השקדיה

הקראת כתבה
יום שלישי כ״ט טבת ה׳תשע״ה
מֵאָז מְחַכֶּה עֵץ הַשָּׁקֵד לַיִּעוּד. רִאשׁוֹן הוּא לַפְּרִיחָה, וּבְכָל לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, עֵר הוּא כָּל הַלַּיְלָה, מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְכָל הֶמְיָה, מִתְנַעֵר מֵהַתַּרְדֵּמָה שֶׁל הַחֹרֶף, הַקֹּר וְהַקַּדְרוּת וּמִתְעוֹרֵר רִאשׁוֹן לְחַיִּים, מִתְקַשֵּׁט בְּכוֹתָרוֹת שֶׁל פְּרָחִים וְצִיצִים, "לָתֵת עָנָף וְלָשֵׂאת פְּרִי" וּלְבַשֵּׂר אֶת הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה.
מאת הרב ד"ר ש"ז כהנא
בית עץ

בַּמֶּה זָכְתָה הַשְּׁקֵדִיָּה לִהְיוֹת רִאשׁוֹנָה?

כָּל הַחֹרֶף עוֹמֶדֶת הַשְּׁקֵדִיָּה עֲרוּמָה, בְּלִי עָלִים וּבְלִי פְּרָחִים, עֲצוּבָה, בּוֹדֶדֶת וְנִרְדֶּמֶת, וּבְלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט נִכְנַס הַשָּׂרָף לְתוֹכָהּ. מִתְעוֹרֶרֶת הִיא מִתַּרְדֵּמָתָהּ וְקָמָה מֵחָדָשׁ. בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה מִתְקַשֶּׁטֶת הִיא בְּעָלִים קְטַנִּים, צִיצִים וּפְרָחִים וְרֻדִּים, כּוֹתָרוֹת כּוֹתָרוֹת שֶׁל פְּקָעִים, וּבַבֹּקֶר הִיא חֲדָשָׁה, מַזְהִירָה בְּצִבְעָהּ הַנָּאֶה, מִתְנוֹעַעַת בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם כְּשֶׁרֵיחָהּ הַנָּעִים מִתְפַּשֵּׁט מִסְּבִיבָה. הִיא הָרִאשׁוֹנָה לְהִתְעוֹרְרוּת וְלִפְרִיחָה, וְאַחֲרֶיהָ מִתְעוֹרְרִים שְׁאַר הָעֵצִים מִתַּרְדֵּמַת הַחֹרֶף וּמַעֲלִים פְּקָעִים, עָלִים, צִיצִים וּפְרָחִים נוֹלָדִים מֵחָדָשׁ.

עַל שׁוּם מַה זָּכְתָה הַשְּׁקֵדִיָּה לִהְיוֹת רִאשׁוֹנָה?

כְּשֶׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִרְמְיָהוּ לִנְבִיא הַחֻרְבָּן וּשְׁלָחָהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הֶרְאָה לוֹ מַקֵּל שָׁקֵד: "כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשׂוֹתוֹ".

יִרְמְיָהוּ, שֶׁנִּבְחַר לִנְבִיא הַחֻרְבָּן, הֵבִין לָרֶמֶז.

הִצְטַעֵר הַשָּׁקֵד צַעַר רַב עַל כָּךְ שֶׁהוּא נִבְחַר לִמְבַשֵּׂר רָעוֹת לְהוֹדִיעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַגְּזֵרָה, וַיִּתְאוֹנֵן לִפְנֵי פָּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה.

קִבֵּל הַשָּׁקֵד הַבְטָחָה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: כְּשֵׁם שֶׁבִּשֵּׂר אֶת הַחֻרְבָּן – כֵּן יִזְכֶּה לִהְיוֹת גַּם בֵּין מְבַשְּׂרֵי הַגְּאֻלָּה, וְעַל כֵּן, הַמַּטֶּה שֶׁל הַגְּאֻלָּה שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה עָשׂוּי מֵעֵץ שָׁקֵד. נִרְגַּע עֵץ הַשָּׁקֵד וְקִבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין.

מֵאָז מְחַכֶּה הַשָּׁקֵד לְמַלֵּא אֶת יִעוּדוֹ

מֵאָז מְחַכֶּה עֵץ הַשָּׁקֵד לַיִּעוּד. רִאשׁוֹן הוּא לַפְּרִיחָה, וּבְכָל לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, עֵר הוּא כָּל הַלַּיְלָה, מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְכָל הֶמְיָה, מִתְנַעֵר מֵהַתַּרְדֵּמָה שֶׁל הַחֹרֶף, הַקֹּר וְהַקַּדְרוּת וּמִתְעוֹרֵר רִאשׁוֹן לְחַיִּים, מִתְקַשֵּׁט בְּכוֹתָרוֹת שֶׁל פְּרָחִים וְצִיצִים, "לָתֵת עָנָף וְלָשֵׂאת פְּרִי" וּלְבַשֵּׂר אֶת הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה.

פרסום תגובה חדשה

test email