן כיסוי הכלה, להעיד על קנין זה. ויש שהוסיפו, שעל ידי שהעדים רואים את הכלה יוכלו לכל הדעות להעיד על הקידושין, שהרי יש המפקפקים על עדות הקידושין אם הכלה מכוסה לגמרי, ועל כן יש שנהגו לגלות פניה בעת הקידושין, אך למנהגנו פניה נשארות מכוסות, ואם כן, כיצד מעידים שכלה זו נתקדשה? ולכן יש לעדים לראותה בזמן הכיסוי (ויש הסומכים על מה שידוע שזו הכלה, אף על פי שלא ראוה קודם)[11].

 

אחר כך הולכים השושבינים עם החתן אל החופה. ויש נוהגין שלאחר שהגיעו לחופה השושבינים עוזבים את החתן ומתקרבים אל הכלה, כדי לקרוא לה לבוא אל החופה. ויש הנוהגים, שעוד לפני שמגיעים אל החופה, חוזרים השושבינים אל הכלה לקרוא לה לבוא אל החופה[12].

 

הכלה באה לחופה, נתמכת על ידי השושבינות, ויחד איתן מסובבת שבע פעמים סביב החתן. ונהוג שגם שושביני החתן מסבבים שבע פעמים את החתן (יש מכתב בו מסביר הרבי את ענין הקפות החתן, שהחתן מעמיד את עצמו בנקודה של התמסרות להקמת בית בישראל, ואז באה הכלה ומצרפת את שבעת הכוחות שלה לצורך הקמת בית בישראל, ועל כן היא מקיפה שבע פעמים)[13].

סידור קידושין

 

סידור הקידושין שייך לצד הכלה, כלומר, הם הקובעים באיזה מקום תיערך החתונה, כנזכר לעיל, וכן מי יהיה הרב מסדר הקידושין אותו יכולים לבחור לפי שיקול דעתם, במידה ובמקום החתונה אין חזקה ומנהג שהרב המקומי (המרא דאתרא) הוא מסדר הקידושין, שאז לא ניתן להזמין רב אחר ללא הסכמתו[14].

 

 

הערות

 


[1] ספר "שערי ירושלים" עמ' רנג.

[2] ספר "שערי נישואין" עמ' ערה. ברוב קהילות חב"ד לובש החתן בגד של הרבי לפני כיסוי הכלה וחלק מאנ"ש נוהגים ללבוש אחר כיסוי הכלה.

[3] ראה ספר "שערי נישואין" עמ' רעו.

[4] ספר "שערי נישואין" עמ' רעו. ושם מביא מרשימות הרבי, שפתחו גם את הכתפיות [ויש שכתבו טעם לזה, מפני שבקשרים נאחזים הקליפות, ולכן פותחים את הקשרים בזמן החופה].

[5] מתוך יומנו של הרב החסיד רבי יהודה לייב שיחיה גרונר, שנדפס בתשורה כ"ד טבת תשס"ה עמ' 29, הובא בשבועון "כפר חב"ד" גליון 1122 עמ' 33. וראה גם בספר "מנהג ישראל תורה" חלק ד סוף עמ' קנה ואילך.

[6] כך נהוג.ואולי הוא כדי שלא יהא חשש של טעות מצד החתן, בחושבו שהיא עשירה. ועל דרך זה החתן מוציא מעליו דברים בעלי ערך, מטעם שהיא לא תטעה שהוא עשיר. (ובספר "נטעי גבריאל" נישואין עמ' קיח כתב, שהוא כדי להזכיר יום המיתה, שאין מלווין אותו לא כסף ולא זהב וכו').

[7] ספר "שערי נישואין" עמ' רעז, ובספר "המנהגים חב"ד" עמ' 75-76. ומובן, שאם אין ההורים מוליכים לחופה מכל סיבה שהיא, הרי השושבינים שמצד החתן הם במקום הורי החתן והשושבינים שמצד הכלה הם במקום הורי הכלה.  

[8] על פי ספר "שערי נישואין" עמ' רעז- רפ. ושם מובא סיפור, שכשלא היו לחתן הורים שושבינים הורה הרבי שיקחו את הר"מ בישיבה (שהוא נשוי ויש לו ילדים, ושאין אשתו בהריון). ושם מובא גם כן, שבזה אין כלל לחתן ולכלה להתערב מי יהיו השושבינים. ואם יש חשש של פגיעה בזוג שלא יקראו להיות שושבינים – אפשר לכבד שני זוגות מצד החתן או הכלה, אם אין הוריהם שושביניהם מאיזו סיבה.

[9] על פי ספר "שערי נישואין" עמ' רפב.

[10] על פי ספר "שערי נישואין" עמ' רפב-רפג.

[11] בספר "שערי נישואין" עמ' רפג, מביא שאין לכלה כיסוי נוסף על ראשה חוץ מהינומא. ושם מובא שהרבנית סיפרה שההינומא שלה הייתה עבה מאוד עד כדי כך שהיה קשה לראות. יש שהוכיחו, שמאז ימי האבות היו נוהגים לכסות את הכלה בכיסוי עבה ולכן יכלו להטעות את יעקב אבינו ולהשיאו את לאה במקום רחל, כי אם הכלה הייתה נראית [דרך ההינומא] לא היה מתאפשר לטעות בזה [וזו גם סגולה לילדים, כפי שנראה אצל יעקב אבינו ע"ה]. בענין הטעמים והצדדים ההלכתיים לכיסוי הכלה – ראה בספר "הנישואין כהלכתם" עמ' שסז ובמקומות המצויינים שם.

[12] על פי ספר "שערי נישואין" עמ' רפב.

[13] על פי "ספר המנהגים חב"ד" עמ' 76.

[14] על פי ספר "שערי נישואין" עמ' רמא ועמ' רפג.

 

פרסום תגובה חדשה

test email