רבי אדם בעל שם – עני מרוד או עשיר מופלג?

יום רביעי כ״ו תמוז ה׳תשע״ד
רַבִּי אָדָם בַּעַל שֵׁם הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וּמַה הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וְכָל אֲנָשָׁיו לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת הַיְּהוּדִי. וְרַבִּי אָדָם הִרְגִּישׁ בָּטוּחַ וַאֲפִלּוּ לֹא נִמְנַע מִלְּהַסְבִּיר לַמֶּלֶךְ שֶׁאֵין הוּא יָכֹל לֶאֱכֹל מִסְּעוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁל יַהֲדוּתוֹ, וְעַל כָּךְ בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הַמֶּלֶךְ.

 

 

הַשַּׂר הָרָשָׁע שֶׁהִתְנַכֵּל לְרַבִּי אָדָם

מְסֻפָּר עַל שַׂר רָשָׁע גָּדוֹל וְצוֹרֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חִפֵּשׂ תָּמִיד תּוֹאֲנוֹת לְהָצִיק לַיְּהוּדִים. בְּאוֹתָהּ עֵת גָּר בְּבִקְתָּה קְטַנָּה סָמוּךְ לְיַעַר עָבוֹת הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אָדָם בַּעַל שֵׁם שֶׁהָיָה עָנִי מָרוּד. רַבִּי אָדָם עָסַק בַּתּוֹרָה יָמִים וְלֵילוֹת וּלְעִתִּים הָיָה יוֹצֵא לַיַּעַר וְלוֹמֵד שֵׁם שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת.

 

פַּעַם אַחַת בְּאֶחָד מִטִּיּוּלָיו בְּתוֹךְ הַיַּעַר הִגִּיעַ לְמָבוֹי מְסֻתָּר מִתַּחַת לְתֵל, נִכְנַס לְתוֹכוֹ וּמָצָא בּוֹ סֵפֶר עַתִּיק יוֹמִין. הוּא הֵחֵל לְדַפְדֵּף בְּדַפֵּי הַסֵּפֶר הַיְּשָׁנִים וּלְהַפְתָּעָתוֹ בָּקַע מֵהֶם אוֹר גָּדוֹל. מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת הִתְיַשֵּׁב רַבִּי אָדָם עַל סֶלַע וְקָרָא בַּסֵּפֶר וּמָצָא בּוֹ הַרְבֵּה רִמְזֵי תּוֹרָה וְשֶׁפַע שֶׁל חָכְמָה אֱלֹקִית.

 

מֵאָז הֵחֵל רַבִּי אָדָם לְהִתְפַּרְסֵם כְּצַדִּיק וְקָדוֹשׁ הַמְּחוֹלֵל נִסִּים. רַבִּים נָהֲרוּ לְבֵיתוֹ בְּבַקָּשָׁה לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה לְזֶרַע חַיָּא בַּר קְיָמָא וּלְכָל הַמִּצְטָרֵךְ וְרַבִּים נוֹשְׁעוּ מִבִּרְכָתוֹ.

 

גַּם הַשַּׂר צוֹרֵר הַיְּהוּדִים שָׁמַע עָלָיו, וּמֵרֹב קִנְאָתוֹ גָּמַר אֹמֶר בְּלִבּוֹ לְבַזּוֹתוֹ וּלְהַשְׁפִּילוֹ.

 

הוּא בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ שֶׁיֵּשׁ יְהוּדִי שֶׁנֶּחְשַׁב לַצַּדִּיק וְקָדוֹשׁ, וּבִקֵּשׁ מֵהַמֶּלֶךְ לְהַזְמִינוֹ אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁיִּוָּכַח, שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא שַׁקְרָן וְנוֹכֵל.

 

מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ שָׁלִיחַ לְהָבִיא אֶת רַבִּי אָדָם לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. הוּא אַף עָרַךְ לִכְבוֹדוֹ סְעוּדָה מְיֻחֶדֶת, אֵלֶיהָ הִזְמִין אֶת כָּל שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו.

 

רַבִּי אָדָם מַגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ

רַבִּי אָדָם בַּעַל שֵׁם הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וּמַה הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וְכָל אֲנָשָׁיו לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת הַיְּהוּדִי. וְרַבִּי אָדָם הִרְגִּישׁ בָּטוּחַ וַאֲפִלּוּ לֹא נִמְנַע מִלְּהַסְבִּיר לַמֶּלֶךְ שֶׁאֵין הוּא יָכֹל לֶאֱכֹל מִסְּעוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁל יַהֲדוּתוֹ, וְעַל כָּךְ בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הַמֶּלֶךְ.

 

הַשַּׂר הַצּוֹרֵר רָאָה שֶׁנִּכְשַׁל בִּמְזִמָּתוֹ וְאַפּוֹ חָרָה שִׁבְעָתַיִם, לָכֵן חִפֵּשׂ עוֹד תּוֹאֲנָה לְהַכְשִׁיל אֶת הַיְּהוּדִי, וּכְשֶׁעָמַד רַבִּי אָדָם לָצֵאת מִן הָאַרְמוֹן, קָם הַשַּׂר מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר לַיְּהוּדִי מִתּוֹךְ מַטָּרָה לְהָבִיךְ אוֹתוֹ: רָאוּי שֶׁתַּבִּיעַ רִגְשֵׁי תּוֹדָתְךָ לַמֶּלֶךְ עַל כָּל הַכָּבוֹד שֶׁעָרַךְ לִכְבוֹדְךָ וְגַם אַתָּה תַּזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ לְבֵיתְךָ.

 

לְתַדְהֵמַת הַשַּׂר רַבִּי אָדָם לֹא הִתְבַּלְבֵּל וְהִזְמִין אֶת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו לִסְעוּדָה בְּבֵיתוֹ, וְרַבִּי אָדָם יָצָא מִבֵּית הַמֶּלֶךְ לֹא לִפְנֵי שֶׁנִּקְבַּע הַתַּאֲרִיךְ לַסְּעוּדָה.

 

הַשַּׂר הָרָשָׁע חוֹרֵשׁ מְזִמּוֹת לְהַפִּיל אֶת הַצַּדִּיק

וּבֵינְתַיִם הַשַּׂר הָרָשָׁע חוֹרֵשׁ מְזִמּוֹת אֵיךְ לְהַפִּיל אֶת הַיְּהוּדִי הַצַּדִּיק. הוּא שׁוֹלֵחַ יוֹם יוֹם שְׁלִיחִים בַּסֵּתֶר לְבֵית הַיְּהוּדִי לִרְאוֹת מָהֵם הַהֲכָנוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לַבִּקּוּר הֶחָשׁוּב שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְכָל פַּעַם מַגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ וְאוֹמֵר שֶׁאֵין שׁוּם הֲכָנָה לְבִקּוּר הַמֶּלֶךְ. בִּמְקוֹם זֶה הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בַּבִּקְתָּה הָעֲלוּבָה שֶׁלּוֹ וְלוֹמֵד תּוֹרָה. הַשַּׂר הִתְרוֹנֵן מִשִּׂמְחָה, מוֹעֵד הַסְּעוּדָה קָרַב וּבָא וְהִנֵּה מַגִּיעַ הַזְּמַן לְמַפֶּלֶת הַיְּהוּדִי שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּלוּם לְמַעַן הַמֶּלֶךְ.

 

בְּהַגִּיעַ הַיּוֹם הַמְּיֻחָל. הַמֶּלֶךְ שׁוֹלֵחַ שָׁלִיחַ לְהוֹדִיעַ לְרַבִּי אָדָם שֶׁהַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו עוֹמְדִים לְהַגִּיעַ אֵלָיו. הַשָּׁלִיחַ חוֹזֵר אֶל הַמֶּלֶךְ וּמוֹדִיעַ לוֹ כִּי רַבִּי אָדָם יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לוֹ בְּבִקְתָּה רְעוּעָה, שָׁם הוּא לוֹמֵד מִתּוֹךְ סֵפֶר עַתִּיק. הוּא בִּקֵּשׁ לִמְסֹר לַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא מַמְתִּין לוֹ לַשָּׁעָה שֶׁנִּקְבְּעָה, מִתּוֹךְ הוֹדָאָה עַל הַכָּבוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ חוֹלֵק לוֹ.

 

הַשַּׂר הָרָשָׁע נִסָּה לְקַלְקֵל וּלְהָנִיא אֶת הַמֶּלֶךְ מֵהַבִּקּוּר אֵצֶל הַיְּהוּדִי, הֲרֵי הַיְּהוּדִי לוֹעֵג לְךָ, אָמַר לַמֶּלֶךְ. אוּלַם הַמֶּלֶךְ אָמַר בְּתַקִּיפוּת, שֶׁעָלָיו לַעֲמֹד בְּמִילָתוֹ וְלִשְׁמֹר הַבְטָחָתוֹ שֶׁהִבְטִיחַ לְרַבִּי אָדָם.

 

סְעוּדָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ

הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הָלְכוּ לְבֵית רַבִּי אָדָם וּמַה נִּדְהֲמוּ לִרְאוֹת בִּקְצֵה הַיַּעַר, לֹא בִּקְתָּה עֲלוּבָה וּרְעוּעָה, אֶלָּא אַרְמוֹן מְפֹאָר מֻקָּף בְּגִנַּת נוֹי עֲנָקִית. בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן קִדְּמוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו עֲבָדִים וּמְשָׁרְתִים. הַמֶּלֶךְ וּפָמַלְיָתוֹ עָמְדוּ מִשְׁתָּאִים מֵהַיֹּפִי שֶׁל הֵגֵן, מִפְּרָחָיו הַנִּפְלָאִים, מִמִּזְרְקוֹת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ, וּמִצְּלִילֵי הַמּוּסִיקָה שֶׁרִחֲפָה מִבֵּין הָעֵצִים.

 

רַבִּי אָדָם עָמַד בַּכְּנִיסָה לָאַרְמוֹן וְקִדֵּם אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּפָמַלְיָתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְשִׂמְחָה. הוּא לִוָּהּ אוֹתָם לָאוּלַמּוֹת הַמְּקֻשָּׁטִים בְּמַרְבַדִּים וּבִשְׁטִיחִים, בִּכְלֵי כֶּסֶף וְזָהָב יְקָרִים, וּבִמְנוֹרוֹת בְּדֹלַח.

 

הֵם נִכְנְסוּ לְאוּלַם הַסְּעוּדָה. וּמַה הִתְפַּלְּאוּ לִרְאוֹת שֻׁלְחָן עָרוּךְ כְּיַד הַמֶּלֶךְ, עַל הַשֻּׁלְחָן הָיוּ כֵּלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים כֻּלָּם יִקְרֵי עֵרֶךְ. הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים מֵעוֹדָם לֹא זָכוּ לְשֻׁלְחָן כָּזֶה. הֵם יָשְׁבוּ לִסְעֹד, נֶהֱנוּ מֵהַסְּעוּדָה וּבִמְיֻחָד מִדִּבְרֵי הַחָכְמָה שֶׁאָמַר רַבִּי אָדָם לִכְבוֹדָם.

 

הַשַּׂר הָרָשָׁע גָּנַב גָּבִיעַ

כֻּלָּם נֶהֱנוּ חוּץ מִן הַשַּׂר הַצּוֹרֵר שֶׁשִּׂנְאָתוֹ וְקִנְאָתוֹ לַיְּהוּדִי רַק הִתְעַצְּמוּ וְהִשְׁבִּיתוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַשִּׂמְחָה, הוּא לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו וְחָשַׁב שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא דִּמְיוֹן אוֹ חֲלוֹם בַּלָּהוֹת. וּבְכָל זֹאת חָזַר לַמְּצִיאוּת וּלְפֶתַע נָפַל מַבָּטוֹ עַל גְּבִיעַ זָהָב טָהוֹר, שֶׁהָיָה מְשֻׁבָּץ בְּאַבְנֵי חֵן יְקָרִים. מָה הִתְאַוָּה לַגָּבִיעַ. וּבְאֵין רוֹאֶה נָטַל אוֹתוֹ וְהֶחְבִּיאוּ בְּכִיסוֹ.

 

הַסְּעוּדָה הִגִּיעַ לְסִיּוּמָהּ וְהַמֶּלֶךְ עָמַד מִמְּקוֹמוֹ לָשׁוּב לְבֵית מַלְכוּתוֹ, כָּל הַשָּׂרִים קָמוּ אַחֲרָיו וְרַק הַשַּׂר הַצּוֹרֵר נִשְׁאַר בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ, כִּמְאֻבָּן, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.

 

הַמֶּלֶךְ נָזַף בּוֹ וְאָמַר: מַה קָּרָה לְךָ הִשְׁתַּכַּרְתָּ? מַדּוּעַ אֵינְךָ קָם מִמְּקוֹמְךָ?

 

רַבִּי אָדָם מְגַלֶּה שֶׁהַשַּׂר גַּנָּב

הַשַּׂר לֹא הִצְלִיחַ לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו הוּא הָיָה תָּקוּעַ בְּכִסְּאוֹ מִבְּלִי יְכֹלֶת לָקוּם.

 

הוּא אָמַר: הָרַב הַיְּהוּדִי כִּשֵּׁף אוֹתִי.

 

הַמֶּלֶךְ גָּעַר בּוֹ וְאָמַר: אֵיךְ אַתָּה מֵעֵז לְדַבֵּר עַל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁקִּבֵּל אוֹתָנוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת כָּל כָּךְ?

 

רַבֵּי אָדָם בַּעַל שֵׁם הִתְעָרֵב בַּשִּׂיחָה וְאָמַר: הוֹד מַעֲלַת הַמֶּלֶךְ. אוּלַי הַשַּׂר לָקַח לְעַצְמוֹ מַשֶּׁהוּ מִכְּלֵי הַשֻּׁלְחָן, כַּאֲשֶׁר יַחְזִיר מַה שֶּׁלָּקַח יוּכַל לָקוּם.

 

הַשַּׂר הֶחְוִיר כְּסִיד. בְּלֵית בְּרֵרָה הֶחְזִיר אֶת הַגָּבִיעַ לַשֻּׁלְחָן.

 

הַמֶּלֶךְ הִבִּיט בּוֹ בְּבוּז וּבְלִי לִפְנוֹת אֵלָיו עָזַב הַמֶּלֶךְ וּפָמַלְיָתוֹ אֶת רַבִּי אָדָם מִתּוֹךְ תּוֹדָה עֲמֻקָּה לְרַבִּי אָדָם בַּעַל שֵׁם עַל קַבָּלַת הָאוֹרְחִים הַנִּפְלָאָה שֶׁעָרַךְ לִכְבוֹדוֹ.

פרסום תגובה חדשה

test email